לא נשארו עוד הרבה ימים לגיוס,

אז מה לעשות, אני חייבת למצוא איזושהי תעסוקה,

ובנוסף להרגיש שניצלתי את ימי האחרונים בתור אזרחית חופשיה כראוי!

אז אני מנסה לסיים את כל הספרים שהבטחתי לעצמי לסיים..

(וכאן מתקשרת הביטוי "בעזרת השם", הכוונה לשם הספר..)

אשר קרביץ! קלמן קרמלינג, אני חושבת שככה קוראים לספר, חוקר פרטי בעזרת השם.

אז סיימתי את הספר היום, חייבת להגיד, אחרי שאר הספרים של קרביץ הרגשתי שאיבדתי אותו.

אבל מי יודע. אולי אמצא אותו בספר אחר:]

ואז, מגיע המחר.. טוב, מחר עוד לא הגיע.. אבל הוא יגיע, אני מקווה.

אני חושבת..

ומחר אנחנו נוסעים לים המלח..

מרידיאן..

אבא רוצה חופשה משפחתית, לפני הגיוס, היה לו חשוב מאוד...

אבל למה בגשם?! למה בשטפונות?

כל כך יפה שם, לפי התמונות, אבל מפחיד קצת לסוע במזג אוויר סוער,

ואני נוהגת, האחריות עלי,

אבל אני נהנת מזה!

ואז אני אחזור, ומה שישאר זה לספור את הימים,

בינתים נותרו 18 ימים..

מפחיד קצת..

אבל מרגש, מרטיט, וממלא ברצון שיגיע היום.

אז אוטוטו אני כבר יהיה חילת, כבר לא מלשבית,

אני אהיה בעלת תפקיד, חשוב או לא, תהיה לי מטרה מוגדרת כל בוקר.

חוזרת לשגרה!

אז בינתיים, לכל מי שקרא פוסט זה,

שיהיה שבוע נפלא!! שימשיך לחייך, והלוואי והכל יהיה הכי טוב שבעולם!

מאוהבת בעולם:]