רוֹאֶה אֶת הָאוֹר מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה שֶׁלָּךְ חָשׁ בְּחֻלְשָׁה הַמִּתְחַבֵּאת מֵאַחֲרֵי עוצמתך, נשמתי אפופה בְּנָשִׁיּוּת הֱיוֹתֵךְ נדקר בחודי חוכמתך.
הָאוֹר פָּנָס לְיָמִים שֶׁל חֲלוֹם מַקְשִׁיב למילותיך מִשְׁעֶנֶת קיומי, מְחַבֵּק אֶת גּוּפֵךְ חוּשָׁנִיּוּת תְּשׁוּקָתֵךְ כוֹאֵב אֶת הילת תּוֹרָתֵךְ.
קָטוֹנְתִּי, מִתּוֹךְ הַקּוּפְסָא שֶׁל קוֹר הַבְּדִידוּת, לְעִתִּים לְרֶגַע לֹא חוֹלֵם, שריגי אוֹשֶׁר חוֹלְפִים וְעוֹבְרִים מְנַסֶּה לִתְפּוֹס רגעים קסומים. |