כותרות TheMarker >
    ';

    תאמינו לי "בובות" אל תאמינו לאף אחד

    פאטה מורגנה, חזיון תעתועים, אשליה, חלום בהקיץ, למראית עין, פוזה, מסכה, שקר עצמי, הונאה עצמית, חיים בסרט.

    גומא אגייר - סופר סטאר

    29 תגובות   יום שבת, 23/1/10, 11:31

     

    לפני כעשרה ימים אושפז בכפייה ב"אברבנאל" גומא אגייר, עוד נובומליונר "לא שפוי", שקנה את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

    "אשפוז כפוי" זה צמד מילים שמעורר בי התנגדות מאוד גדולה.
    מדובר במכבסת מילים מהפנטת, ובשטיפת מוח המונית, שמאפשרת ומכשירה התעללות נוראית ולא אנושית בבני אדם, והפיכתם לנדגמים סטטיסטיים של כל מיני מחקרים בכל תחומי הפסיכולוגיה, ובעיקר הפסיכיאטריה למיניה.

    מה אתם מעדיפים, להיות מאושפזים, או להיות כלואים?
    לאשפוז יש קונוטציה חיובית, אנחנו אפילו מאשפזים את עצמנו מרצון, המטרה של האשפוז היא להיטיב את בריאותינו.
    אך למעשה, לאסירים בכלא יש הרבה יותר זכויות וחופש פעולה מאשר למאושפז בבית "משוגעים", בטח יותר מאשר למאושפז כפוי.

    ההתעללות באסירים בכלא, ושל האסירים עצמם זה בזה, היא צחוק ילדים לעומת ההתעללות שעוברים מאושפזים בבתי "משוגעים".

    העובדות הן, שבתי "המשוגעים" הללו לא מאשפזים על מנת להיטיב עם המאושפזים, אלא על מנת להיטיב עם החברה,

    שלא יודעת איך, ולפעמים גם לא רוצה, להתמודד עם אותם מאושפזים.
    המנהלים של אותם בתי "משוגעים" מתלוננים (לכאורה) על מחסור בתקציבים כסיבה למצב העגום, אני בטוח שאין מספיק כסף,

    ושעוד כסף היה משפר קצת את התנאים של המנהלה והמקורבים, ועוד קצת פחות מזה את התנאים של המאושפזים,

    אבל לא היה פותר את הבעיה.

    למערכת עצמה, זו שמתפרנסת מ"חולי הנפש", לא כדאי להצליח בעבודתם ולהיטיב עם המאושפזים, זה נגד האינטרס שלהם,

    כי אם המאזן בין כמות ה"מחלימים" לבין כמות המאושפזים יופר, ופתאום יהיו יותר מחלימים ממאושפזים, לא תהיה להם עבודה.

    הרי האבחון הפסיכיאטרי הוא לא מדע מדויק, וכל פסיכיאטר יכול לתת אבחון שונה לאותו אדם ומקרה, והקריטריונים האישיים
    של כל פסיכיאטר ופסיכיאטר יכולים להיות מושפעים מההיצע ומהביקוש.

    ככל שיהיו פחות "משוגעים" הקריטריונים יהיו יותר גמישים, כך שיכילו, בהגדרה, מספר מספיק של אנשים שימלאו את ההיצע של המטפלים והתרופות.
    אנשים שלא נחשבו למשוגעים בתקופות של "עודף" במשוגעים, יחשבו כמשוגעים בתקופות של "מחסור" במשוגעים.
    מה הטעם לאשפז, כשאין מיטות פנויות גם במסדרונות, חדרי מדרגות, מחסנים, וכו'?

    אז לפי חוק ואחריות מקצועית אי אפשר לשחרר הביתה משוגע, וכל מה שנשאר זה להגמיש את ההגדרות ולאבחן משוגעים

    כנורמלים.

    ומה עם גומא אגייר?
    אני לא רוצה לכתוב פה מה אני חושב על כל מי שמעורב באשפוז שלו, כולל משפחתו, כי אני לא רוצה שיאשפזו אותי

    בגלל ניבולי פה, אבל אם המקרה היה מובא בפני פסיכיאטר נורמלי (אם יש דבר כזה), כל מה שאגייר היה צריך

    זה ללכת לישון.
    הבן אדם היה כמה ימים בהיי, טבעי או כימיקלי, ולא ישן בכלל.

    מה ההבדל בין הניסיון המגלומני של אגייר לשחרר את שליט, לבין זה של ביבי?

    בהתחשב בהבדלי  הכוח, התפקיד והאחריות, ביבי צריך להיות מאושפז הרבה לפני אגייר, רק לא נורמלי יכול

    להיכשל בלהחזיר את שליט עם כל האמצעים של ראש ממשלה בישראל.



    "First they ignore you
    Then laugh at you and hate you
    Then they fight you
    Then you win"

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/10 15:27:

      צטט: א י ל ה 2010-01-26 14:34:49


      אהבתי את ההשוואה לביבי.

      :)

           

      יאללה, קופצים על ביבי ומאשפזים!

           

          

      אני לא בקיאה ברזי האשפוז הפסיכיאטרי.

      אבל הידיעה שכל אחד יכול לאשפז כל אחד ב"אשפוז כפוי", הוא טורדנית מאוד לי.

                

       

      אז אם ההגדרה של "משוגע" היא יחסית,

      ואם נאשפז את ביבי,

      מה נעשה עם שרה?

       

      :)

        26/1/10 14:34:


      אהבתי את ההשוואה לביבי.

      :)

           

      יאללה, קופצים על ביבי ומאשפזים!

           

          

      אני לא בקיאה ברזי האשפוז הפסיכיאטרי.

      אבל הידיעה שכל אחד יכול לאשפז כל אחד ב"אשפוז כפוי", הוא טורדנית מאוד לי.

                

        25/1/10 06:06:

      צטט: מארי-אן 2010-01-24 17:43:18


      אתה יודע גרמת לי להרהר בכך שגם הרצון שלנו באותו זמן לשלוח אותה לאשפוז כפוי היה כדי שאחרים יטפלו בה, כי אני וגם המשפחה שלה התמודדנו עם עצמנו ולשאת את המשא הכבד שלה היה עבורנו קשה. אני אפילו לא התעקשתי להשאר בקשר אחרי שהיא החליטה שהיא לא רוצה לראות אותי, ואפילו שידעתי שהיא מקבלת החלטות מתוך זה שהיא חולה, הלכתי משם. קשה מאוד מאוד לתמוך באדם חולה נפש, אתה לגמרי לא יודע מה לעשות. אני הייתי לא בסדר. הייתי לא בסדר עד הסוף,  כי היא היתה שם לצידי ואני נטשתי.

       

      מריאן, אל תייסרי את עצמך ואל תיקחי אחריות על עצמך. יש מצבים שבהם אין ברירה אלא לנטוש את חולה הנפש. פשוט אין ברירה.

       

      אי אפשר לחתום על חוזה מסירות-עד-הסוף עם כל אחד.

       

      בקושי עם בן הזוג והילדים.

        25/1/10 06:00:

      התמונה מדהימה... קיבלתי סחרחורת.
        25/1/10 05:59:

      צטט: הדב מהיער 2010-01-23 19:05:17

      אני חושב שצריך לאשפז גם את כל שחקני הקבוצה, את המאמן ובמיוחד את האוהדים.

       

       

      :)))) חחח
        24/1/10 20:27:

      צטט: באשי- 2010-01-24 19:58:21

       

      הפסיכיאטריה היא ביטוי של חוסר האונים למצוא פתרונות טובים יותר

      לא נראה לי שישנה השתוקקות הרחקתית מיוחדת

      החברה סובלנית למוזרויות מסוכנות עד כדי אדישות

      ועדיין ישנן טעויות כמו בכל מקצוע.

       

       

      היא ביטוי כזה, אבל הבעייה היא, ש'היא' תופסת את עצמה כפתרון הכי טוב לחוסר אונים :)

      את האדישות הזו, אני מייחס לאותה "השתוקקות הרחקתית", האדישות לא מבטאת סובלנות, אלא חוסר איכפתיות,

      וזו באה, בכדי להתגונן מפני רגשות, דחייה, פחד, וכו', שקשים לנו להתמודדות.

      טעויות יש בכל מקצוע, ויש מקצועות שהם טעות :)

        24/1/10 19:58:

       

      הפסיכיאטריה היא ביטוי של חוסר האונים למצוא פתרונות טובים יותר

      לא נראה לי שישנה השתוקקות הרחקתית מיוחדת

      החברה סובלנית למוזרויות מסוכנות עד כדי אדישות

      ועדיין ישנן טעויות כמו בכל מקצוע.

       

        24/1/10 19:48:
      תודה דניאל :)
        24/1/10 19:40:

      צטט: סנה בוער 2010-01-24 19:34:55

      צטט: that's me 2010-01-24 18:14:43


      תולדות השגעון של מישל פוקו

      שווה קריאה למרות התרגום הבלתי נסבל

      (מספינות השוטים של פעם עד ימינו אנו)

      :))

       

      לא קראתי, על מה הספר בכמה מילים?

       :))

      הנה מהויקי

      תולדות השיגעון בעידן התבונה (Folie et déraison - Histoire de la folie à l'âge classique) הוא ספר עיוני מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, שיצא לאור בשנת 1961.

      פוקו, אשר נולד בשנת 1926 במערב צרפת, למד פסיכולוגיה, פילוסופיה ופסיכופתולוגיה בבית הספר היוקרתי אקול נורמל סופרייר. שנים מספר עבד וחקר בתי חולים פסיכיאטריים בפריז ובסביבתה ובעקבות התנסות זו כתב את תיזת הדוקטורט הראשית שלו, "תולדות השיגעון בעידן התבונה", אותה פרסם גם כספר. הישגו הגדול של ספר זה הוא בדיון בתפקידו החברתי של קו ההפרדה בין השפוי ללא שפוי (שיגעון).

      כתיבתו של פוקו היא פוסט-מודרניסטית. כתיבה זו מטילה ספקנות ופסימיות באשר לחשיבה הפוזיטיביסטית וההיסטוריות המודרנית, הוא מבקר את השיח הפלורליסטי הכביכול פתוח ודרך ביקורת זו הוא חושף את מה שהוא מכנה "אפלת הנאורות", אותה נאורות שהכריזה על עצמה כעידן של ניצחון התבונה והקדמה.

      הספר עוסק במערכת היחסים בין הכוח לבין הידע. מערכת יחסים זו כוללת משמעת וענישה, היחיד הוא מושא ליחסי כוח, למערכות נורמטיביות ולמשטרי דיכוי חברתיים. לאור זאת פוקו רואה את ההיסטוריה של הפסיכיאטריה באופן שונה מן המקובל. זהו אינו הסיפור החד-ממדי והמסולף של הצלחות ושל קידמה, סיפור שגיבוריו הם הרופאים אלא מדובר בהיסטוריה של תיחום, הרחקה, נידוי והשתקה של ציבור הנתפש כזר ומוזר.

      כדי לאפשר למשוגע לזעוק את זעקתו ולפרוץ לתוך המרחב הפוליטי התבוני יש לדעת פוקו להבין את הסדר ההיסטורי לפיו המשוגע חדל להיות דובר בעל זכויות. השיטה המתודולוגית באמצעותה חוקר פוקו היא הגנאלוגיה. זוהי שיטה המאפשרת לחשוף את הרבדים ההיסטוריים של התופעה החברתית באופן המצביע על הבנייה החברתית של המציאות העומדת בבסיסה של תפישה זו.

      תפקיד האינטלקטואל הוא להצביע על הכח המדכא. עליו לנהוג כמו כל אדם בקבוצת אינטרס למען עניין משותף. הוא אינו מנהיג של אותה הקבוצה אלא חלק מאותה הקבוצה.

       

       

      פירוט נוסף - בויקי הערך המלא

      כאמור, למיטב שיפוטי ויכולת הקריאה שלי, התרגום של אהרן אמיר (שהינו איש יקר מאד) כמעט בלתי צליח. אז אם יש לך צרפתית או אולי אנגלית אז עדיף נראה לי :)

        24/1/10 19:34:

      צטט: that's me 2010-01-24 18:14:43


      תולדות השגעון של מישל פוקו

      שווה קריאה למרות התרגום הבלתי נסבל

      (מספינות השוטים של פעם עד ימינו אנו)

      :))

       

      לא קראתי, על מה הספר בכמה מילים?

       :))

        24/1/10 19:15:

      צטט: מארי-אן 2010-01-24 17:43:18


      אתה יודע גרמת לי להרהר בכך שגם הרצון שלנו באותו זמן לשלוח אותה לאשפוז כפוי היה כדי שאחרים יטפלו בה, כי אני וגם המשפחה שלה התמודדנו עם עצמנו ולשאת את המשא הכבד שלה היה עבורנו קשה. אני אפילו לא התעקשתי להשאר בקשר אחרי שהיא החליטה שהיא לא רוצה לראות אותי, ואפילו שידעתי שהיא מקבלת החלטות מתוך זה שהיא חולה, הלכתי משם. קשה מאוד מאוד לתמוך באדם חולה נפש, אתה לגמרי לא יודע מה לעשות. אני הייתי לא בסדר. הייתי לא בסדר עד הסוף,  כי היא היתה שם לצידי ואני נטשתי.

       

      זה לא שהיית לא בסדר, זו סיטואציה קשה מאוד לכל אחד, אני לא מצפה שכולנו נדע איך להתמודד,
      וברור מדברייך שאם היית יכולה ויודעת מה לעשות, היית עושה.

      הנטייה הטבעית שלנו, ששמעודדת ע"י התרבות שלנו, לרדוף אחרי המועיל ולברוח מהמזיק, מחלישה אותנו, ואת יכולת ההתמודדות שלנו עם קשיים. אי אפשר באמת לברוח מהמזיק, מהרע, מהקושי ומהכאב של החיים, ולמעשה, ככול

      שבורחים יותר, קשה יותר.

      הקושי שלנו להתמודד עם הכאב והפחד שלנו מוביל לכל אותן רציונליזציות והצדקות משקיטות מצפון, אבל מבלי

      להסתכל לאמת בעיניים ולקרוא למציאות בשמה, לא נוכל לשנות ולהשתנות.

      זה בסדר גמור כשהורים לא יודעים או יכולים להתמודד עם ילד עם הפרעת קשב, למשל, ואם נותנים לו ריטלין, כל עוד ברור

      להם שזה הרע במיעוטו בנסיבות הקיימות, ולא הכי טוב בנסיבות הקיימות, וזו לא סמנטיקה.

        24/1/10 18:14:


      תולדות השגעון של מישל פוקו

      שווה קריאה למרות התרגום הבלתי נסבל

      (מספינות השוטים של פעם עד ימינו אנו)

      :))

        24/1/10 17:43:

      אתה יודע גרמת לי להרהר בכך שגם הרצון שלנו באותו זמן לשלוח אותה לאשפוז כפוי היה כדי שאחרים יטפלו בה, כי אני וגם המשפחה שלה התמודדנו עם עצמנו ולשאת את המשא הכבד שלה היה עבורנו קשה. אני אפילו לא התעקשתי להשאר בקשר אחרי שהיא החליטה שהיא לא רוצה לראות אותי, ואפילו שידעתי שהיא מקבלת החלטות מתוך זה שהיא חולה, הלכתי משם. קשה מאוד מאוד לתמוך באדם חולה נפש, אתה לגמרי לא יודע מה לעשות. אני הייתי לא בסדר. הייתי לא בסדר עד הסוף,  כי היא היתה שם לצידי ואני נטשתי.
        24/1/10 17:07:

      צטט: מארי-אן 2010-01-24 14:45:03

      תשמע, פסיכיאטריה היא לא מדע מדוייק ופסיכיאטרים שאלוהים ישמור אותנו מחלקם. אבל,יש לי חברה(למעשה היתה) שאיבדה קשר עם המציאות אבל זה קרה בהדרגה ואנחנו לא כל כך התייחסנו כי תמיד היא היתה שרוטה, עד שיום אחד היא דמיינה שכל הבנות בעבודה שלה מנהלות רומן עם בן הזוג שלה ועזבה את העבודה והיתה יושבת לילות שלמים ומנסה "לתקשר" עם כל מיני גברים שונים שהיא האמינה שמשדרים לה מסרים. ולפעמים בתוך כל זה אפשר היה לדבר איתה רגיל עד שהלפעמים הזה עבר. ואני הגעתי אליה הביתה לביקור ומצאתי בחורה במשקל 43 קילו יושבת בצד הסלון מפוחדת מהשד יודע מי ומה. הזעקתי פסיכיאטר ואת המשפחה שלה. גם הם וגם אני הסכמנו על אשפוז כפוי אלא שלא מאשפזים מי שלא מאיים בהתאבדות. היא נשארה בבית, לא הלכה לטיפולים ומצבה התדרדר. אותי היא כבר לא רצתה לראות יותר ולי היה כבד להשאר. שמעתי שנטרפה עליה לגמרי דעתה עד שנאלצו לאשפז אותה בכפיה אחרי כמה חודשים, לא חבל? מה שאני מנסה לומר שלפעמים אין דרך אחרת וזה מאוד מפחיד להיות לצד חולה נפש בהתקף ולראות אותו נכבה. לפעמים האשפוז הכפוי יכול להציל חיים ונפש, אבל אסור כנראה שעדיף צו מבית משפט וועדה שמטרכבת מכמה פסיכיאטרים ורופאים אחרים שיקבען כדי שאנשים שאפשר להציל אותם בלי אשפוז לא ישלחו לשם סתם.

       

      מסכים לגמרי שיש מצבים מוצדקים לאישפוז כפוי, אבל מה שאני אומר זה, שבעצם לא מדובר באישפוז כפוי, אלא בכליאה
      עם זכויות מופחתות, ושהשם "אישפוז כפוי" נועד, גם אם לא במכוון, להסתיר את העובדה שמדובר בהגנה על החיים ה"נורמליים"

      של החברה, מדובר בהרחקה והחבאה של מטרד חברתי, ואין שום טיפול אמיתי במאושפזים, בקושי אפילו דאגה לתנאי מחיה

      בסיסיים.

      בכל מקרה, אישפוז כפוי לבן אדם מבוגר צריך להיות מעשה חריג מאוד מאוד.
      אני בעד לאפשר לבני אדם לקבוע את גורלם, אפשר להסביר להם, לשכנע, וכו', אבל אסור לדעתי לכפות משהו על בני אדם

      בניגוד לרצונם, גם אם זה יביא למותם.
      אני לא חושב שצריך להכריח או לכפות על מישהו לחיות, ובטח שלא איך לחיות.

      הקושי הוא, שאנחנו חושבים בעיקר על עצמנו ולא על האחרים, גם אם אהובים, ולכן "פעולות ההצלה" שלנו

      נועדו בעיקר להציל אותנו מגורלו של האחר, יותר מאשר להציל אותו מגורלו שלו.
      כמו שאמרת, "זה מאוד מפחיד להיות לצד חולה נפש בהתקף ולראות אותו נכבה", וזה נכון גם לתחומים אחרים.
      וזה קורה המון, והרבה יותר ממה שאנשים מודעים, שאנחנו מספרים לאחרים ולעצמנו, שאנחנו דואגים לאחר, בזמן שבבאמת, אנחנו דואגים לעצמנו.
      נותנים לילדים ריטלין כאילו אלה סוכריות, רק כדי שיהייה לנו קצת שקט על הראש, אבל מציגים את זה כאילו דואגים לילד.
      בכלל, רוב העצות והוראות גידול ילדים, שעטופות בדאגה להתפתחות הילד, נועדו בעצם להוריד את המעמסה, והאחריות
      מההורים, ההוראות והעצות הללו טובות להשקטת המצפון של ההורים והצדקת חולשתם, לא טובת הילדים.
      .

        24/1/10 14:45:

      תשמע, פסיכיאטריה היא לא מדע מדוייק ופסיכיאטרים שאלוהים ישמור אותנו מחלקם. אבל,יש לי חברה(למעשה היתה) שאיבדה קשר עם המציאות אבל זה קרה בהדרגה ואנחנו לא כל כך התייחסנו כי תמיד היא היתה שרוטה, עד שיום אחד היא דמיינה שכל הבנות בעבודה שלה מנהלות רומן עם בן הזוג שלה ועזבה את העבודה והיתה יושבת לילות שלמים ומנסה "לתקשר" עם כל מיני גברים שונים שהיא האמינה שמשדרים לה מסרים. ולפעמים בתוך כל זה אפשר היה לדבר איתה רגיל עד שהלפעמים הזה עבר. ואני הגעתי אליה הביתה לביקור ומצאתי בחורה במשקל 43 קילו יושבת בצד הסלון מפוחדת מהשד יודע מי ומה. הזעקתי פסיכיאטר ואת המשפחה שלה. גם הם וגם אני הסכמנו על אשפוז כפוי אלא שלא מאשפזים מי שלא מאיים בהתאבדות. היא נשארה בבית, לא הלכה לטיפולים ומצבה התדרדר. אותי היא כבר לא רצתה לראות יותר ולי היה כבד להשאר. שמעתי שנטרפה עליה לגמרי דעתה עד שנאלצו לאשפז אותה בכפיה אחרי כמה חודשים, לא חבל? מה שאני מנסה לומר שלפעמים אין דרך אחרת וזה מאוד מפחיד להיות לצד חולה נפש בהתקף ולראות אותו נכבה. לפעמים האשפוז הכפוי יכול להציל חיים ונפש, אבל אסור כנראה שעדיף צו מבית משפט וועדה שמטרכבת מכמה פסיכיאטרים ורופאים אחרים שיקבען כדי שאנשים שאפשר להציל אותם בלי אשפוז לא ישלחו לשם סתם.

        24/1/10 13:47:

      צטט: יגאל פישר 2010-01-24 12:15:22

      מצד אחד הצגת הדברים נראית לי צינית מידי. מצד שני כבר ראיתי אשפוז כפוי מיותר בחיי הקצרים -  ההחלטה אם לאשפז סובלת מ"עובדות" לא ברורות ועל כן משיקול דעת לא ברור ולא חד. הדבר מאד בעייתי כששוללים את חירותו של אדם על לא עוול בכפו רק כי מישהו חושב שהוא "משוגע".

      גם אני לא רוצה להגיד מה דעתי על הכליאה של גומה אגיאר. לא נראה לי שזה מתוך דאגה אמיתית וכנה לבריאותו!

       

       

      נכון, זו בדיוק הבעיה!

      תודה, יגאל :)
        24/1/10 12:15:

      מצד אחד הצגת הדברים נראית לי צינית מידי. מצד שני כבר ראיתי אשפוז כפוי מיותר בחיי הקצרים -  ההחלטה אם לאשפז סובלת מ"עובדות" לא ברורות ועל כן משיקול דעת לא ברור ולא חד. הדבר מאד בעייתי כששוללים את חירותו של אדם על לא עוול בכפו רק כי מישהו חושב שהוא "משוגע".

      גם אני לא רוצה להגיד מה דעתי על הכליאה של גומה אגיאר. לא נראה לי שזה מתוך דאגה אמיתית וכנה לבריאותו!

        23/1/10 22:14:

      צטט: סנה בוער 2010-01-23 20:15:25

       

      וזה מה שמפחיד אותי, הפחד של המשפחה, של החברה, של המדינה, מכל מי שלא מיישר קו :)

       

      עם ואת דבריך אלה, סנה יקר, אני מסכימה, מכירה, מרגישה.

       

       

       

        23/1/10 20:30:

      צטט: כנפיים 2010-01-23 20:14:46

      צטט: סנה בוער 2010-01-23 20:07:36

      צטט: הדב מהיער 2010-01-23 19:05:17

      אני חושב שצריך לאשפז גם את כל שחקני הקבוצה, את המאמן ובמיוחד את האוהדים.

       

      חצי משחקני הקבוצה, כל הצעירים, אני מכיר באופן אישי, עבדתי איתם בעונת הדאבל בנוער

      לפני שנתיים שלוש, מדובר בילדים טובים, הלוואי על כולם.

      והופתעתי גם לגלות, שכל מי שעובד במערכת הזו, הם אנשים טובים, נחמדים, ומוכשרים,

      וגיליתי שהגעתי לשם עם דעות קדומות, דומות לאלו שלך.

      לגבי האוהדים....

      לפעמים דעות קדומות, נכונות :)

       


       

       

      טוב. נתפשר על קומץ (בערך 90%) מהאוהדים הראויים לאישפוז בכפייה.

       

        23/1/10 20:18:

      צטט: כנפיים 2010-01-23 20:14:46

       

      תדמית, דעות קדומות, הכללות -

      לעולם, לעולם, לעולם -

      יש בהן פוטנציאל טעות, הטעיה, החטאה...

      (וזה במקרה ה'טוב')

      'אפילו' כשמדובר ב'מערכת המקצועית',

      שיש בה אנשים פרטיים -

      גם אם מחוייבים למערכת.

       

       

      על זה אין וויכוח.

       

       

       

        23/1/10 20:15:

      צטט: נירית גלעד 2010-01-23 19:48:03


      מה שאמרת בכללי מדויק בעיני.

      האיש עצמו משדר לי משהו משונה שמעולם לא ניסיתי לרדת לחקרו,

      אבל הרגשתי בו.

      אם מה שאני מרגישה לגביו נכון,

      אני יכולה להבין את הסובבים אותו שהחליטו לאשפזו,

      הוא הפחיד אותם.

      שם תמיד זה נגמר,

      בפחד.

      וגם מתחיל.

      פוסט מעולה.

       

      וזה מה שמפחיד אותי, הפחד של המשפחה, של החברה, של המדינה, מכל מי שלא מיישר קו :)

        23/1/10 20:14:

      צטט: סנה בוער 2010-01-23 20:07:36

      צטט: הדב מהיער 2010-01-23 19:05:17

      אני חושב שצריך לאשפז גם את כל שחקני הקבוצה, את המאמן ובמיוחד את האוהדים.

       

      חצי משחקני הקבוצה, כל הצעירים, אני מכיר באופן אישי, עבדתי איתם בעונת הדאבל בנוער

      לפני שנתיים שלוש, מדובר בילדים טובים, הלוואי על כולם.

      והופתעתי גם לגלות, שכל מי שעובד במערכת הזו, הם אנשים טובים, נחמדים, ומוכשרים,

      וגיליתי שהגעתי לשם עם דעות קדומות, דומות לאלו שלך.

      לגבי האוהדים....

      לפעמים דעות קדומות, נכונות :)

       

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@

      לצערי, התדמית של קן הקוקיא משתלבת לא פחות עם המערכת המקצועית,

       

      בשבילם זה סרט ההעשרה מקצועי :)

       

      תדמית, דעות קדומות, הכללות -

      לעולם, לעולם, לעולם -

      יש בהן פוטנציאל טעות, הטעיה, החטאה...

      (וזה במקרה ה'טוב')

      'אפילו' כשמדובר ב'מערכת המקצועית',

      שיש בה אנשים פרטיים -

      גם אם מחוייבים למערכת.

       

      אמרתי שיש לי עוד מה לומר ושלא זה המקום :)

       

      אבל יש לי.

       

       

       

       

        23/1/10 20:07:

      צטט: הדב מהיער 2010-01-23 19:05:17

      אני חושב שצריך לאשפז גם את כל שחקני הקבוצה, את המאמן ובמיוחד את האוהדים.

       

      חצי משחקני הקבוצה, כל הצעירים, אני מכיר באופן אישי, עבדתי איתם בעונת הדאבל בנוער

      לפני שנתיים שלוש, מדובר בילדים טובים, הלוואי על כולם.

      והופתעתי גם לגלות, שכל מי שעובד במערכת הזו, הם אנשים טובים, נחמדים, ומוכשרים,

      וגיליתי שהגעתי לשם עם דעות קדומות, דומות לאלו שלך.

      לגבי האוהדים....

      לפעמים דעות קדומות, נכונות :)

        23/1/10 19:57:

      צטט: כנפיים 2010-01-23 19:02:45


      שוב רואה שהאש מבערת בתוכך.

       

      מוקירה את המילים שהבאת,

      האף שאת 'סיפור המקרה', איני מכירה, לא כל שכן מצויה.

       

      גם החומה, גם 'קן הקוקיה',

      משתלבים יחד, נראה לי, בתדמית שיש לנו - בהכללה מחטיאה, כמובן -

      לגבי 'בתי משוגעים', שכבר מזמן זה אינו שמם הראוי, המתאים,

       

      ועדיין - מצליח איכשהו להתגלגל מ'דור' לבא אחריו.

       

      יש לי אי אילו דברים נוספים לומר בהקשר הכולל,

      אך לא זה המקום, לתחושתי.

       

      מאוד מסכימה אתך שה'חברה' נוהגת לעתים תדירות מדיי,

      על פי נוחות (פסל הקופים המשולש?) -

      ולאו דווקא על פי הנכונות.

       

      תודה שאתה שם לב ומביא לתשומת הזולת.

       

      אילה

       

      לצערי, התדמית של קן הקוקיא משתלבת לא פחות עם המערכת המקצועית,

       

      בשבילם זה סרט ההעשרה מקצועי :)

        23/1/10 19:48:


      מה שאמרת בכללי מדויק בעיני.

      האיש עצמו משדר לי משהו משונה שמעולם לא ניסיתי לרדת לחקרו,

      אבל הרגשתי בו.

      אם מה שאני מרגישה לגביו נכון,

      אני יכולה להבין את הסובבים אותו שהחליטו לאשפזו,

      הוא הפחיד אותם.

      שם תמיד זה נגמר,

      בפחד.

      וגם מתחיל.

      פוסט מעולה.

        23/1/10 19:05:
      אני חושב שצריך לאשפז גם את כל שחקני הקבוצה, את המאמן ובמיוחד את האוהדים.
        23/1/10 19:02:


      שוב רואה שהאש מבערת בתוכך.

       

      מוקירה את המילים שהבאת,

      האף שאת 'סיפור המקרה', איני מכירה, לא כל שכן מצויה.

       

      גם החומה, גם 'קן הקוקיה',

      משתלבים יחד, נראה לי, בתדמית שיש לנו - בהכללה מחטיאה, כמובן -

      לגבי 'בתי משוגעים', שכבר מזמן זה אינו שמם הראוי, המתאים,

       

      ועדיין - מצליח איכשהו להתגלגל מ'דור' לבא אחריו.

       

      יש לי אי אילו דברים נוספים לומר בהקשר הכולל,

      אך לא זה המקום, לתחושתי.

       

      מאוד מסכימה אתך שה'חברה' נוהגת לעתים תדירות מדיי,

      על פי נוחות (פסל הקופים המשולש?) -

      ולאו דווקא על פי הנכונות.

       

      תודה שאתה שם לב ומביא לתשומת הזולת.

       

      אילה

        23/1/10 12:03:

      צטט: אלעזר סגל 2010-01-23 11:54:37

      אהבתי

       

      בתי משוגעים כמסגרת כופה על מנת להגן על החברה המבקשת לשמר 

      את עצמה מפני השונה .

      מזכיר לי את שיר ה"חומה" נא להסתדר בשורות ....

       

      שבת שלום

      אלעזר 

       

       

      תודה.
      זה קטע שאתה מזכיר את ה"חומה", רק אתמול קנינו לבן שלי, לבקשתו, את הסרט :)
        23/1/10 11:54:

      אהבתי

       

      בתי משוגעים כמסגרת כופה על מנת להגן על החברה המבקשת לשמר 

      את עצמה מפני השונה .

      מזכיר לי את שיר ה"חומה" נא להסתדר בשורות ....

       

      שבת שלום

      אלעזר 

      ארכיון

      פרופיל

      סנה בוער
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין