את שומעת, הרוח זרה וסתוית
אורח צועד אל בית שהחויר
אם ניצבת בחלון, או רקמת, או טוית,
כבי את האור ושכבי.

את נרדמת, ואני אכנס ואשב.
לרצפה אשב
להביט עלייך.
שותק ונכרי בחדרך השליו
אחכה לך כמו נעלייך.

אז תקומי מוארת בנגה אויבים,
כי עבר בשנתך אלהי
אז תקומי,
ושני חלומות לא טובים
יתקרבו לאיטם,
יאחזך בידם
ויובילו אותך אלי. 

עוד אלתרמן לדרך - אחד השירים הראשונים שפרסם מאיר בנאי בביצוע מרטיט וחודר.
ואלתרמן כמו אלתרמן ממוקד, מדוייק, חד, ברור והמשפט הכי אהוב עלי "אחכה לך כמו נעלייך".
כזו התמסרות טוטאלית, אישית ובלתי ניתנת להעברה כמו נעליים שהן אישיות. דימוי מושלם ומדוייק. נעליים שמונחות בסוף היום וממתינות לך שתבוא בבוקר. לא ילכו עם אף אחד אחר. לא יהיו שייכות לאף אחד אחר אף פעם.

פשוט שלמות.