כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    האמנות כריפוי

    לאחר תאונת דרכים עם שיקום קשה יצאתי לחיים חדשים דרך האמנות .כיום אני מטפל ומדריך קשישים ואנשים מבוגרים ועוזר להם דרך האמנות.
    ניתן לעזור גם לילדים,צעירים וסתם אנשים עם כל מיני בעיות.פתוח לשאלות,דוגמאות,סיפורים ואף תמונות.

    ארכיון

    שבוע טוב

    23 תגובות   יום שבת, 23/1/10, 20:03

    לעולם לא אחליף את חברי המופלאים,

    חיי הנהדרים, משפחתי האוהבת

    בבלורית או בטן שטוחה יותר.

    ככל שהתבגרתי, נהייתי רחום יותר כלפי עצמי

    ופחות ביקורתי . נעשיתי לחבר של עצמי.

    אינני מוכיח את עצמי על אכילת העוגייה

    הנוספת,או על שלא סידרתי את מיטתי,

    או על קניית צעצוע אלקטרוני שאינני צריך,

    אבל, מגיע לי להתפנק, לבלגן, להיות ראוותן

    אם אני רוצה.

    ראיתי חברים יקרים רבים מדי עוזבים את העולם

    מוקדם מדי, לפני שהספיקו להבין את החירות

    שמגיעה עם ההתבגרות.

    עניינו של מי הוא אם אני בוחר לקרוא או לשוטט

    במחשב עד 4 לפנות בוקר ולישון עד הצהריים?

    אני ארקוד עם עצמי לצלילי המנגינות הנהדרות

    משנות ה-60 וה-70, ואם ארצה, באותו הזמן,

    לבכות על אהבה אבודה... כך אעשה.

    אני אצעד לאורך החוף בבגד ים מתוח על גופי המלא,

    הכרס, ואפקיר את עצמי לחסדי הגלים אם ארצה בכך,

    למרות מבטי הצופים.

    גם הם יתבגרו פעם,יקריחו ,ישמינו ...יותר ממני ....

    אני יודע שאני שכחן לפעמים, אבל, חלק מן החיים

    ראוי לשכחה. בסופו של דבר אני זוכר את הדברים

    החשובים.

    כמובן, במשך השנים נשבר לי הלב.

    איך יתכן שליבך לא יישבר אם איבדת אהוב,

    או כשילד סובל, או אפילו כשחיית המחמד של

    מישהו נדרסת למוות?

    אבל לבבות שבורים הם אלו שנותנים לנו כוח

    והבנה וחמלה. לב שמעולם לא נשבר הוא קשה

    ולעולם לא יחוש את העונג שבחוסר המושלמות.

    בורכתי בשנים ארוכות כדי ששערי יעלם עוד

    לפני שיהפוך לאפור, ושהצחוקים של נעורי יחקקו

    לנצח בקמטים העמוקים שעל פני.

    רבים כל-כך לא זכו לצחוק, ורבים כל-כך מתו

    בטרם שיערם נשר.

    ככל שעוברות השנים, קל יותר להיות חיובי.

    איכפת לך פחות ממה שחושבים עליך אנשים אחרים.

    אינני מטיל יותר ספק בעצמי.

    הרווחתי את הזכות ליהנות וגם לעשות טעויות.

    אז, אם כבר שאלתם, אני אוהב להיות מבוגר ,בגילי.

    אני חופשי.

    אני אוהב את האדם שאני .

    לא אחיה לנצח, אבל כל עוד אני כאן, לא אבזבז את זמני

    בבכי על מה שיכול היה להיות, או בדאגה על מה שיהיה.

    הלוואי שחברותנו לעולם לא תדעך במיוחד כי היא

    יוצאת מליבי עם קשת של חיוכים ממני לפנים וללבכם

    שבוע טוב

    http://www.youtube.com/watch?v=ZKKqhJ4qCMw 
    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/1/10 19:40:

      ליהודה היקר!

       

       יהודל'ה, חשבתי לעצמי, לאיזה תובנות תגיע כשתגיע לגילי? כשאתה בגילך הצעיר כבר היגעת לתובנות אלה? 

       

      והעיקר שתהיה בריא!

       

      בטוב לב כבר ניחנת.

       

      *

      אסתר 

        25/1/10 09:33:

      אז, אם כבר שאלתם, אני אוהב להיות מבוגר ,בגילי.

      אני חופשי.

      אני אוהב את האדם שאני

      ככה צריך בדיוק

        24/1/10 21:36:
      יופי של תובנות,
      עם ההתבגרות באה החרות הפנימית ((:

       
        24/1/10 20:52:

      אני אוהב את האדם שאני .

      לא אחיה לנצח, אבל כל עוד אני כאן, לא אבזבז את זמני

      בבכי על מה שיכול היה להיות, או בדאגה על מה שיהיה.

      חיבוק ענק על הפוסט הנפלא

      חזרתי לפני שעתיים מסוף שבוע באילת

      עם חבר'ה מהקפה אם תרצה לשמוע חוויות אספר דרך המייל

      לילה טוב

      רותיל'ה

        24/1/10 18:53:

      צטט: wishingwell 2010-01-24 17:10:09


      יופי כתבת.

      מתחברת לכל חוץ מהכרס. עד כאן.

       

      רותי.

       

       

      לא ממש כרס, פחות 3 ק"ג ואין כרס.

       

        24/1/10 17:10:


      יופי כתבת.

      מתחברת לכל חוץ מהכרס. עד כאן.

       

      רותי.

        24/1/10 15:11:

      בא מן הלב ונכנס אל הלב...
        24/1/10 10:37:

      כתבת נפלא ואמיץ.

       

        24/1/10 09:59:


      מילים כדורבנות ידידי,

      אני יכול רק להצטער שלא הבנתי את כל זה לפני עשרים שנה,

      אבל מה זה משנה בעצם...

      יש אנשים שחיים כאילו שלא ימותו,

      ויש אנשים שמתים, כאילו ולא חיו....

        24/1/10 09:50:

      אואאאאאאאו!!!!!!!!!!נפלא!!!!!!

      -

      כמה טוב להיות שם

      -

      נורא אהבתי

      -

      חנה

        24/1/10 08:40:

      אהבתי מאוד !

      חזק ואמץ.

      דיקלה

        24/1/10 07:34:

      צטט: רמיאב 2010-01-24 00:16:37

      שמע צוציק,

      כתבת יפה ומעניין. מה שמפליא אותי איך הגעת לכאלה תובנות בגילך הצעיר (ככתוב בדף האישי).

      בגילך עוד הרגשתי צעיר עם המון שאיפות וקשרים ופעילות מעבר לתאורים שלך. נכון שלא תחיה לנצח אבל נראה לי שעוד לא בא זמנך לסכם...

      בידידות,

      רמי

       

       

      הגיל אינו הרעיון המרכזי בקטע.

      יש זקנים בגיל 30 ויש צעירים בגיל 80

      לא התכוונתי לסכם את חיי וזמני או אולי

      עשיתי מחצית מהדרך וכדי שלא אשכח

      זהו אולי לסיכום ביניים.

      בכל אופן כמו שכתבתי...טוב לי כך ותגיד

      מה שתגיד אני אמשיך בשלי ....לא בחוצפה

      ולא דווקא אלא מתוך רצון לקחת את זה בפרופורציה.

      וחוץ מזה....לפעמים עדיף לפרוש בשיא....

      סתם........אני צופה עוד כמה שיאים בחיי.

        24/1/10 06:26:

      קראתי בעיון רב ומעבר לזה שאהבתי את הכתוב...נראה לי שגם למדתי ממך משהו....

      שבוע טוב חבריקו....

        24/1/10 00:16:

      שמע צוציק,

      כתבת יפה ומעניין. מה שמפליא אותי איך הגעת לכאלה תובנות בגילך הצעיר (ככתוב בדף האישי).

      בגילך עוד הרגשתי צעיר עם המון שאיפות וקשרים ופעילות מעבר לתאורים שלך. נכון שלא תחיה לנצח אבל נראה לי שעוד לא בא זמנך לסכם...

      בידידות,

      רמי

       

        23/1/10 23:53:


      כמה  מרגש לקרוא , את "התובנות" לחיים שלך .

      אימי  היתה אומרת , אכול , רקוד ותחייה כמה שרק אתה יכול.

      חיבוק על הפוסט הניפלא שלך.

       

       

       

       

        23/1/10 23:39:


      כתבת מקסים

      נגעת

      ריגשת

      תודה

      נשיקה

        23/1/10 22:11:

      מעורר השראה. משמח שיש למה לצפות בעתיד, גם אם העתיד הולך ומתקצר.
        23/1/10 22:02:

      יהודה

      אהבתי כל מילה שכתבת . חשתי הזדהות ...

        23/1/10 21:31:

      קודם הכרתי אותך ואח''כ הפכת כאן לחברי

      מאז נהנית אני משנינותך

      אוהבת להתבונן ביצירותיך

      ולהאזין לשירים

      תודה!

      תמשיך-רק כרצונך!

        23/1/10 21:21:

      צטט: מאיה113 2010-01-23 20:37:25


      כוכב

      הזדהיתי עם מה שכתבת

      ומחבקת כל מילה

      גם אותך:)))

      שבוע ברכה חבר שלי.

       

       

       

      אני מקווה שההזדהות שלך לא כוללת קרחת וכדומה

      רק טוב

       

        23/1/10 21:19:

      צטט: רוני ג. 2010-01-23 21:03:15

      נחמד לגמרי. יש לי רק הערה קטנה, לגבי עניין ה"מושלם". נראה לי שפילוסופית יש סתירה פנימית בדבריך, כי דווקא מצאת שלמות במה שיש, וסוף סוף כאילו נפרדת מסקלת ה "מושלם - פגום", ואז אתה אומר, "אז מה אם לא מושלם" ומסגיר את אי סיום התהליך הפנימי של קבלת היש באשר הוא.

      עוד צעד אחד, והסקלה אינה קיימת כלל.

       

      לא פילוסוף

      כותב מה שבא לי

      ולא יודע אם כתבתי מושלם....

      אבל אני שלם עם מה שכתוב אפילו......

      זה אני....

      אומר מה יש לי ללא חשיבה יתרה

      טעיתי.....מותר לי.....אתנצל...

      יכול להיות שאת צודקת אבל.......מה יצא לי יצא

      וזה המקסימום לרגע זה שאני יכול להתבטא.

      תודה

        23/1/10 21:03:

      נחמד לגמרי. יש לי רק הערה קטנה, לגבי עניין ה"מושלם". נראה לי שפילוסופית יש סתירה פנימית בדבריך, כי דווקא מצאת שלמות במה שיש, וסוף סוף כאילו נפרדת מסקלת ה "מושלם - פגום", ואז אתה אומר, "אז מה אם לא מושלם" ומסגיר את אי סיום התהליך הפנימי של קבלת היש באשר הוא.

      עוד צעד אחד, והסקלה אינה קיימת כלל.

        23/1/10 20:37:


      כוכב

      הזדהיתי עם מה שכתבת

      ומחבקת כל מילה

      גם אותך:)))

      שבוע ברכה חבר שלי.

       

      פרופיל

      ענף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות