ילד, העולה על ענף עץ, יכול לדקור באולר את אלוהים.
שורות יפות אלה על השמים הסגולים, הממחישים את קרבת גן העדן הטבעית בין ילדים לאלוהים, לקוחות מתוך ספר שיריו החדש של שלמה זמיר.
קראתי אותן באחד המוספים, ונדלקתי.
אריה סיון כתב עליו את אחד משיריו היפים ביותר:
"דע לך, שלמה זמיר, אחד ולתמיד: יהלומיך הקטנים הפכו פנינים בתוככי צדפות-דפים ויהיה מי שיצלול, כמו הילדים לחוף הים הערבי, בכווית-של-טרם-נפט שהיו יורדים אל לב העומק הסגול".
זה אותו סגול מהשמים הסגולים? |