| רוז רחרחה את פרק ידה ונשמה בהנאה את ריח הוורדים של הבושם החדש. היא כמעט החמיצה את האור הירוק ברמזור, כי שוב חשה צורך להריח את אותו ניחוח עדין מתקתק של הפרח הכי אהוב עליה מאז ומעולם. שנים חיפשה בושם בריח ורדים, אך רק עתה סוף סוף מישהו נענה לתפילותיה ויצר את הבושם "שלה". הכול היה מוכן לערב הגורלי בחייה...
את לארי הכירה בפאב לא רחוק מכיכר טרפלגר. פאב שכל רווקה לונדונית המכבדת את עצמה לא תחמיץ אותו. מבחר הגברים השווים היה גדול במיוחד כאן, ורוז, כבר בביקורה הראשון עם חברותיה למשרד, זכתה להצלחה מסחררת, כשלארי, הרווק הכי שווה בחר בה מכולן. "איפה היית כל החיים שלי, ורד אנגלי שכמותך!", לחש באוזנה כשהידק אותה לגופו על רקע המוסיקה הקולנית.
ה"אפטר שייב" היוקרתי שלו סחרר את ראשה. אם היה משהו שלא יכלה לעמוד בו זה היה ריח טוב. היא נשמה את צווארו השזוף שוב ושוב, עוצמת את עיניה בהנאה, מעבירה את אפה על צווארון חולצתו, מרחרחת את ידיו הכרוכות סביבה, כמעט מתעלפת מעונג....
הוא פשוט ייצא מדעתו הערב, במלאות שנה בדיוק לחברות האידיאלית ביניהם! הוא יריח את ריח הוורדים שלה וישתכר לחלוטין! הוא יבקש בחשאי מהדי.ג'י לשים את השיר שלהם, ולצליליו ישלוף קופסה קטנה מכיסו, יכרע ברך ויאמר בקול רועד מהתרגשות אך בוטח: "רוז, רוז, ורד אנגלי שלי, התהיי לי לאישה?". רוז תושיט לו את ידה הענוגה, והוא ינשק אותה לכל אורכה המבושם בריח ורדים,ויחוש בר מזל מאין כמוהו....
הם יבלו את ליל הכלולות בסוויטת החלומות של "מלון הוורד", הלילה יהיה סוער בין הסדינים, שיהיו מכוסים בעשרות עלי כותרת של פרחי ורדים....כמובן שאחר כך יטבלו ארוכות באמבטיה ששמן ורדים ריחני יצוק אל מימיה החמימים....אח, החיים כל כך יפים !
לארי חיכה לה כבר בעצבנות בפאב חתיך מתמיד. הוא נופף אליה סמוך לעמדת הדי.ג'יי, והיא חשה את לבה מחסיר פעימה. הכול כפי שתכננה! מבטי קינאה ליוו אותה כשפסעה בחצאית המיני המחמיאה שלה בין הרוקדים. היא כרכה את זרועותיה סביב לארי, שהידק אותה אליו, ואמר את המשפט החלומי שכה חיכתה לו :"מה זה, ריח חדש?".
היא חייכה בשביעות רצון מגישה לו את צווארה כדי שייהנה עוד יותר. "הבושם החדש שלי בריח ורדים. משהו-משהו, אה?". אבל לארי רק התבונן בה במבט מוזר, ניתק מזרועותיה כשהוא מעווה את פניו וקורא בקול:"איחס! איזה ריח מגעיל! לכי תשטפי אותו אחת ושתיים!".
מאובנת מתדהמה לא מצאה רוז מילים להשיב. היא נסה לחדר השירותים כשדמעות עלבון בעיניה, וגרונה חנוק מכאב. הייתכן? לארי לא אוהב את הריח הכי טוב בעולם? איזה מין גבר הוא? עלוב שכמותו! וזה הגבר שחלמה לבלות אתו את חייה...שילך לעזאזל! שיחפש לו "פרחה" כלבבו עם בושם סינתטי זול שמורכב מחומרים כימיים תוקפניים נטולי כל אופי וחן, שגורמים לה רצון להקיא....
היא מחתה את דמעותיה ותיקנה את האיפור. היא תצא בראש מורם ותתפוס תיכף ומיד גבר אחר, גבר שראוי לה, שיריח את בושם הוורדים הענוג והאיכותי שלה ויחוש בר מזל שהכיר אותה! כן, בדיוק!זה מה שהיא תלך לעשות עכשיו ברגע זה!
היא פתחה את דלת השירותים והמוסיקה צווחה באוזניה בקולי קולות. אין לה מושג מדוע לא הגיע למרכז רחבת הריקודים כמו שתכננה. במקום זאת מצאה את עצמה במפתיע ליד עמדת הדי.ג'יי, ובניגוד לכל תוכניותיה כורכת את זרועותיה סביב לארי, וחוזרת שוב ושוב על המשפט האווילי, השד יודע מנין הגיע: "אהוב שלי, אני אחליף את הבושם בשבילך!"
אך לארי לא השיב לה חיבוק. מבטו היה קפוא ומהורהר. היא נרתעה לאחור. מה עלה בדעתה? כנראה שהשתגעה לגמרי! אין ספק ששלוש כוסות הבירה הענקיות השפיעו על מוחה....היא פנתה בנחישות לאחור לעבר רחבת הריקודים, כשחשה משיכה במותניה. זועמת פנתה לאחור. היא תיכף תגיד לו בדיוק מה היא חושבת על גברים כמוהו!
לארי ניסה להגיד מישהו, אך קולו נבלע במוסיקה מחרישת האוזניים. "מה???", היא צווחה. "מה עוד יש לך להגיד לי??". לארי התקרב ועמד ממש מולה. "רוז...אל תחליפי את הבושם....", אמר בקול רועד. "אני מוכן להחליף את האף המחורבן שלי, העיקר לא לאבד אותך!" * כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ספור בניחוח ורדים,
נחמד,
אילנה
לא שמתי לב!שאפו לעינך הבוחנת!
אלומה יקירתי,
סיפור מתוק, כמו הבושם...
מעניין, כשינית את סיגנון הכתיבה באמצע...
מהרגע שהם נפגשו... -
השפה שונה, התיאורים...
תודה!
נוגה.
אלומה :)
גמני לא מחליפה את הבושם שלי
אפעם
!
שאפו על ההתמדה בכתיבת סיפורייך
*
תודה
}{שטוטית
שמחה שחיממתי אותך קצת...
גם תתרן, גם עיור שלא יראה איך אנחנו מזדקנות, וכמובן גם חירש, שנוכל לדבר ללא הפסקה והוא רק יהנהן בראש....
אלומה יקרה
כל כך נהניתי מהסיפור,
בחוץ יורד גשם
ואני מכורבלת ומתמוגגת מהסיפור.
תודה יקירה
*
שרה
העיקר לא לאבד אותך.... זאת אהבה! תמיד מרגש.
אלומה
בכל סוף שבוע אני משאירה את סיפורך לקריאה רגועה בכיף. ולא ברפרוף
( סליחה אבל יש כאלה שאני קוראת ברפרוף),
ובכל פעם נהנית מהכתיבה והכשרון
מהיכן צצים לך כל הרעיונות המדהימים האלה?
כרגיל היה כיף לקרוא
והמסקנה שלי :להשיג גבר תתרן שלא יהיו טענות ,לא עד הריח של הבושם , ולא על מחירו
כמה חוש הריח משמעותי...
ואת שוב מפתיעה אותי..
סחררת את חושיי עם תגובתך, פאני יקירה!
שמחה שיש לנו אותו טעם, גם בבושם...
לבושם יש תפקיד מאוד גדול
הוא מסחרר חושים
וממנו מתעוררים רגישום
שתהיה לך שבוע מקסים.
על טעם ועל ריח...
ממש אפשר לראות את ההתרחשויות בתיאור שלך. אהבתי.
אוי מסכנונת.
את צריכה בשמים להבדלה שיהיו לך על השולחן, ומדי פעם להסניף ☺
אלומה יקרה,
איזה סוף מדהים.
איזה שפן הלארי הזה....
אבל בעצם גבר שבגברים.
חייכתי.
אני מאוד אוהבת ריח וורדים!
שיהיה לך שבוע מבושם ונפלא,
ב א ה ב ה,
א י ל נ ה
אוהבת להתחיל את השבוע עם יצירותייך
זה עושה לי טוב(:
על אפו (ועל חמתו) נשארה עם הריח.....
סיפור נפלא.
ארי
* בושם טוב יכול לעשות את כל ההבדל.
שבוע טוב יקירה.
ומה אני אגיד, שכל יום נכנסת לארבע כיתות של מתבגרים עם ריחות מחרידים, לא כולם של בושם...חחחח ואין לי לאן לברוח? אה?
אמרת כאן אמת נוקבת, בדרכך הנוקבת...
קראתי את הסיפור שלך על האף בזמנו ומאוד נהניתי! צריך אף רגיש כדי לכתוב ככה על אף...
לא שמתי לב לזה קודם, אבל ייתכן שאת צודקת, כי פתאום כל חדר העבודה שלי התמלא ריח ורדים...
גם לתגובה שלך תמיד שווה לי לחכות!
אז השגתי את המטרה שלי - תשכחי הכול, כי שום דבר לא שווה חוץ מסיפור רומנטי...חחחחלא ממש הבנתי מה זה לנתר אף. אני יודעת מה זה לנתר ברגליים, אבל מה כבר אני, בלונדינית עם מוח פעוט, יודעת מהחיים שלה...
איזה בושם יש לך? כי זה אולי יסביר למה אין אישה באופק....
איזה כיף ששמת לב לתמונה!!! יכולתי לבחור המון תמונות מודרניות בגוגל אבל רק זאת מצאה חן בעיניי!
התגובה שלך ריחנית ביותר!
בדיוק! המוכנות של שניהם לוותר, זאת הפואנטה!
העיקר שהיית שותק....חחחח מחליף לה את התוכן -על זה לא חשבתי. פשוט גאוני ....
אני מזדהה עם כל מילה שלך. יש ריחות אפטר שייב שגם לי הופכים את הבטן ואם לא הייתי מתרחקת מזה שנושא אותם, הייתי מקיאה עליו....ולגבי נשים, הייתה תקופה שהיה בושם של דיור -poison שכשמו כן היה עבורי: ריח של רעל...המון נשים קנו אותו וכשעברו לידי פשוט הרגשתי סימנים של הרעלה: סחרחורת, עילפון קל ותחושה שעומדת למות...למזלי הבושם כבר פאסה היום, אז ניצלתי ממוות אכזרי...
איזה כיף להיות ליד מישהו שמוכן לעשות בשבילנו כל כך הרבה רק לא לאבד אותנו :)
(נטולת כוכבים, אשוב :))
אלומה,
סיפור עם ריח משובח של כשרון...
גם אני כתבתי על אף, כאן לפני יותר משנה.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=670946
יכול להיות שלארי מהסיפור שלך היה יכול לעשות עסק עם גיבור הסיפור "אף אחד", שלי, בצורה כל שהיא...
תודה ושבוע טוב,
רמי
אחחחחח אלומה, ניחוח סיפורייך מלווה אותי בכל מוצ"ש!
חיכיתי והיה שווה
אהבתי
תודה!
קוסמת מילים שלי...
איזה יופי להפריד בין קודש לחו"ל עם סיפור שלך.
* את כותבת להפליא..ואני אוהבת לשכוח מכל העולם ולשקוע בסיפור הרומנטי שלך.
*
אין כל צורך להתווכח
לא על הטעם ובעיקר לא על הריח
את הבושם ניתן להחליף האחר
אך את האף לא ניתן לנתר
ע"ע אל פצ'ינו "ניחוח של אישה"
*
לארי היה פשוט מנוזל, אין ספק. אבל סוף טוב הכל טוב. כלומר:
סוף האהבה לנצח. תודה ,אלומה על הרומנטיות וההתמדה !
ילעאן ראבאק
רק מלשמוע את הסיפור הזה
הבאת לי חשק להתחתן עוד פעם
יש לי בושם אבל אשה לא נראית באופק...
אלומה הסיפור התחיל כל כך..
יפה ומתוק..נלחצתי בהמשך:)
ועם החושים שלך..סיום יפה!
וכן ריח יש לו משמעות רבה:)))
והתמונה מאוד יפה
שבוע טוב יקירה
אהבתי מאוד !
שלך,גרטה*
סיפור מדליק.
*
הייתי שותק ושובר לה את הבקבוק
או מחליף לה את התוכן.
וחוץ מזה אנחנו הגברים הרי לא מבינים....
בריח,בגדי נשים , נעליים,תיקים וכדומה.
העיקר שנהננו מהסיפור......
שבוע טוב
ככה אומרים לגיברת? איחס? לא יפה...
פעם למדה איתי מישהי שהיה לה בושם מחריד. הייתי בורחת ממנה לקצה הכיתה.
אי אפשר להחליף אף, אבל בושם - תודה לאל - כן.
אלומה,
וואו! מה שריח עושה לבן אדם,
חוש הריח אכן אחד החושים שגורמים למשיכה ודחייה,
לסיפור שלך יש ריח משכר,
תודה
שבוע נעים וחמים
דבי
אחלה סיפור..הבושם..איזה תפקיד חשוב יש לו.
הזכיר לי את הסרט עם אל פצ'ינו.
*
אלומה
איזה סיפור....
הייתי מרגישה נורא אם היו אומרים לי שהבושם שלי לא נעים
אבל מה לעשות לפעמים על טעם וריח אין להתווכח
ואם חיים בזוגיות אז יש להתאים ריחות שיהייה נעים לשניהם
שמחה שבחרת בסוף כזה
*
כל כך מתוק...
אבל אני מסכימה עם שרי - היא צריכה להחליף את הבושם,
זה הרבה יותר פשוט מלהחליף אף, או לחיות עם ריח שאתה לא יכול לסבול.
אבל זה שהוא היה מוכן לעשות את זה זה מאוד מתוק.
אלומתי *
סיפור מקסים.
אכן בזוגיות צריך פשרות . . .
אי אפשר להסכים תמיד ועל הכל . . .
מישהו צריך לוותר לפעמים . . .
דווקא לי נראה היה
ש . . . היא הייתה צריכה להחליף את הבושם.
אבל - העיקר שיש סוף טוב.