כותרות TheMarker >
    ';

    מודעות פיננסית: ההבדל בין רמת חיים בינונית לרמת חיים גבוהה

    6 תגובות   יום ראשון, 24/1/10, 00:45

    אם יש דבר אחד שלמענו הבלוג הזה קיים הוא לעורר מודעות למצבנו הפיננסית. ויותר טוב ממודעות זו הכרה ברורה ומלאה של ערכנו הכלכלי, השווי נטו שלנו.

     

    לכל אחד יש הערכה גסה היכן הוא עומד. אנחנו יודעים פלוס מינוס כמה אנחנו מרוויחים, יש לנו תחושה כמה אנחנו מוציאים. כמה בערך שווים הבית, המניות, קרן השתלמות, משכנתא הלוואות, ולאחר שקלול גס אנחנו נוקבים במספר.

     

    בפועל, ההערכות שלנו אופטימיות. גם אני שממלא את מסמכי המעקב שלי באדיקות, כשאני מנסה לתת הערכה על סמך הזיכרון, אני טועה בעשרות אחוזים. והטעות תמיד בכיוון אחד: אני חושב שאני מבזבז פחות ממה שאני מוציא בפועל, הערכת תיק המניות שלי מנופחת, ולגבי קרנות הפנסיה אני תלוש מהמציאות לחלוטין.

     

    אם הייתי מתכנן תכניות על פי הערכות מהזיכרון לא הייתי יודע כמה להפריש לחסכון במניות, קיים סיכוי גבוה שהייתי קונה בית עם משכנתא שחונקת את חשבון העו"ש, וכמובן שהייתי חופשי יותר עם תקציב ההוצאות. בכל הזמן הזה הייתי משכנע את עצמי שעד גיל 40 יהיה לי מספיק כסף לפרוש בכבוד.

     

    התנהלות כזו, בעבור אחדים, עלולה להסתיים באסון פיננסי, אבל בעבור רובנו התוצאות יהיו פחות קשות, ופחות מורגשות. ההבדל הוא בין רמת חיים סבירה לרמת חיים גבוהה.

     

    מי שיגיע לגיל הפרישה עם מיליון שקל בכיס יתרפק על העובדה שהיו לו חיים טובים, וישכח שהוא נתקע בעבודה שהוא לא אהב.

     

    נזכור את הטיול המדהים למקסיקו, ולא נצטער על כך שלא חיינו את כל החיים כאילו הם טיול אחד גדול.

     

    נשמח על כך שעזרנו לילדים לקנות דירה, ולא נתעצב על כך שלא יכולנו לקנות להם את כל הדירה.

     

    שוב, לרובנו כל ההבדל הוא בין רמת חיים סבירה לרמת חיים גבוהה, אבל ההבדל קיים. עכשיו צריך לבחור.

     

    מסמך המעקב שלי:

     

    במסמך המעקב שלי אני עוקב אחרי הכנסות, הוצאות, שווי תיק המניות, שווי הקרנות, סך כל החסכונות, וקרן החירום. מי שחייב כסף צריך להוסיף גם את שווי החובות.

     

    פרט לרישום ההוצאות שדורש ממני חצי דקה כל יום, אחרי שאר הנתונים אני עוקב ברזולוציה של חודשים. אחת לפרק זמן אנחנו יושבים, אני ואשתי, ומבינים היכן אנחנו עומדים ביחס לצפיות שלנו וביחס למקום שבו היינו שנה שעברה.

     

    על סמך המידע שאספנו אנחנו מתקנים היכן שצריך, משחררים היכן שהקפדנו יותר מדי, ובעיקר שואבים בטחון עצמי לתכנן תכניות לגבי העתיד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/1/10 22:49:

      יובז,

       

      אחריות פיננסית צריכה להיות חלק מאורח החיים. כמו לצחצח שיניים.

       

      דורית,

       

      ממש רעיון טוב. תודה.

        25/1/10 10:25:


      פוסט מצויין וחשוב.

      אחת הדרכים בה אני משתמשת כדי לעקוב אחר ההכנסות וההוצאות שלי היא.

      המרת דף החשבון מהאינטרנט לאקסל,

      וכך לכל שנה יש לי באקסל את פירוט דפי החשבון,

      דרך זה ניתן לערוך חישובים ובדיקות מהירות.

      אפילו לערוך מעין דוח הכנסות והוצאות שנתי.

      אולי זה נשמע מסובך, אבל זה כל כך פשוט וממש בהשקעת זמן מינימלית.. 

      וללא ספק הכי חשוב זה לדעת בדיוק איפה אתה עומד.

       

       

       

       

        24/1/10 23:56:

      פוסט מצויין

      מידע כבסיס לקבלת החלטות ולתכנון לטווח ארוך

      איך לא חשבנו על זה קודם ?

      האמת,

      למרביתנו אין מושג כמה הם מוציאים באמת והנתון הוא גבוה בהרבה ממה שנדמה

      למרביתנו אין מושג על ההבלד האמיתי בין הכנסה נטו, הכנסה ברוטו, עלות מעביד וכמה חסכון פנסיוני נצבר לנו

      וכיוון שכך למרביתנו אין מושג איך באמת נראה המאזן האישי/משפחתי

       

      הדרך היא פשוטה בתאוריה - הכנסות גדולות מההוצאות לאורך זמן

      מרביתנו לא מצליחים ליישם את זה

      וחבל

        24/1/10 23:38:

      יוני,

       

      כשההתחייבויות גדולות (ילדים, משכנתא . . .) וההון העצמי נמוך, הגמישות התעסוקתית שלנו כמעט ואינה קיימת. אתה עסוק בשמירה על מקום העבודה במקום בהתפתחות הקריירה.

       

      זה לא חייב להיות ככה. אם החסכונות שלך גדלים, במודע ולא במודע, אתה צובר ביטחון ומתחיל להעיז, גם במקום העבודה שלך וגם בהחלפת מקום עבודה או אפילו בהחלפת מקצוע.

       

      סיגל,

       

      היוצאים מן הכלל הם אלה שיודעים כמה יש להם וכמה הם חייבים.

       

      תודה. 

        24/1/10 22:18:


      מעולה! ומאוד שימושי, תודה רבה!!

      דרך החשיבה היא כלכלית נכונה - 

      עושה סדר ועוזרת להבין

      כמה ולמה יש לנו

      או... (חס וחלילה) אין לנו (-:  

        24/1/10 20:21:


      כתבה מצוינת. אך המשפט "ישכח שהוא עבד בעבודה שהוא לא אוהב" הוא קצת בעייתי. האם זה חייב להיות ככה? האם אנחנו מוכריחם לעבוד עם אנשים שאנחנו לא מעריכים? רובנו שואלי את עצמנו את השאלה הזאת כל יום.

       

      ארכיון