כותרות TheMarker >
    ';

    אהבו את חייכם

    אהבו את חייכם...
    איננו יכולים להקשיב למה שאחרים רוצים שנעשה
    עלינו להקשיב לעצמנו.
    חברה משפחה חברים אינם יודעים מה שעלינו לעשות.
    רק אנחנו יודעים ורק אנחנו יכולים לעשות מה שנכון בשבילנו
    אז התחילו ברגע זה.
    תצטרכו לעבוד קשה מאוד
    תצטרכו להתגבר על הרבה מכשולים
    תצטרכו ללכת כנגד השיפוט הטוב יותר של הרבה אנשים
    ותצטרכו לעקוף את הדעות הקדומות שלהם.
    אבל תוכלו לזכות בכל מה שתרצו אם תשתדלו בכל הכח.
    אז התחילו ברגע זה ותחיו חיים שתוכננו על-ידכם ובשבילכם
    ואתם תאהבו את החיים שלכם.

    מתוך הספר: \"למצוא אושר בכל דבר\" סוזן פוליס שוץ

    ארכיון

    חברה שלי בקשה ממני לפרסם את זה

    9 תגובות   יום חמישי, 13/9/07, 19:03

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3448692,00.html

     

     

     היי סיגל

    כדי שימשיכו לפרסם כתבות בנושאים חברתיים חשוב שיהיו כמה שיותר תגובות אודה לך אם תוכלי לעיין ולרשום תגובה קצרה. אם יש חבר או חברה נוספים שיכול לסייע בשמחה

    תודה גדולה   

    טלי

    נ.ב. את התגובות הם צריכים בכתבה שב-ynet  שבקישור, של קולגה של חברתי טלי.  תודה מראש לכל מי שיעיין ויגיב שם ! 

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/9/07 07:35:

       

      צטט: סיגל א.ש. 2007-09-21 15:22:34

       

      צטט: solix56 2007-09-21 15:03:04

      תודה על התשובות וההערות ובעיקר על הסבלנות  כי סך הכל נתת שירות ובמה לחברה . נתפשר על כך שאפשר לתקן את המוטו של פרופ' גטווין .

      כך מתגבשת ההכרה כי התארגנות  (וישיבה על איזה שהוא שאלטר) היא הסיכוי היחידי למאבק על זכויותיהם....

      (-:

       

      או שהיית יותר זמן ממני כאן ולמדת שהשאלטר חשוב יותר מכל דיבור על זכויות,

      או שאתה כבר לא מאמין שיש סיכוי למשהו הגון כאן.

       

      'יותר זמן' זאת עובדה ביולוגית.

       'משהו הגון' אף פעם לא היה  לכלל ציבור העובדים :

      בתקופת טרום המדינה קראו  לזה 'עבודה עברית'  והפלו את המגזר הלא יהודי והלא  ציוני .

      ב20 השנים הראשונות הפלו את אלה שלא היו "מאורגנים"  חברים ב'מפא"י'  בהסתדרות העובדים הכללית .

      ואח"כ בא הכיבוש והעבודה הזולה מן השטחים  ההתמרדות נגדו  הביאה את העובדים הזרים

      וכיום בני העליות החדשות אתיופים חבר המדינות וממש עכשיו הפליטים מאפריקה

        21/9/07 15:22:

       

      צטט: solix56 2007-09-21 15:03:04

      תודה על התשובות וההערות ובעיקר על הסבלנות  כי סך הכל נתת שירות ובמה לחברה . נתפשר על כך שאפשר לתקן את המוטו של פרופ' גטווין .

      כך מתגבשת ההכרה כי התארגנות  (וישיבה על איזה שהוא שאלטר) היא הסיכוי היחידי למאבק על זכויותיהם....

      (-:

       

      או שהיית יותר זמן ממני כאן ולמדת שהשאלטר חשוב יותר מכל דיבור על זכויות,

      או שאתה כבר לא מאמין שיש סיכוי למשהו הגון כאן.

       

      מבינה ולא לגמרי תמימה, רק רוצה להאמין שאפשר גם אחרת.

       

      זה תלוי גם בנו קצת...

       

      להיות הגונים בעצמנו.

      ולא לתת תמיכה, כשנתקלים במישהו כזה,  למי שלא הגון.

       

      זה מתחיל מהדברים הקטנים ונמשך לדברים הגדולים יותר.

       

      אפשר לקרוא לזה - תפיסת חיים.

        21/9/07 15:03:

      תודה על התשובות וההערות ובעיקר על הסבלנות  כי סך הכל נתת שירות ובמה לחברה . נתפשר על כך שאפשר לתקן את המוטו של פרופ' גטווין .

      כך מתגבשת ההכרה כי התארגנות  (וישיבה על איזה שהוא שאלטר) היא הסיכוי היחידי למאבק על זכויותיהם....

        21/9/07 12:32:

       

      צטט: solix56 2007-09-21 12:21:58

      נראה לי (לפחות בארץ)  שלא התרומה קובעת  (את גודל התגמול) אלא כושר הארגון והמיקוח .

      היות וגם עבדתי באותו מוסד אקדמי  וגם למדתי בו תרומתם של אנשי הסגל המינהלי (הפחות מאורגנים) לא פחותה ולפעמים עולה  על אלה של אנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה  .

      והמורים במכללות להכשרת מורים.

      או נאמר זאת אחרת: לספרנים וגם העובדים הסוציאלים  אין איזה "וסרמן" שמייצג את הביבי סיטריזם הלאומי . או אוברוקוביץ (ז"ל) שמוריד את השאלטר .

      הקומוניזים מסתבר לא הפלה  בתגמול בין ספרן  (שכר מינמום)  למרצה  (שבתון רכב אש"ל)

       

      לכן צריך ועד טוב שידאג לתגמולים ולתנאים של האנשים שהוא מייצג (-:

      כי באמת לא כל אחד יודע להתמקח, זה כשרון בפני עצמו, אז שיהיה מישהו שידאג לו.

      בזה עוסקת הכתבה.

       

      אני לא מכירה אישית את דני גוטווין, חברה שלי מכירה אותו, שניהם דוקטורים (היא מתחום הכלכלה הוא, אני חושבת, הסטוריון) - טלי היא מהראשונים להיות בצד החלשים והחולים.

      היא עצמה עובדת שעות ארוכות ועל הדוקטורט עבדה שנים, ובהחלט מגיע לה להיות מתוגמלת על כל המאמצים שלה (שלא לדבר על השקעת הכסף שהיתה כרוכה בזה).

       

      אני מפרגת גם לדרג המנהלים שמרויח מעולה ועם בונוסים, מאמינה שניהול נכון עושה את ההבדל בין חברה מצליחה לכושלת.

       

      לכל אחד יש מקום מכובד משלו, אני מכבדת את כולם באשר הם.

       

       

        21/9/07 12:21:

      נראה לי (לפחות בארץ)  שלא התרומה קובעת  (את גודל התגמול) אלא כושר הארגון והמיקוח .

      היות וגם עבדתי באותו מוסד אקדמי  וגם למדתי בו תרומתם של אנשי הסגל המינהלי (הפחות מאורגנים) לא פחותה ולפעמים עולה  על אלה של אנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה  .

      והמורים במכללות להכשרת מורים.

      או נאמר זאת אחרת: לספרנים וגם העובדים הסוציאלים  אין איזה "וסרמן" שמייצג את הביבי סיטריזם הלאומי . או אוברוקוביץ (ז"ל) שמוריד את השאלטר .

      הקומוניזים מסתבר לא הפלה  בתגמול בין ספרן  (שכר מינמום)  למרצה  (שבתון רכב אש"ל)

       

        21/9/07 11:47:

       

      צטט: solix56 2007-09-21 11:34:46

      מוטב מאוחר

       הקישור בפוסט מוביל למאמר של פרופ' דני גוטוויין מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה. שהמסר העיקרי שלו "התארגנות היא הסיכוי היחידי למאבק על

      זכויותיהם "

       

      לדעתי גם על אנשי סגל האקדמי  בעיקר  הבכירים מלבד להטיף, צריכים קצת להוריד את השמנת מעל תנאי עבודתם..

       

      ואביא דוגמא. עבדתי כספרן במוסד אקדמי  בדרום. מחלקת כוח אדם התמקחה אתי על כל אגורה בהחזר הוצאות הנסיעה  (ממשיות) בתחבורה הציבורית:  תביא פירוט מסלול מכתב מאגד( !).  בעוד שעל לוח המודעות סמוך לאותו משרד התנוססו הודעות לחברי הסגל היוצאים לשנת שבתון על העלאה משמעותית (כמובן במט"ח) בהחזר הוצאות האש"ל .

      וזה היה מדובר בעשרות דולרים ....

       

       

      לא בטוחה שיש קשר.

       

      כי לא יודעת אם ההטבות מגיעות מאותו שק אחד ושאחד על חשבון השני..

       

      הגישה שלי, שמעסיקים לא ינצלו ושיהיו הוגנים לעובדים שלהם, יש שכר מינימום יש תנאים מינימליים, שיקיימו את אלה - זה מינימום מסויים.

       

      בקשר למשכורות ברמות שונות, יש לזה הסבר, למי שיש ידע ויכולת גבוהה יותר - יבקש ויקבל משכורת גבוהה בהתאם. ואין בזה גם פסול.

       

      אנחנו לא רוצים לחיות במדינה קומוניסטית, וגם לא במדינה של העולם השלישי.

      אנחנו שואפים להיות מדינה מפותחת ונאורה, אני מקווה.. 

        21/9/07 11:34:

      מוטב מאוחר

       הקישור בפוסט מוביל למאמר של פרופ' דני גוטוויין מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה. שהמסר העיקרי שלו "התארגנות היא הסיכוי היחידי למאבק על

      זכויותיהם "

       

      לדעתי גם על אנשי סגל האקדמי  בעיקר  הבכירים מלבד להטיף, צריכים קצת להוריד את השמנת מעל תנאי עבודתם..

       

      ואביא דוגמא. עבדתי כספרן במוסד אקדמי  בדרום. מחלקת כוח אדם התמקחה אתי על כל אגורה בהחזר הוצאות הנסיעה  (ממשיות) בתחבורה הציבורית:  תביא פירוט מסלול מכתב מאגד( !).  בעוד שעל לוח המודעות סמוך לאותו משרד התנוססו הודעות לחברי הסגל היוצאים לשנת שבתון על העלאה משמעותית (כמובן במט"ח) בהחזר הוצאות האש"ל .

      וזה היה מדובר בעשרות דולרים ....

       

       

        15/9/07 00:14:

      תודה (-:

      ונקווה...

        14/9/07 22:41:

      כתבתי תגובה לכתבה בנוגע להתארגנות עובדי קסטרו. מקווה שזה יעזור לקדם את סקטור העובדים גם שם.

      פרופיל

      סיגל א.ש.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      The Marker