
מברואים רכים לבוראים מוכשרים
המשך ל"שיר פתיחה מילים ומנגינה" http://cafe.themarker.com/view.php?t=577816
זכות גדולה נפלה בחלקי, זכות גדולה מאין כמוה, לעבוד שנים רבות בהוראת אומנות לגיל הרך. את מרבית שעותיי ועיתותי הקדשתי לנושא זה. שני תחומים שאין שני להם בחדוות היצירה שבהם, בעושרם ובעומקם, והחיבור ביניהם הוא רקמת פלאים של התבוננות, עשייה ולקיחת אחריות.
אין האמנות אפילו דומה לסימנים מוסכמים, אין היא אותיות ומספרים, או נוסחאות מורכבות בכימיה. ההיפך מכך. היא מהווה משקל-שכנגד לכל אלה. הוראת האמנות היא תחום המאפשר יצירה והתייחסות אישית, מתוך רבדים ומשקעים- היא גילוי והפתעה.
מפגש ראשון של ילד עם יצירה צריך להיות ישיר, בכדי שיתרשם מהצבעים, הצורות , מהאווירה שבציור. הילדים בשנותיהם הראשונות מגלים את סביבתם ומתנסים עם הסביבה האנושית המקיפה אותם. הם אינם שבויים בנורמות ובמוסכמות שלנו המבוגרים, הם מתלהבים מן היכולת שלהם לברוא דברים על פי טעמם ורצונם, המפגש עם האמנות מאפשר לילדים להביע עצמם באופן רגשי וחוויתי. אם אין חוסמים את דרכם הם יכולים להיות פתוחים ויצירתיים באופן מופלא כלפי האובייקט האמנותי המוצג בפניהם. ולהגיב כל ילד על פי הבנתו המיוחדת והשונה מחברו. סקרנות מהולה בשמחה והתרגשות ממלאים את לבי כאשר אני מקבלת תשובות מפי הילדים לנוכח יצירות שאני מציגה בפניהם. והפעם על פי דרישת הילדים [בעיקר הבנות] סיפרתי להם על ציירת ששמה ארטמיסיה ג'נטילסקי. חשוב מאוד היה להן לשמוע ולהכיר ציירות-נשים מוכשרות. מצאתי שהדמות הזאת, הציירת הנפלאה הזאת יכולה למלא את התפקיד.
http://www.svreeland.com/artem-teacher-
סיפרתי לילדים על חייה המיוסרים , [להוציא כמובן פרטים שאינם מתאימים לתיאור בגיל זה]. הצגתי בפניהם את הציור "בת שבע ודוד" של ארטמיסיה,http://www.artinthepicture.com/artists/Artemisia_Gentileschi/david.jpeg ושאלתי...
"מה אתם חושבים ילדים יקרים? למה חשוב היה לארטמיסיה לצייר להדגיש את היופי של הנשים שהיא ציירה ?" תשובות שקיבלתי מפי הילדים; -"בגלל שהיא עצמה רצתה להיות יפה." -"בגלל שבעלה עזב אותה והייתה צריכה לדאוג לילדים." -"פשוט שהיא יודעת כל-כך תורה, יש מעט בנות נלחמות..." -"היא ידעה לצייר טוב." -"היא הייתה בת, כדי לשמח את עצמה." -"פשוט אולי שיהיו יפות בגלל האויב, וצריך נשים חזקות ויפות." -"היא רצתה להיות יפה כמוהן, אז היא ציירה אותן יפות.
למה לפי דעתכם ארטמיסיה בחרה לצייר נשים מספר התורה?"
-"בגלל שהיא אהבה לצייר אנשים מהתנ"ך." -"אני חושבת כי אבא שלה אהב תורה." -"כי אף אחד לא יודע אם הסיפורים של התנ"ך אמיתיים." -"כי הן נורא חשובות [הנשים] והיא אהבה לצייר." -"כי יש לה כשרון." -"בגלל שהיא רצתה להיות גם כן אמיצה." -"בגלל שהיא רצתה ללמוד עליהן."
"מעניין אותי לדעת, מה אתם חושבים? למה בחרה ארטמיסיה להאיר את בת שבע?" תשובות; -"בגלל שהיא באמצע ומדברים עליה." -"היא יפה והיא באמצע ודיברנו עליה." -"היא התרחצה ואור השמש פגע בה, רחצו אותה המון עם סבון והיא הייתה נקייה." -"השמש פגעה בעור החשוף ועשתה אותה לנקייה ולבנה." -"בגלל שמדברים עליה ולא על העוזרות, ושתהיה יותר בולטת."
"ומה אתם חושבים? על האווירה וההרגשה בציור?" -"אווירה נעימה ולא נעימה...הן הלבישו אותה ועשו לה הכול והיא לא עשתה להן כלום." -"אוירה של מתחשק לי ללכת לאמבטיה." -"נותן לי הרגשה של להיות מלך." -"ואני מדמיין שאני נכנס אליו [אל הציור]." -"נותן לי הרגשה כאילו אני לפני 400 שנה." -"נותן לי הרגשה להיות בת שבע." -"יש הרגשה להיות מאוהב." -"שיש לילה וחשוך." -"יש לי הרגשה שאני רוצה להיות בת-שבע." -"חסר משהו, נראה קצת מופשט אבל כשאני מסתכל על זה נראה יפה מאוד." -"אני מרגישה שיש בו יותר מדי צבע שחור וחוץ מזה זה יפה."
ש; "הסתכלו טוב על הציור, מי מוכן להיות בת שבע... מתוך התמונה?" [כמעט כל הידיים מורמות]
ש; "האם אתם אוהבים את הציור "בת שבע ודוד" של ארטמיסיה הסבירו למה?" -"רואים שהיא השקיעה מחשבה ולקח הרבה זמן לעשות את הציור." -"בגלל שהציור מצחיק והוא [דוד] ראה אותה דווקא באמבטיה במרפסת." -"בגלל צבעים שחורים. ואני אוהבת צבעים שחורים." -"בגלל שהכול מלא רקע." -"בגלל שיש שם שמחה." -"בגלל שהציור כאילו אמיתי, כאילו עכשיו היא רק מציירת אותו." -"ואני מרגישה כאילו היא ציירה את זה רק אתמול." -"שתלית את התמונות זה נראה כל-כך בולט בין הציורים, חסר לי אדום כתום, כחול, ירוק. צבעים חמים בקיצור."
לקט תשובותיהם של הילדים בעקבות הציור מוכיחות בעליל כי יכולתם להבין את הציור שונה מהמבוגרים והיא פתוחה ועשירה עד מאוד.
הגידו, האם יש להוסיף מילים?
"ת-ע-נוג."
המשך לפוסט זה "לחיות בין צלצולים" http://cafe.themarker.com/view.php?t=1445081
בראש הפוסט "בת שבע מתרחצת באמבטיה". [ציור שנשאר מיותם בכתה, ללא שם, כלומר צייר לא ידוע ]
מצורפת גלריה בשם "מלב אל לב" ובה ציורי-מכתבי ילדים
מכתב אישי מעמרי http://cafe.themarker.com/view.php?t=1428807 מכתב אישי מדניאל http://cafe.themarker.com/view.php?t=1434239 מכתב אישי מרוני http://cafe.themarker.com/view.php?t=1437311 מכתב אישי מהדס http://cafe.themarker.com/view.php?t=1440330 מכתב אישי מלירז http://cafe.themarker.com/view.php?t=1444973 מכתב אישי מנעם http://cafe.themarker.com/view.php?t=1450755 מכתב אישי מרומי http://cafe.themarker.com/view.php?t=1454966 מכתב אישי מטל http://cafe.themarker.com/view.php?t=1460635 מכתב אישי מתמר http://cafe.themarker.com/view.php?t=1463870 מכתב אישי ממתן http://cafe.themarker.com/view.php?t=1469371 מכתב אישי מיובל http://cafe.themarker.com/view.php?t=1471601 מכתב אישי מיעל http://cafe.themarker.com/view.php?t=1474765 מכתב אישי משני http://cafe.themarker.com/view.php?t=1481653 מכתב אישי מליה http://cafe.themarker.com/view.php?t=1493255 מכתב אישי מאיתמר http://cafe.themarker.com/view.php?t=1497365 מכתב אישי מאלמה http://cafe.themarker.com/view.php?t=1501058 מכתב אישי מאניטהhttp://cafe.themarker.com/view.php?t=1523474 מכתב אישי משחר http://cafe.themarker.com/view.php?t=1552098
כתבה בשם "פיענוח ציורי ילדים" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3844707,00.html
במדור הוידאו;
חינוך יצירתיות והעתיד http://www.youtube.com/watch?v=zWeLUilaljE
"עיניים מציירות לי את כל העולם" http://cafe.themarker.com/view.php?t=809619 שלמה גרוניך ומתי כספי
"לוח וגיר" http://cafe.themarker.com/view.php?t=1428408 שמוליק קראוס |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לורד היקרה!
נהניתי גם אני מהתגובה החביבה שלך. המשיכי להנות!
שבת שלום.
תודה לך לתגובתך וכוכבך.
אסתר
המון תודה לך. קודם כל החכמתי, ואחר כך צחקתי, ובכלל נהניתי מאד מאד!!!
לארנה היקרה!
פשוט אמרת הכל, אין מה להוסיף, מסכימה אתך ועם כל מילה שכתבת!
תודה לך לתגובתך החמה וכוכבך
אסתר
אכן זו הלמידה האמיתית. חוויה מרגשת לראות את הילדים בתהליך אמיתי ובהתחברות אל האומנות. הלואי והיו נותנים יותר משקל לצד הזה בשנות הלימוד. לפתוח, לפתח, להגיש, להראות, לגרות את החושים ולעורר רגישות לצבע, צליל, מילה וכו'.
עבודתך מבורכת.
ארנה
ליודא היקר!
אקסיומה פיזיקלית...
תודה לך
אסתר
אסתר יקרה
חום הוא הדדי
לליאורה היקרה!!
משמחת אותי ההתענינות בנושא וההשתתפות.
תודה לך לתגובתך וכוכבך, תמיד מחכה לך.
אסתי
ליודא היקר!
ברוך הבא!
אפרופו בת שבע... אני חושבת שגם היא לקתה בתמימות, עד שזה עבר לה.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
המחמאה שלך מחממת את לבי.
אסתר
ליהודה היקר!
אינך צודק השיחה הזו התקיימה לפני זמן לא רב, [לפני שבוע] כך שזו שפתם העכשוית.
המשך לדבר אומנות עם נכדך בן ה-4 התייחס אל הצבעים שהוא בוחר, וזה יגיע.
שמחה שעשיתי לך בוקר נעים.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
פוסט מרתק, אסתי יקרה
תודה ששיתפת.
ליאורה
(עוד אשוב)
אכן תמימות של ילדים
אפרופו בת 7
ובאשר לך..
כתיבך מעידה עלייך
מי אני שאוסיף..
נהדר....
א.תענוג לקרוא...להזכר בתמימות
ב.לדעתי היום התגובות יהיו שונות לאור החשיפה
לטלויזיה ולרמה התרבותית של התוכניות.
ג.נכדי בן ה4 מצייר יפה אבל רק מה שהוא רוצה.
מקשיב לרגע,מסתכל איך אני מצייר וממשיך
בשלו.מתי יגיע רגע ההקשבה ....
ד.כוכב....עשית לי בוקר נעים
אסתי היקרה!
כמה אני מקנא בילדים שהיתה להם מורה כמוך.
מורה שמבינה שאסור לחסום את היצירתיות
שלהם עם דוגמות וכללים שרק מגבילים את
יכולת ההתבטאות שלהם.
כמה יפים הקטעים שהבאת מהשיחה איתם.
תודה!
צ'רי
לכל המבקרים!
יוסי היקר!
כוונתך למוזיאון עין חרוד?
שים לב! כל המבקרים הם בני גילנו !?
אני לעומת זאת ביקרתי במוזיאון תל-אביב, מתקיימת שם תערוכה של צדוק בן-דוד ופגשתי שם לא מעט חברים צעירים ביותר.
ההתרגשות הייתה גדולה כמו במפגש כיתתי.
כנראה שלא בחרת מקום מתאים למפגש עם הצעירים ;)
מנסיוני, הצעירים מאוד מאוד אוהבי אומנות.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
חזרתי היום מטיול וסיור במוזאון מעיין חרוד.
כל המבקרים שם היו בני גילי.
למה הצעירים לא אוהבים את חווית האומנות הזו?
לעמוס היקר!
אתה מוזמן בכל עת, בשמחה!!!.
אגב הטעות היא באשמתי, זה קשור ליכולות הטכניים שלי. ;)
שבוע טוב לך עמוס היקר
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לתמר היקרה!
מתקופת הילדות ועד הבגרות שינויים רבים מתחוללים בנפש האדם בתחומים רבים. הפחדים והחששות לאור הניסיון שרכשנו תופשים מקום בתהליכי ההחלטות והביצועים שלנו.
אבל אי אפשר לעשות הכללות, מהכרותי את הנושא רבים מתלמידי המשיכו ללמוד אומנות והיגיעו להישגים מרשימים.
אני מאמינה שהמשקעים נשארים, והם מתפרצים החוצה מעת לעת.
תודה לך תמר לתגובתך וכוכבך
אסתר
גם אני,כמו עומרי,אוהב את השיעור(?) שלך,,
(או שמא היה זה שיער,,,,:)))
אני בטח אחזור לקרוא שוב את הפוסט הזה,,,,
שבת שלום אסתר היקרה
עמוס
מי שיש לו ילדים רכים, לא יכול שלא להזדהות, הפלא הזה שנגלה לעיננו בכל יום, ציורים מופלאים שלא היינו יכולים אפילו להביא לידי בדל מחשבה מצטיירים אל מול עיננו המשתאות, מול יופי טהור וצבעוניות מתוחכמת. מה שלא מובן לי, זה איך ומתי היכולת הזאת לצייר, אובדת לכל כך הרבה אנשים בבגרותם.
שטוטית יקרה!
שמחה לראותך!
תודה לתגובתך וכוכבך
שבת שלום
אסתר
עונג ואושר צרוף
*
תודה אסתר
רויטל יקרה!
אני מאוד אשמח לקרוא את הכתבה של ד"ר באך.
כל-כך חיממת את לבי בתגובתך זו. אני לא מכירה את המאמר שלו. אבל אני מסכימה אתו במאה אחוז.
לא פעם אני רואה אמהות שלוקחות את הילדים הביתה והבעת אכזבה על פניהן כי הילד לא צייר כפי שהן חשבו
שצריך לצייר. ומסבירות שצריך לצייר ככה... וללמוד טכניקות... ולהקשיב ולעשות את מה שהמורה אמרה...ואחר כך אני רואה את האכזבה על פניו של הילד. ואני בזהירות מסבירה את מה שד"ר באך כתב ושאת סיפרת לי זה עתה.
המחמאה שלך מאוד מאוד מרגשת.
שבת שלום לך רויטל יקרה
אסתר
אסתר יקרה
העבודה שלך נשמעת אושר אמיתי
אפשרות להעניק לרכים המון
מקסים
ללולה של היום היקרה!
תודה לך יקירתי על ההמלצה!
שבת שלום לך, שבת של שקט ושלווה.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לדבי היקרה!
חוויות מסוג זה עוברות [אני חושבת] מרבית המורות!
מתגובתך אני חשה שאת מתגעגעת, ואני שמחה שעוררתי את געגועיך...כי גם אני בקרוב אפרוש, כך שנוכל להתגעגע ביחד. ;)
תודה לך דבי לתגובתך וכוכבך.
שבת שלום
אסתר
הפוסט שלך מומלץ מאד!!!
שבת נפלאה אסתר.
:)
אסתר,
תודה ענקית על הדברים שכתבת,
החוויות האלה מאוד מוכרות לי
חוויות מאוד מאוד מרגשות.
שבת נפלאה
דבי
לנילי היקרה!
דבריהם של הילדים היו ועדיין השראה לכותבים ויוצרים רבים.
לפיקסו היתה אימרה [אני לא מדייקת] ש50 שנה הוא למד כדי לחזור ולצייר כמו ילד.
רק צריך לעקוב ולהקשיב.
שמחה שנהנית...
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
נירית היקרה!
גם אני מוצאת שתשובותיהם של הילדים מעשירות ומרוות.
כל-כך הרבה אפשר ללמוד מהם.
אני שמחה שנהנית מהתום והיופי הזה.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
מי עוללים ויונקים ייסדתי עוז
זו אימרה כה מתאימה !
הילדים כה כנים ומהנים
ואת ברגישותך העברת זאת נפלא
תודה תודה!
איזה טוהר של תשובות.
כמה חשוב לאפשר לילדים הללו לדבר את דבריהם החכמים ותענוג להקשיב באמת.
הלוואי כולם במערכת החינוך יבואו בגישתך, אסתר.
להלנה היפה והיקרה!
הפעילות הזו היא עם ילדי כתה א' והתשובות הן מפיהם ככתבן ולשונן. אך אני יכולה להבטיחך שתשובותיהם של ילדי הגן לא פחות מעניינות.
גם הבנים הגיבו יפה לאומנית אשה. וזאת מפני שהם קיבלו ביטחון בזכות האומנים הקודמים שלמדנו והכרנו.
אצלי לא מציירים חיילים ולעיתים נדירות מאוד פירטים.
ציינתי בתחילת הפוסט שזה המשך לפוסט שכתבתי לפני למעלה משנה, ואשר נקרא ""שיר פתיחה" מילים ומנגינה".
תודה לך יקירתי לתגובתך וכוכבך
אסתי
אכן אסתי, זכית וזכות גדולה היא לפתח יצירתיות אצל ילדים ולא לחנוק אותה. מעניין, על פי התשובות של הילדים, לא ציינת את גילם. או אולי החמצתי זאת? אקרא זאת שוב. בעצם ברור מדוע הבנות הגיבו טוב יותר לציורים נשיים ושל נשים, הבנים בגיל צעיר (אולי בגלל חינוך) מזדהים ומציירים חיילים ופיראטים בעיקר דמויות הקשורות לאלימות.
תודה אסתי על הפוסט המעשיר שלך. תודה גדולה ו*
לאה
לשירה יקרה!
אני מסמיקה לנוכח המחמאות שאת מרעיפה עלי ומודה לך,
לומר את הדברים כפי שאת אומרת אותם צריך להיות רחב לב באופן מיוחד, ואדם עם שאר-רוח כפי שאת. ואני שמחה שאת חברתי הטובה
תודה לך לתגובתך וכוכבך.
אהבה אצלי תמיד מתקבלת בברכה ואני דואגת גם להשיב אותה.
חיבוק
אסתי
כהרגלך את מקסימה ומעשירה ופותחת צוהר לעולמות חדשים שבעצם הם כאן על ידינו ממש, רק איש אינו רואה אותם...ואז את באה ומגלה לנו את סודותיהם של העולמות המופלאים האלה...
באהבה
שירה.
לבת יוסף היקרה!
באמת ילדים מקסימים, רציתי להעלות צילומים מהפעילויות אך נאמר לי שזה יכול לגרור אי נעימויות... אז נחכה נראה...
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לשרי היקרה!
מסכימה אתך, התשובות של הילדים כל-כך חכמות, לא פעם אני מופתעת ומלאת התפעלות, רציתי לשתף במעט בחוויה הזו.
שמ
חתי לתגובתך וכוכבך.
חיבוק
אסתי
באמת אין מה להוסיף מילים.
לקרוא ולהנות מתשובות הילדים המקסימים הללו.
אסתי!
איזה יופי.
ממש תענוג.
התגובות של הילדים כל כך אמיתיות,
מגוונות ובלתי אמצעיות.
נהניתי לקרוא!
---
* כשיתחדש לי המלאי