כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גלה יא אלה

    ארכיון

    חופש

    11 תגובות   יום חמישי, 21/1/10, 20:22

    אין מה לעשות.

     

    אני הרי לא אנוח ואני לא אשקוט עד אשר מישהו או משהו יוריד לי נבוט לראש וישתק אותי.

     

    ככה אני, צריכה בומים אור קוליים בכדי להרגיש שכנראה הגזמתי.

     

    ככה זה אצלי בהכל: בסגירת הפה ובידיעה מתי הגיע הרגע לסגת לאחור ולא לאפשר לכנות שלי להפוך לחוסר טקט משווע, מתי להפסיק להתזז ולהבין שגם אם אסיים כרגע לטפל בלקוח הלא שיבוא המשהו האחר שיהיה רק הדבר הממש ממש ממש אחרון שאני עושה היום...לפני האחרון  הבא אחריו.

     

    אבל את הנבוט שלי חטפתי ביומיים האחרונים כאשר לפתע צמרמורות עזות החלו להופיע, ארובות העיניים איימו להתפוצץ מפאת כאב ומה אני עשיתי? המשכתי הלאה, נסעתי ללקוחה יקרה שנתנה לי שיעור חשוב לחיים כי היתה שם במקום שלי פעם ...

     

    ומה עשיתי אמש? כי בכל זאת כבר אז הייתי די קודחת? יצאתי מהבית כי רציתי לעשות טוב לחברה שעשתה אירוע, האמת נהניתי מאוד ביחס לעובדה שהשתתפתי ודיברתי בעיקר לא לעניין, באמת שכבר לא הייתי מואפסת לחלוטין.

     

    ואז התברר הכל...כשאני בחוץ שם, מחוץ לקופסת המחשב, אני אדם שדי עסוק בלהתחשב באחרים, לעיתים על סף הביטול העצמי.

     

    פתאום הבנתי למה אני כאן, אני כאן בכדי להפסיק להתחשב, כאן לא מעניין אותי כלום, רק אני.

     

    לעיתים זה עשוי להראות כמו פרץ נרקסיסטי לא כן? אך זו בעצם מחאה על שנים של התחשבות יתר בכול אותם שסביבי, המקום בו האמפטיה מפנה מקומה לרצייה ולעזאזל, את מי אני צריכה לרצות כל הזמן?

     

    מה כפת לי לא להיות נחמדה חמודה וטופו? הלא בפנים אני דעתנית וזו הסיבה שלא פעם אני נעלמת מהנוף שבאיזור, כי לא בא לי עם כולם, בא לי לבד, למה אני כותבת? כי זו הטריטוריה הכי שלי בעולם, כאן אני אדון הכתיבה, אדון לעצמי.

     

    כאן אני לא נושאת בשום תפקיד:

     

    אני לא אמא.

     

    אני לא בת של...

     

    אני לא השכנה של...טוב רק שלך ואתה יודע מי אתה...

     

    כאן אני רק שלי כפי שהייתי צריכה להיות ללא התניה, ללא פרפקציונסטיות, ללא מגבלות.

     

    כאן אני חופש וכשאני חולה וקודחת אני מבינה שהגיע הזמן שגם שם שזה פה בחיי האמיתיים אתן לעצמי מעט חופש.

     

    חופש!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/10 09:49:

      צטט: לומפומפיר 2010-01-22 09:44:07


      כשאני רואה פוסט שהכותרת שלו היא "חופש",

      אין מצב שאני לא נכנס.

      חופש אצלי הוא ערך עליון.

      תמיד אמרתי ואמשיך לומר שאין מחיר לחופש.

      אז גלית, חברתי הוירטואלית היקרה,

      קבלי עכשיו נבוט בראש ממני כי הוא מגיע לך!

      מה זה הצורך הזה לרצות אחרים כל הזמן?

      את חיה את חייך או את חייהם?

      תנוח דעתך - אין בדעתי ללמד אותך דרך ארץ.

      מהיכרותנו, אין בכך כל צורך. דרכך נפלאה היא.

      אבל כן רציתי לומר לך שאני יודע על מה את מדברת.

      שנים ריציתי אחרים. התחשבתי בהם ולא בעצמי.

      עד שהבנתי שאין בכל כל תכלית.

      נהפוך הוא - זו גישה שתוצאותיה רעות מראש.

      אז השתניתי.

      ומקווה שגם את...

       

       

      אתה יודע לומפו

      תגובה כשלך היא עוד סוג של ניסור נפלא בשלשלאות הללו שכבלנו בהם את עצמנו, תראה את השלשלאות של ארמנד, אלו החלודות.

      אני לוקחת מאוד עמוק ללב ולראש את מה שכתבת כאן כי אני מעריכה את דעתך וברור לי שאתה כותב מדם ליבך ומנסיון אישי.

      תודה, נתת לי התנעה אחורית נפלאה גם אם לא ממש ניסית ללמד אותי דרך ארץ

      זה תהליך ואני בעיצומו.

       

        22/1/10 09:47:

      צטט: ARMAND 2010-01-22 00:59:43

      היא עמדה מולו זקופה ומלאת בטחון

      היא ידעה בדיוק מה היא עומדת לעשות

      מה המהלכים הבאים

      ומה יהיה עתידה מעכשיו והילך...

      "אני עוזבת ! אתה לא תכבול אותי יותר ! אתה לא תקשור לי את הנשמה ואת הרוח שבי ! נמאס לי מ"השרשראות" שליפפת סביבי במשך כל השנים... מהרגע שהגענו לכאן... אני רוצה חופש !!! אני רוצה להחליט בעצמי על עצמי !!!..."

      הוא הביט בה בעיניים חמות ושתק...

      היא הביטה על ערמת שרשראות הפלדה הכבדות ששכבו בערמה לידם...

      "מהיום הראשון שעברנו לכאן - אתה הבאת אותם ! בדיוק כמוהם... כך היו החיים שלי איתך... - לא עוד !!!"

      היא הסתובבה והחלה ללכת לעבר המכונית

      "רק פרט קטן כדאי שתדעי"

      הוא אמר לה בשקט...

      השרשראות האלו היו כאן עוד לפני שהגענו

      אני מעולם לא שמתי לב אליהם עד עכשיו...

      בהצלחה...

       

      המשל שלך מדהים לטעמי ולא פחות נוגע ללב כהרגלך.

      כן כבלים הם משהו כל כך סובייקטיבי ולא קשור לנסיבות החיים

      הוא נמצא אצלנו באונות המענות.

      התמנוה שלך, אין זה מקרה שהשלשלאות חלודות, הגיע הזמן לפרוץ אותן, הן לא משרתות עוד כלום.

       

      חיבוקים על החוכמה שלך ועל כך שאתה שוטח אותה אצלי, אוהבת את זה כל כך.

        22/1/10 09:44:


      כשאני רואה פוסט שהכותרת שלו היא "חופש",

      אין מצב שאני לא נכנס.

      חופש אצלי הוא ערך עליון.

      תמיד אמרתי ואמשיך לומר שאין מחיר לחופש.

      אז גלית, חברתי הוירטואלית היקרה,

      קבלי עכשיו נבוט בראש ממני כי הוא מגיע לך!

      מה זה הצורך הזה לרצות אחרים כל הזמן?

      את חיה את חייך או את חייהם?

      תנוח דעתך - אין בדעתי ללמד אותך דרך ארץ.

      מהיכרותנו, אין בכך כל צורך. דרכך נפלאה היא.

      אבל כן רציתי לומר לך שאני יודע על מה את מדברת.

      שנים ריציתי אחרים. התחשבתי בהם ולא בעצמי.

      עד שהבנתי שאין בכל כל תכלית.

      נהפוך הוא - זו גישה שתוצאותיה רעות מראש.

      אז השתניתי.

      ומקווה שגם את...

       

       

        22/1/10 00:59:

      היא עמדה מולו זקופה ומלאת בטחון

      היא ידעה בדיוק מה היא עומדת לעשות

      מה המהלכים הבאים

      ומה יהיה עתידה מעכשיו והילך...

      "אני עוזבת ! אתה לא תכבול אותי יותר ! אתה לא תקשור לי את הנשמה ואת הרוח שבי ! נמאס לי מ"השרשראות" שליפפת סביבי במשך כל השנים... מהרגע שהגענו לכאן... אני רוצה חופש !!! אני רוצה להחליט בעצמי על עצמי !!!..."

      הוא הביט בה בעיניים חמות ושתק...

      היא הביטה על ערמת שרשראות הפלדה הכבדות ששכבו בערמה לידם...

      "מהיום הראשון שעברנו לכאן - אתה הבאת אותם ! בדיוק כמוהם... כך היו החיים שלי איתך... - לא עוד !!!"

      היא הסתובבה והחלה ללכת לעבר המכונית

      "רק פרט קטן כדאי שתדעי"

      הוא אמר לה בשקט...

      השרשראות האלו היו כאן עוד לפני שהגענו

      אני מעולם לא שמתי לב אליהם עד עכשיו...

      בהצלחה...

       

        22/1/10 00:52:

       

        22/1/10 00:14:

      צטט: אוהב... 2010-01-22 00:12:31


      שיעור לחיים...

       

      תודה על התיזכורת.

       

      :))))בחיי שטוב שלפעמים מגיעות תזכורות

      איך שהוא יש לי הזכות לקבל אותן מדי פעם.

       

        22/1/10 00:14:

      צטט: vnrmv 2010-01-21 23:36:11


      היי

      אני לא מאמין

      כתבתי תגובה יפה...באמת וזה נעלם

      זה ממש מתחיל לעצבן ...הצט הלא מקצועי הזה.

       

      תמצית של התגובה: את אכן נרקי......הארה שהיתה לך חשובה....היא היתה גם לי איפשהו לפני כמה זמן.

       

      מה שחשוב הוא לדעת לנצל אותה ליותר ממאמר נחמד

       

      שין

       

      למי אמרת נחמד שין? התפלק לך משהו נחמד לגביי? כאן? הורס תדמיות שכמותך, בכלל בכלל לא נחמד מצידך.

      נחמד זה טופו.

      אני נרקסיסטית? שוב?

      כמה כמה התעללות בתגובה אחת קצרה:)))

      אחלה לילה שין.

        22/1/10 00:12:


      שיעור לחיים...

       

      תודה על התיזכורת.

        21/1/10 23:36:


      היי

      אני לא מאמין

      כתבתי תגובה יפה...באמת וזה נעלם

      זה ממש מתחיל לעצבן ...הצט הלא מקצועי הזה.

       

      תמצית של התגובה: את אכן נרקי......הארה שהיתה לך חשובה....היא היתה גם לי איפשהו לפני כמה זמן.

       

      מה שחשוב הוא לדעת לנצל אותה ליותר ממאמר נחמד

       

      שין

        21/1/10 20:59:


      מה מה עמית ששש מה?

      תגובות מסתוריות לך.

        21/1/10 20:51:
      ששש.....