לצערנו ישראל היא לא ארץ ברוכת נהרות ואגמים מה שהופך את נושא המים המתוקים לבעיית מדינה של ממש, לא מכבר התבשרנו שמחירי המים יעלו באופן משמעותי. לצעד הזה יש השלכות שונות חלקן טובות מאוד וחלקן גרועות שחושפות את השכבות החלשות לנטל מס שבעבר לא נחשפו אליו.

השחקן העיקרי במשק המים היא מקורות שאחראית על הובלת 100% מהמים במדינה ואספקת 70% מהם, היא מובילה את המים לרשויות המקומויות והן אחראיות על חלוקן לצרכנים, החברה היא חברה ריווחית והיא בבעלות כמעט מלאה של הממשלה (כלומר בבעלותנו).

ע"פ רשות המים והביוב בשנת 2005 עמדה הצריכה הביתית על  53% מסך הצריכה של מים שפירים.

מחירי המים הם מדורגים וכל צרכן מקבל מספר קובים במחיר מוזל יותר שעולה בהדרגה.

ע"פ נתוני הלמס הצריכה של משפחה על מים היא 1.4% מסך ההוצאה.

ישנם מספר מקורות למים שלנו המוכרת מכולם היא הכינרת הפחות מוכרים אבל משמעותיים לא פחות הם האקויפרים שהם מאגרים תת קרקעים גדולים, אלו הם המקורות הזולים יותר בנוסף להם קיימים קידוחים שמתבצעים באלפי נקודות ברחבי הארץ, וכמובן המלכה של משק המים שכיום מהווה אחוז קטן מהאספקה ההתפלה שהיא השיטה היקרה ביותר.

הצד החיובי של ייקור המים:

כיום (בהתבסס על טענת מקורות) הצרכנים לא משלמים את מלוא המחיר שעולה למקורות לספק להם את המים, כלומר מקורות מוכרת לנו מים במחירי הפסד, למי מכם ששואל את עצמו איך זה יכול להיות שהחברה היא גם ריווחית וגם מוכרת במחירי הפסד אני אסביר איך הדבר אפשרי, מקורות מוכרת לנו את המים באותו מחיר בלי קשר למקורם, כלומר קוב מים שנשאב מהכינרת וקוב מים שיוצר במתקן התפלה ימכרו באותו המחיר למרות שעלות ייצורם שונה. הרעיון מאחורי הדבר הוא שאם לא יימכר הקוב של מי הכינרת אז נוכל להשתמש בו ולא להתפיל את הקוב של ההתפלה ולכן כאשר אני מוכר קוב מים אני צריך למכור אותו לפי העלות היקרה ביותר של יצור מים (יש מי שיקראו לזה עלות שולית אבל הם בטח לומדים למבחן במיקרו כלכלה עכשיו ואין להם זמן לקרוא את המאמר).

כרגע (שוב לטענת מקורות) אם מקור המים הוא מהכינרת הם מרוויחים אבל אם מקור המים הוא מהתפלה הם מוכרים בהפסד ואם הם היו פירמה בשוק תחרותי הם היו מעדיפים שלא לספק מים מותפלים בכלל.

אז מה היתרון הגדול בהעלאת מחירי המים כך שיתאמו את עלות הייצור של קוב מותפל?

ההנחה היא כי כאשר אדם צורך מוצר הוא בוחן לפי המחיר כמה מן המוצר לבחור. כאשר המדינה מסבסדת לו את מחיר המים היא מעודדת אותו לצרוך יותר משהיה בוחר לעשות אם היה צריך לשלם את המחיר האמיתי וזו בעיה גדולה כאשר אנחנו מנסים לחסוך במים.

בנוסף לבחירה היום יומית לעיתים אנשים נדרשים להחלטות כלכליות אמיתיות בנושא מים, לדוגמא נניח כי בפני אדם הבונה בית חדש עומדת אפשרות של רכישת מערכת סינון בעלות 1000 ש"ח, מערכת זו תאפשר לו לחסוך 20 קוב מים בשנה, במחיר של 5 ש"ח לקו"ב הוא יחסוך 100 ש"ח בשנה ויתכן מאוד שיבחר שלא לקנות את המערכת הבעיה היא שלמדינה עולים 20 הקוב האלו 200 ש"ח ואם היה אותו אדם צריך לשלם את מלוא העלות כנראה שהיה בוחר שכן להתקין את המערכת.  

הצד הבעייתי:

מדינת ישראל הופכת קפיטליסטית יותר ולעובדה זו יש יתרונות כגון שיחרור מעכבי צמיחה במשק והפיכת המשק לבריא יותר וייצרני יותר.

עם זאת הקיטוב בין השכבות החלשות לחזקות גדל באופן מטריד והשאיפה בחברה בריאה היא לאפשר גם לחלשים לשרוד.

באמצעות ייקור תעריפי המים אנחנו גורמים למעשה לחברת מקורות להרוויח יותר.חברת מקורות בבעלות המדינה כך שרווחיה הם תוספת הכנסה לאוצר המדינה (תוספת למיסים). בהעלאת מחירי המים אנחנו למעשה מגדילים את נטל המיסים על התושבים באופן שכל התושבים משלמים בערך את אותה התוספת (בהנחה שכולנו משתמשים בערך באותה כמות מים). מאחר ובמקביל אנחנו רואים הורדה של מס הכנסה שהוא מס של עשירים בלבד (כן העשירון העליון משלם בערך 70% מהמס הזה במדינה) למעשה עובר פה נטל המס מהעשירונים העליונים לשאר העשירונים וזה כמובן מגדיל את הקיטוב.  

שביל הזהב:

יש לי המלצה לחברי הכנסת שלנו, בואו נעלה את מחיר המים שיהיה אחיד וכזה שמכסה את העלות (השולית) האמיתית של ייצור המים, מצד שני בואו ניתן לכל צרכן מים זיכוי קבוע בחשבון המים (פשוט להוריד מכל חשבון סכום קבוע כל חודש) כך שהאזרח הממוצע לא יראה שינוי בתשלום החודשי, האזרח הבזבזן ישלם יותר והאזרח החסכן ישלם פחות.

כך גם מצד אחד ישתלם לאנשים להתקין חסכמים להפריד מים אפורים ולהתקין מערכות טיהור ביתיות או פשוט סתם לחסוך במים ולראות איך החשבון החודשי מתאפס ואולי אפילו לקבל צק בסוף השנה מחברת מקורות. 

מצבה של חברת מקורות לא ישתנה כי אם אנשים ישתמשו בפחות מים (מה שכנראה יקרה) היא תתפיל פחות מים ומאחר ועל מים מותפלים היא ממילא לא מרוויחה היא גם לא תפסיד.