מברואים רכים לבוראים מוכשרים
המשך ל"שיר פתיחה מילים ומנגינה" http://cafe.themarker.com/view.php?t=577816
זכות גדולה נפלה בחלקי, זכות גדולה מאין כמוה, לעבוד שנים רבות בהוראת אומנות לגיל הרך. את מרבית שעותיי ועיתותי הקדשתי לנושא זה. שני תחומים שאין שני להם בחדוות היצירה שבהם, בעושרם ובעומקם, והחיבור ביניהם הוא רקמת פלאים של התבוננות, עשייה ולקיחת אחריות.
אין האמנות אפילו דומה לסימנים מוסכמים, אין היא אותיות ומספרים, או נוסחאות מורכבות בכימיה. ההיפך מכך. היא מהווה משקל-שכנגד לכל אלה. הוראת האמנות היא תחום המאפשר יצירה והתייחסות אישית, מתוך רבדים ומשקעים- היא גילוי והפתעה.
מפגש ראשון של ילד עם יצירה צריך להיות ישיר, בכדי שיתרשם מהצבעים, הצורות , מהאווירה שבציור. הילדים בשנותיהם הראשונות מגלים את סביבתם ומתנסים עם הסביבה האנושית המקיפה אותם. הם אינם שבויים בנורמות ובמוסכמות שלנו המבוגרים, הם מתלהבים מן היכולת שלהם לברוא דברים על פי טעמם ורצונם, המפגש עם האמנות מאפשר לילדים להביע עצמם באופן רגשי וחוויתי. אם אין חוסמים את דרכם הם יכולים להיות פתוחים ויצירתיים באופן מופלא כלפי האובייקט האמנותי המוצג בפניהם. ולהגיב כל ילד על פי הבנתו המיוחדת והשונה מחברו. סקרנות מהולה בשמחה והתרגשות ממלאים את לבי כאשר אני מקבלת תשובות מפי הילדים לנוכח יצירות שאני מציגה בפניהם. והפעם על פי דרישת הילדים [בעיקר הבנות] סיפרתי להם על ציירת ששמה ארטמיסיה ג'נטילסקי. חשוב מאוד היה להן לשמוע ולהכיר ציירות-נשים מוכשרות. מצאתי שהדמות הזאת, הציירת הנפלאה הזאת יכולה למלא את התפקיד.
http://www.svreeland.com/artem-teacher-
סיפרתי לילדים על חייה המיוסרים , [להוציא כמובן פרטים שאינם מתאימים לתיאור בגיל זה]. הצגתי בפניהם את הציור "בת שבע ודוד" של ארטמיסיה,http://www.artinthepicture.com/artists/Artemisia_Gentileschi/david.jpeg ושאלתי...
"מה אתם חושבים ילדים יקרים? למה חשוב היה לארטמיסיה לצייר להדגיש את היופי של הנשים שהיא ציירה ?" תשובות שקיבלתי מפי הילדים; -"בגלל שהיא עצמה רצתה להיות יפה." -"בגלל שבעלה עזב אותה והייתה צריכה לדאוג לילדים." -"פשוט שהיא יודעת כל-כך תורה, יש מעט בנות נלחמות..." -"היא ידעה לצייר טוב." -"היא הייתה בת, כדי לשמח את עצמה." -"פשוט אולי שיהיו יפות בגלל האויב, וצריך נשים חזקות ויפות." -"היא רצתה להיות יפה כמוהן, אז היא ציירה אותן יפות.
למה לפי דעתכם ארטמיסיה בחרה לצייר נשים מספר התורה?"
-"בגלל שהיא אהבה לצייר אנשים מהתנ"ך." -"אני חושבת כי אבא שלה אהב תורה." -"כי אף אחד לא יודע אם הסיפורים של התנ"ך אמיתיים." -"כי הן נורא חשובות [הנשים] והיא אהבה לצייר." -"כי יש לה כשרון." -"בגלל שהיא רצתה להיות גם כן אמיצה." -"בגלל שהיא רצתה ללמוד עליהן."
"מעניין אותי לדעת, מה אתם חושבים? למה בחרה ארטמיסיה להאיר את בת שבע?" תשובות; -"בגלל שהיא באמצע ומדברים עליה." -"היא יפה והיא באמצע ודיברנו עליה." -"היא התרחצה ואור השמש פגע בה, רחצו אותה המון עם סבון והיא הייתה נקייה." -"השמש פגעה בעור החשוף ועשתה אותה לנקייה ולבנה." -"בגלל שמדברים עליה ולא על העוזרות, ושתהיה יותר בולטת."
"ומה אתם חושבים? על האווירה וההרגשה בציור?" -"אווירה נעימה ולא נעימה...הן הלבישו אותה ועשו לה הכול והיא לא עשתה להן כלום." -"אוירה של מתחשק לי ללכת לאמבטיה." -"נותן לי הרגשה של להיות מלך." -"ואני מדמיין שאני נכנס אליו [אל הציור]." -"נותן לי הרגשה כאילו אני לפני 400 שנה." -"נותן לי הרגשה להיות בת שבע." -"יש הרגשה להיות מאוהב." -"שיש לילה וחשוך." -"יש לי הרגשה שאני רוצה להיות בת-שבע." -"חסר משהו, נראה קצת מופשט אבל כשאני מסתכל על זה נראה יפה מאוד." -"אני מרגישה שיש בו יותר מדי צבע שחור וחוץ מזה זה יפה."
ש; "הסתכלו טוב על הציור, מי מוכן להיות בת שבע... מתוך התמונה?" [כמעט כל הידיים מורמות]
ש; "האם אתם אוהבים את הציור "בת שבע ודוד" של ארטמיסיה הסבירו למה?" -"רואים שהיא השקיעה מחשבה ולקח הרבה זמן לעשות את הציור." -"בגלל שהציור מצחיק והוא [דוד] ראה אותה דווקא באמבטיה במרפסת." -"בגלל צבעים שחורים. ואני אוהבת צבעים שחורים." -"בגלל שהכול מלא רקע." -"בגלל שיש שם שמחה." -"בגלל שהציור כאילו אמיתי, כאילו עכשיו היא רק מציירת אותו." -"ואני מרגישה כאילו היא ציירה את זה רק אתמול." -"שתלית את התמונות זה נראה כל-כך בולט בין הציורים, חסר לי אדום כתום, כחול, ירוק. צבעים חמים בקיצור."
לקט תשובותיהם של הילדים בעקבות הציור מוכיחות בעליל כי יכולתם להבין את הציור שונה מהמבוגרים והיא פתוחה ועשירה עד מאוד.
הגידו, האם יש להוסיף מילים?
"ת-ע-נוג."
המשך לפוסט זה "לחיות בין צלצולים" http://cafe.themarker.com/view.php?t=1445081
בראש הפוסט "בת שבע מתרחצת באמבטיה". [ציור שנשאר מיותם בכתה, ללא שם, כלומר צייר לא ידוע ]
מצורפת גלריה בשם "מלב אל לב" ובה ציורי-מכתבי ילדים
מכתב אישי מעמרי http://cafe.themarker.com/view.php?t=1428807 מכתב אישי מדניאל http://cafe.themarker.com/view.php?t=1434239 מכתב אישי מרוני http://cafe.themarker.com/view.php?t=1437311 מכתב אישי מהדס http://cafe.themarker.com/view.php?t=1440330 מכתב אישי מלירז http://cafe.themarker.com/view.php?t=1444973 מכתב אישי מנעם http://cafe.themarker.com/view.php?t=1450755 מכתב אישי מרומי http://cafe.themarker.com/view.php?t=1454966 מכתב אישי מטל http://cafe.themarker.com/view.php?t=1460635 מכתב אישי מתמר http://cafe.themarker.com/view.php?t=1463870 מכתב אישי ממתן http://cafe.themarker.com/view.php?t=1469371 מכתב אישי מיובל http://cafe.themarker.com/view.php?t=1471601 מכתב אישי מיעל http://cafe.themarker.com/view.php?t=1474765 מכתב אישי משני http://cafe.themarker.com/view.php?t=1481653 מכתב אישי מליה http://cafe.themarker.com/view.php?t=1493255 מכתב אישי מאיתמר http://cafe.themarker.com/view.php?t=1497365 מכתב אישי מאלמה http://cafe.themarker.com/view.php?t=1501058 מכתב אישי מאניטהhttp://cafe.themarker.com/view.php?t=1523474 מכתב אישי משחר http://cafe.themarker.com/view.php?t=1552098
כתבה בשם "פיענוח ציורי ילדים" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3844707,00.html
במדור הוידאו;
חינוך יצירתיות והעתיד http://www.youtube.com/watch?v=zWeLUilaljE
"עיניים מציירות לי את כל העולם" http://cafe.themarker.com/view.php?t=809619 שלמה גרוניך ומתי כספי
"לוח וגיר" http://cafe.themarker.com/view.php?t=1428408 שמוליק קראוס |