מה נסגר איתכם רופאי הפה והשיניים?



יש לי רופא שיניים מדליק. עדין ומתחשב לעתים אפילו יותר מדי. הוא מתנצל כבר באקט של זריקת ההרדמה שלא לדבר על החדירה עצמה (של המקדח, אלא מה) וזו - מעירה אותי לגמרי. לזכותו ייאמר שהצליח להפיג ממני כמעט לגמרי את הפחד הנצחי מרופאי שיניים. כלומר, אני יודע שהטיפול לא יכאב תחת ידיו האמונות אבל לא מוכן לוותר על זכותי המלאה לפחוד שבכל רגע משהו יקרה ואתחיל להרגיש את הכאב המופלא מפעם...כי פעם, רופאיי השיניים שלנו היו סנדלרים מיומנים להפליא והיטיבו להכאיב כבר בשלב אותה זריקה. אף פעם לא ידעתי שאפשר להשתמש במזרק הזה לאט, בתנועות סיבוביות, פנימה והחוצה, כדי להאריך את העונג, ממש כמו בחיים.


מסתבר שבילדותי הזמן היה מצרך יקר למדי ואותם רופאים מיהרו לגמור את הטיפול, על חשבון ההנאה שלי. חדירה מהירה של המזרק לעינוי מושלם וזהו. שום עינוי מקדים, שלא לדבר על איזו נשיקה מנומסת. חד וחלק. פנימה והחוצה. רק דבר אחד היה טוב אצלם. הם לא דיברו תוך כדי הטיפול. היום, רופא השיניים הנערץ שלי לא מפסיק להסביר, להתנצל אם עשה תנועה לא נכונה, להרגיע, ממש המאהב המושלם...והרי אני כבר שוכב על מיטתו אז למה לא בעצם..אזהו שלא.

גם האסיסטנטית שלו נוהגת לגחון עלי אבל משום מה זה לא עובד. אודה שבמקרה שלה אני מתאמץ קצת יותר להינות מהטיפול. תמיד יש הסיכוי הלא אפשרי שיחמוק לו שד חצוף מחולצתה הסגורה ויבוא לדרוש בשלום המטופל המתענה ומה אנחנו בלי אמונה-מה.


באחת הפעמים שביליתי שם הבנתי פתאום שזהו - מצאתי את המקום היחיד בעולם בו אני מצליח לא לחשוב על סקס בצורה מסודרת. וזה דיי לא הגיוני כי כל התנאים קיימים: מיטה, חדירה, אפילו הרדמה...אבל אז הבטתי למעלה לתקרה ושאלתי למה לא בעצם? למה לא לתלות למעלה פוסטרים של נערות שער, למטופלים, ונערי אמצע למטופלות? נראה לי אחלה מקום לתצוגת אירוטיקה. מבטי עבר על הקירות ונתקל בתמונות מרגיעות של פרחים, נוף הררי עם עדר כבשים, פסטורליה צבעונית - הכי רחוק שאפשר מאירוטיקה אם לא מחשיבים את הכבשים וכאן השתיקה באמת יפה להם. תחשבו על זה...למה לא להקל על הסבל שלנו שם על המיטה האיומה הזו, למההההההה...?




ועוד מילה לרופא השיניים המושלם שלי.
תגיד לי, למה אתה מתעקש לשאול אותי שאלות

כשאתה יודע שאני לא בדיוק יכול לענות

למרות שהפה שלי פתוח כמו שאף פעם לא היה סגור?