לעולם לא אחליף את חברי המופלאים, חיי הנהדרים, משפחתי האוהבת בבלורית או בטן שטוחה יותר. ככל שהתבגרתי, נהייתי רחום יותר כלפי עצמי ופחות ביקורתי . נעשיתי לחבר של עצמי. אינני מוכיח את עצמי על אכילת העוגייה הנוספת,או על שלא סידרתי את מיטתי, או על קניית צעצוע אלקטרוני שאינני צריך, אבל, מגיע לי להתפנק, לבלגן, להיות ראוותן אם אני רוצה.ראיתי חברים יקרים רבים מדי עוזבים את העולם מוקדם מדי, לפני שהספיקו להבין את החירות שמגיעה עם ההתבגרות.עניינו של מי הוא אם אני בוחר לקרוא או לשוטט במחשב עד 4 לפנות בוקר ולישון עד הצהריים? אני ארקוד עם עצמי לצלילי המנגינות הנהדרות משנות ה-60 וה-70, ואם ארצה, באותו הזמן, לבכות על אהבה אבודה... כך אעשה.אני אצעד לאורך החוף בבגד ים מתוח על גופי המלא, הכרס, ואפקיר את עצמי לחסדי הגלים אם ארצה בכך, למרות מבטי הצופים. גם הם יתבגרו פעם,יקריחו ,ישמינו ...יותר ממני .... אני יודע שאני שכחן לפעמים, אבל, חלק מן החיים ראוי לשכחה. בסופו של דבר אני זוכר את הדברים החשובים.כמובן, במשך השנים נשבר לי הלב. איך יתכן שליבך לא יישבר אם איבדת אהוב, או כשילד סובל, או אפילו כשחיית המחמד של מישהו נדרסת למוות? אבל לבבות שבורים הם אלו שנותנים לנו כוח והבנה וחמלה. לב שמעולם לא נשבר הוא קשה ולעולם לא יחוש את העונג שבחוסר המושלמות.בורכתי בשנים ארוכות כדי ששערי יעלם עוד לפני שיהפוך לאפור, ושהצחוקים של נעורי יחקקו לנצח בקמטים העמוקים שעל פני. רבים כל-כך לא זכו לצחוק, ורבים כל-כך מתו בטרם שיערם נשר.ככל שעוברות השנים, קל יותר להיות חיובי. איכפת לך פחות ממה שחושבים עליך אנשים אחרים. אינני מטיל יותר ספק בעצמי. הרווחתי את הזכות ליהנות וגם לעשות טעויות.אז, אם כבר שאלתם, אני אוהב להיות מבוגר ,בגילי. אני חופשי. אני אוהב את האדם שאני . לא אחיה לנצח, אבל כל עוד אני כאן, לא אבזבז את זמני בבכי על מה שיכול היה להיות, או בדאגה על מה שיהיה.הלוואי שחברותנו לעולם לא תדעך במיוחד כי היא יוצאת מליבי עם קשת של חיוכים ממני לפנים וללבכם שבוע טוב http://www.youtube.com/watch?v=ZKKqhJ4qCMw |