לפני כחודש נכחתי באחת ההפגנות בשייח ג'ראח והייתי עד להפגנה ססגונית, משרוקיות, תופים, שלטים, קריאות לסיום הכיבוש והבעת סולידריות עם המשפחות המפונות הגרות ברחוב.

המעצרים האלימים כבר הוגדרו על ידי בית המשפט כבלתי חוקיים ובכל זאת חיילי מג"ב והמשטרה ממשיכים לעצור מידי שישי כ-20 מפגינים לערך, מעצרים אשר מצטיירים כסוג של פעולת ענישה אשר באה להרתיע את המפגינים מהמשך המחאה. על אף שבית המשפט הסכים עם טענת המפגינים כי לא נשקפת מהם סכנה לשלום הציבור וההפגנות חוקיות לחלוטין, המשטרה ממשיכה בשלה ונראה שמתפתח כאן סוג של ריטואל קבוע.  

העובדה שמדובר במעצרים שרירותיים ובלתי חוקיים מחזקת את התחושה כי אכן יש פה אינטרסים חזקים אשר נעזרים בחיילי מג"ב להשתקת המחאה.  

את מי משרתים חייל מג"ב במעצר המפגינים? מדוע המחאה הפכה להיות בלתי נסבלת על ידי השלטונות?

העיתוי  

הדיכוי האלים הראשון, שבישר על דפוס התנהלות חדש של השלטונות, התרחש לפני חודשיים בהפגנה שנערכה ב-11.12.  

לכאורה יש לתהות מדוע דווקא בתאריך זה החליטה המשטרה לשבור את הכללים, זאת לאחר שהפגנה זו נערכה כבר מידי יום שישי בחודשיים שקדמו לכך, ללא תקריות מיוחדות ומבלי שנשקפה סכנה לשלום הציבור.

אך באותו שבוע הגיעה לשיאה פרשייה אחרת שרק לכאורה אינה קשורה: סוגיית סרבנות בני ישיבות ההסדר ובמרכזה הרב מלמד, ראש ישיבת הר ברכה, אשר הטיף בגלוי לסרבנות. אהוד ברק והצבא החליטו לנהל את המאבק מול הרב מלמד באופן פומבי על גבי התקשורת תוך יצירת דעת קהל אוהדת לעמדת הצבא. התקשורת שוב התגייסה לצבא וליבתה את האווירה הציבורית הקונצנזואלית והמיליטריסטית נגד גילויי מחאה וסרבנות, נגד כל אתגור של שלטון החוק. האווירה הציבורית הכשירה את הקרקע והאינטרסים המעוניינים להשתיק את המחאה בשייח ג'ראח מצאו באווירה זו את ההזדמנות שלהם להשתיק את ההפגנה ביד קשה. בכך גם ביקשו השלטונות להציג מעין סימטריה ביחסם לגילויי מחאה - הן כלפי מחאה משמאל והן כלפי מחאה מימין. 

לא מדובר בדיכוי ספונטני. עוד באותו שבוע ניתן היה לקבל הצצה להחלטה שנפלה במערכת הביטחון לשבור את הכללים. אלה הם דבריו של אבי מזרחי, אלוף פיקוד מרכז, עוד באותו שבוע:   "האירועים של סרבנות והמרדה, מהסוג שראינו, הם אירועים מאד מאד מסוכנים לקיומנו. לא רק לקיומו של הצבא, גם לקיומו של עם ישראל ובארץ ישראל, ואני לא מגזים בזה... לא רק בצד הימני אלא גם בצד השמאלי ארגונים שתומכים באלה שכל יום שישי מפגינים לנו בנעלין, ובבליעין, גם בהם צריך לטפל, עד שנגיע גם שם להבנה שחוק - זה חוק. הרמטכ"ל קורא לזה התנקשות בצה"ל, מלשון להתנקש במישהו. בקיצור - אנחנו צריכים להיות פה ביד חזקה על מנת שזה לא יקרה. ואני מקווה שלא רק נגד אותם חיילים, אלא גם נגד אותם מחנכים שנותנים להם את החינוך לבצע את זה".

ועוד באותו שבוע, יומיים לפני המעצרים השייח ג'ראח, נעצר גם עבדאללה אבו רחמה, מהמנהיגים הבולטים של המאבק העממי בבלעין. לא מדויק לומר כי הפשיטות והמעצרים הליליים של צה"ל והשב"כ החלו באותו יום. מעצרו של עבדאללה אבו-רחמה מצטרף לשורה ארוכה של מעצרים שמטרתם לדכא את המאבק בבלעין, אך הוא ללא ספק היווה "עלית מדרגה".   

 ניר ברקת, נתניהו ואילי הנדל"ן 

        ניר ברקת ואריה קינג (נציגו של מוסקוביץ)

מימין: ניר ברקת, אריה קינג ומנהל עמותת אלע"ד, דוד בארי.   

ניר ברקת ועיריית ירושלים מעורבים באופן ישיר בכל הקשור לפרויקט ייהוד מזרח העיר, בעיקר באמצעות אילי נדל"ן יהודים.

עוד לפני הבחירות האחרונות לעיריית ירושלים, חשף ברקת את האג'נדה האמיתית שלו בנוגע למזרח העיר. הוא לא הסתפק רק בהצהרות אודות הצורך בשמירה על אחדות העיר והתנגדותו לכל פשרה עם הפלסטינים בעניין הריבונות בעיר, אלא ממש רץ לזרועות הימין.

זכור היטב סיורו השנוי במחלוקת באזור הכפר ענתא במזרח העיר יחד עם שניים ממובילי ההתיישבות היהודית בלב שכונות הערביות: אריה קינג, אשר עובד יחד עם המיליונר היהודי הימני, ארווין מוסקוביץ, ודוד בארי, מנהל עמותת אלע"ד, אשר אחראית על ייהוד העיר.

ארווין מוסקוביץ, מיליונר יהודי שמתגורר בפלורידה, הוא אחד היזמים הבולטים במזרח ירושלים. הוא תרם רבות לארגוני ימין בישראל ולבנייה יהודית במזרח ירושלים. אחד הפרויקטים השנויים במחלוקת שיזם הוא רכישת מלון שפרד בשכונת שייח ג'ראח, במקומו הוא מתכנן לבנות שכונת מגורים למתנחלים. ממול מלון שפרד, ישנו שטח פתוח של כמה עשרות דונמים, נטועים עצי זית, שהמתנחלים מתכוונים להקים בו שכונת מגורים נוספת. באפריל 2007 השכירה מדינת ישראל 30 דונם מהקרקע לעמותת עטרת כהנים, עמותת מתנחלים שעוסקת בהתנחלות בתוך שכונות פלסטיניות בעיר העתיקה ומחוץ לחומות. ארווין מוסקוביץ הוא אחד מתומכיה העיקריים של עמותת "עטרת כהנים".  

כדי להבין עד כמה חשובה למתנחלים ההשתלטות על מתחם שמעון הצדיק, כדי להבין כמה הון מעורב כאן: בני אלון, חבר כנסת לשעבר מהאיחוד הלאומי, הודה בעצמו כי הציע סכומים דימיוניים (מיליונים) למשפחות הפלסטינים כדי שיסכימו להתפנות משייח ג'ראח. 

את פעילותו העקשנית של ניר ברקת בכל הנוגע להבטחת ייהוד העיר אפשר למשל לראות בימים אלו ממש בקרב בינו ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה סביב פינוי "בית יהונתן" אשר נבנה באופן בלתי חוקי בשכונת סילוואן במזרח העיר. כל הערכאות המשפטיות קבעו כי יש לפנות את הבית אך ברקת מתנגד באופן גלוי לביצוע ההוראה. עיריית ירושלים החליטה אף להתעלם מהנחיית היועץ המשפטי שלה בעניין וברקת איים להחליפו.

    ארווין מוסקוביץ 

כאמור, אחד מהפרוייקטים של מוסקוביץ הוא הסבת מתחם מלון שפרד, ביתו ההיסטורי של המופתי, ליחידות דיור ליהודים. המלון ממוקם מטרים ספורים ממתחם שמעון הצדיק ממנו פונו משפחות הפלסטינים. בקיץ האחרון, לאחר קבלת היתרי בנייה מעיריית ירושלים בראשות ניר ברקת, הגישו ארה"ב ובריטניה מחאה רשמית וביקשו לעצור לאלתר את הבניה. העניין חולל סערה בדיוק בעיצומם של המגעים בין ברק למיטשל אודות הקפאת הבניה בהתנחלויות.

זה מה שהיה חסר לנתניהו, שסוגיית הבניה במזרח ירושלים תעלה על סדר היום. 

 וזו בדיוק הסיבה לכך שההפגנות בשייח ג'ראח מסוכנות: הן מעלות את סוגיית מזרח ירושלים על סדר היום הציבורי, מונעות ממנה להידחק לשוליים ומפריעות להשתלטות הזוחלת, הבטוחה והחוקית של אילי הנדל"ן ועמותות המתנחלים על נכסים שונים. 

למוסקוביץ מערכת יחסים קרובה עם בנימין נתניהו. תחילתה בכסף הרב שתרם למכון יהונתן לחקר טרור על שם יונתן נתניהו והמשכה בתרומותיו הרבות למערכות הבחירות בהן התמודד נתניהו. מוסקוביץ עצמו הוא זה שלחץ על נתניהו במהלך כהונתו הקודמת לפתוח את מנהרת הכותל.

מעניין שבחודש אוגוסט האחרון, בשיאו של המשבר סביב מלון שפרד ובשעה שהתקיימו במלון הפגנות נגד ההנתחלויות במזרח העיר, השתתף מוסקוביץ' בטקס הכנסת ספר תורה בבית הכנסת אהל יצחק, הסמוך לכותל המערבי; בטקס השתתף גם אהוד ברק. אני תוהה אם החליפו מילה ועל מה דיברו.  

מג"ב - משטרה פוליטית, מעצרים פוליטיים  

מסתבר כי גם מג"ב, אשר חייליו אחראים בין היתר על מעצר מפגיני השמאל, מסייע בצורה אקטיבית לפעולות ההשתלטות של בעלי ההון והמתנחלים במזרח ירושלים.   

כתבה של מירון רפפורט מ-2005 אודות "מערכת הקשרים מאחורי הקלעים של הפעילות להשתלטות על נכסי ערבים במזרח ירושלים" חושפת את מעורבותו של מג"ב בשמירה על האינטרסים של אותה פעילות:

"פלשתינאים רבים טוענים שמג"ב נהפך לגורם הקובע מדיניות בעניין הקרקעות בירושלים. מג"ב מחליט איפה צריך להרוס, אנשיו מבררים איפה נמצאות אדמות של יהודים ועוזרים לפקח עליהן".

מפת שייח ג'ראח מתוך אתר "שלום עכשיו":

מזה שנים שהמתנחלים ואילי נדל"ן בארץ ובחו"ל נעזרים בבירוקרטיה כדי לבצע השתלטות על נכסים במזרח ירושלים. עיריית ירושלים, המשטרה ומג"ב, משרדי ממשלה ומערכת המשפט – כולם מתגייסים ומגויסים לטובת העמקת האחיזה במזרח ירושלים תוך נישול האוכלוסייה המקומית. אינטרסים לאומניים, דתיים וכלכליים משולבים אלה באלה ונעזרים בבירוקרטיה כחלק מפרקטיקת הכיבוש הישראלי.  

ואז באו מפגיני השמאל ועמדו בדרכם. הסכנה האמיתית שמפגיני השמאל מציבים היא בכך שמחאתם מצביעה על הכוחניות והפוליטיות של המערכת הבירוקרטית אשר משרתת אידיאולוגיה ואינטרסים של בעלי הון שלובים אלה באלה. מחאתם הופכת סכסוך נדל"ן משפטי לסכסוך פוליטי ואת מה שנתפס כא-פוליטי לפוליטי. היא מסוכנת משום שהיא מעמידה תחת אור הזרקורים את ההשתלטות הזוחלת, הבטוחה והחוקית על מזרח ירושלים, ומעוררת בכך את ההתנגדות של הקהילה הבינ"ל ושל תושבי השכונה עצמם.  

אי שביעות רצונו של אובאמה מישראל, כפי שהתבטאה בריאיון שהעניק לטיים השבוע, מכוונת בעיקר למתרחש במזרח ירושלים.  

אילי הנדל"ן והמתנחלים, יחד עם עושי דברם - עיריית ירושלים, משטרה וכוחות מג"ב ומשרד ראש הממשלה - חוששים: ההשתלטות על שייח ג'ראח בסכנה. ואם שייח ג'ראח תיפול, מי יודע היכן זה ייעצר. מפגיני השמאל עומדים בדרכם, ולכן חוטפים. הפרדוקס הוא שבינתיים המעצרים של פעילי השמאל דווקא מגבירים את העניין הציבורי והבינ"ל במאבק המתרחש סביב אותם נכסים. על כך גם קיבל רב פקד אבי כהן זר פרחים.           

הרבה זמן לא התנהלה מחאה שאינטרסים כה רבים וחזקים ביקשו להשתיקה. בסופו של דבר, נראה שההחלטה להתחיל לעצור מפגינים קיבלה לכל הפחות אור ירוק מניר ברקת ובנימין נתניהו תוך ניצול האווירה הציבורית נגד גילויי מחאה וסרבנות, כשבעורפם נושפים אילי הון ונדל"ן ועמותות מתנחלים.