כותרות TheMarker >
    ';

    גישה הוליסטית לשינוי הרגלי אכילה

    ארכיון

    אוכל הוא רק אוכל

    22 תגובות   יום ראשון, 24/1/10, 10:35
     

                  לנשים רבות יש מערכת של אמונות, תפיסות ודפוסי חשיבה הקובעים את יחסן לאוכל, לגוף ולמשקל. המשמעות שהן נותנות לנושאים אלה, היא תוצאה של הפנמת מסרים חברתיים, מודלים תרבותיים של יופי, התייחסות של בני משפחה ומעגלים חברתיים ועוד. מערכת האמונות הזו גורמת להן להיכנס שוב ושוב למעגל הדיאטות ולהיכשל שוב ושוב.

       נעמי וולף (מחברת הספר "מיתוס היופי" ) מסבירה כי מיתוס היופי שהתפתח כתגובת נגד לפמיניזם, הגדיר מחדש את הגוף הנשי כשמן מדי וקבע בתודעה את המשוואה שרזה מזוהה עם יפה. זו המציאות בה חיות כיום נשים בתרבות המערבית. הדימויים התרבותיים מעבירים לנשים מסרים ברורים בדבר הקשר בין הערך שלהן לבין הגוף שלהן. כך נוצר מצב רוח כללי, מודל המעיק על נשים ודורש מהן להיות יפות, כלומר רזות. זו התמונה אותה פוגשות נשים כשהן מביטות סביבן. הן הפנימו את המסר ועושות מאמץ להתאים את עצמן למודל היופי הרזה.

       בנושא זה של  מודל היופי הנשי והשפעתו על נשים, מדווחת וולף על מחקר שמצא כי רמת ההערכה העצמית בקרב נשים צעירות, צונחת במידה ניכרת אחרי שהוצגו בפניהן מגזינים של אופנה ויופי. נשים כיום, מאמינות שרזה מזוהה עם יפה. וולף מסבירה אמונה זו בכך שמיתוס היופי בצורתו המודרנית בא לביטוי באידיאל גופני של רזון. הנשיות מסתכמת בהשתחררות ממשקל עודף.

          האמונות בנושא האוכל משפיעות על חיי נשים. הן נותנות לאוכל את הכוח לעשות אותן מאושרות או אומללות ובמקרים מסוימים לשלוט לגמרי בחייהן. האכילה מקורה באמונה שאוכל יכול למלא חלל. כשמתייגים מזון כ"רע", השלב הבא הוא שאישה תתייג את עצמה כ"רעה" כי אכלה ממנו ואז מגיעים הבושה ורגשי האשם. למזון אין כוח משלו. מה שיש לו הוא הכוח המוענק לו. אוכל הוא רק אוכל ואישה אינה טובה או רעה רק כי אכלה ממנו. האמונה שאוכל יכול להביא נחמה או שלווה, היא זו שמעניקה לו את הכוח. לא בהכרח דרוש כוח רצון חזק יותר כדי לשבור את כוחו של המזון, אלא פשוט הבנה טובה יותר. לכן, החשיבה שרק כוח רצון יעזור לנו להתמודד עם אכילה לא מאוזנת, גורמת לנו להסיט את תשומת הלב למקום הלא נכון. כוח רצון הוא חומר נזיל. היום הוא ישנו, מחר איננו והסתמכות עליו אינה מקדמת אותנו למטרה. המטרה היא שינוי הגישה לאוכל, זיהוי התכונות האנושיות שמוענקות לו על ידינו. הפיכת האוכל לאויב שיש להיזהר מפניו, או לשד שיסיט אותנו מהדרך, משבשת את כל חווית ההנאה מהאוכל ואוכל חייב להישאר מקור להנאה.

       אז בכל פעם שאת רעבה, תאכלי את מה שגופך רעב אליו. תאכלי את מה שבאמת את משתוקקת אליו, בלי חוקים של מותר ואסור,  כי אין אוכל רע ואוכל טוב. מה שכן כדאי לעשות זה להבחין בין מזונות מזיקים כי יש בהם כימיקלים וחמרי טעם ושימור, לבין מזונות שאת מחשיבה כ"רעים" בגלל שיש בהם הרבה קלוריות והם מקושרים אצלך עם פינוק וחטא. אם בא לך שוקולד, תלכי ישר אליו. אל תעברי דרך יוגורט 0% ולחם קל, כי זה לא באמת יספק את הצורך ובסוף ממילא תגיעי לשוקולד. אבל כשאת אוכלת את השוקולד, תיהני מכל ביס ותרגישי אותו ב-100%. תפסיקי לאכול כשאת מפסיקה להרגיש את הטעם שלו או כשמחשבותייך נודדות למקום אחר.

     

    למידע נוסף וליצירת קשר mhendeles@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/10 15:14:
      תודה*
        4/2/10 15:19:

      נכון שרבות מאיתנו חושבות שאם מתחילים עם קוביה אחת,אי אפשר להפסיק. אבל, מנסיוני אפשרית חויה אחרת,של אכילה מודעת,עם 100% תשומת לב לטעמים ואז בוודאות אפשר להפסיק הרבה לפני סוף החבילה.

      זו סוג התנסות שאני מעבירה בסדנאות שלי,של אכילת שוקולד תוך מדיטציה וזה עובד. גם על הספקניות הגדולות ביותר.

        3/2/10 17:12:


      הכל טוב ויפה, אבל זה כן כוח הרצון.

      כי אם מתחשק לי שוקולד, אני אלך אליו, אבל

      לצערי אגמור את כל החבילה ולא רק קוביה.

      למרות שאני מבינה בהרגלי אכילה בריאים ונכונים.

      ותודה על הפוסט.

        30/1/10 23:05:

      כנראה לא הצלחתי להעביר את המסר . אוכל בריא חשוב ביותר. לא מזלזלת בהקפדה על קלוריות זה גורם לאנשים ליותר קלות ספורטיביות
        30/1/10 14:57:

      כדי לא לאכול דברים מזיקים (הכוונה לכאלו שמכילים חומרי שימור למשל) אין צורך בשליטה עצמית.

      בעיני זו בחירה בסיסית-לתת לגוף שלי את הטוב ביותר. כשאני רואה אוכל מעובד,משומר,לא איכותי,מאוד קל לי להגיד לו לא.אין פה שאלה של שליטה.זה לא אומר שאני לא אוכלת מתוק. אם זה שוקולד,אז הכי טוב שיש.אם זו גלידה,אז כזו שעשויה מחלב או שמנת ולא מאבקות חלב כמו הגלידות התעשייתיות.

      כשהקו המנחה הוא איכות ולא קלוריות,הבחירה מאוד ברורה וקלה.

        30/1/10 10:49:
      תמוה בעיניי איך כולם מעליי מסכימים מקיר לקרי. צר לי אבל הפעם לא מסכימה עם כל התפיסה. לתפיסה יש סתירה פנימית. פרדוקס! מצד אחד לכו (דרך אגב גם בלשון זכר) על מה שהגוף בא לו ומתחשבק לו ומצד שני רק תשליטו משמעת עצמית בכל זאת כי יש מזונות לא בריאים ומזיקים. זו הסתירה. אם נדרשת שליטה עצמית אז היא תחול גם לגבי הקלוריות . אפשר שהשליטה תבוא ממקום טוב. דוגמא אחת ואני מפסיקה לקשקש: הרגלתי עצמי לשתות רק מים היום כשאני שותה קולה בארוחה (כשלעיתים נדירות מתחשק) זה הורס לי את הארוחה... לבריאות בכל מקרה כל פוסט שמעורר דיון הוא חיובי ולכן כוכב
        30/1/10 08:30:

      פוסט מאוד מעניין,

      אכן דן על הבטים יותר רחבים לגבי צריכת המזון מאשר אידיאל היופי

      אנחנו שוכחים שמזון נועד לתחזק את הגוף , להעניק לו חיוניות והגוף יודע לאותת מה הוא רוצה

      תודה מירי

        29/1/10 19:43:

      הגישה מאוד מעניינת ומרגישה נונה.
        26/1/10 22:50:

      מסכימה מאוד עם הפוסט.

      תודה.

      כתבתי על הנושא היום...

      בצורה הומוריסטית.

      נשים נהיו עבד לתכתיבי האופנה !


      נושא חשוב, פוסט נהדר. תודה.
        26/1/10 01:10:


      הגעתי למסקנה שהגוף דורש את שחסר לו..

      כמו אינסטינקט התינוק לגרד סיד מהקיר

      או בעלי חיים..אז להיות קשובים לגוף.

      זה עיקר הדברים..

      תודה לך..

        26/1/10 00:50:


      אכן אוכל הוא מזון לנפש ולבריאות האדם *

       

        25/1/10 22:06:


      מאוד נהניתי מכתיבתך.

      כמי שקראה כמה ספרים בנושא,

      (כמובן לא מתיימרת כבעלת ידע רחב),

      ובכל זאת, חשבתי שההבנה תסייע לי

      לאכול נכון.

      זה לא עובד!

      הדוגמא שלך עם השוקולד טובה מאוד.

      אני אישית זקוקה לשוקולד בכמות לא קטנה:

      בין חצי חפיסה לחפיסה במצב של רעב למתוק.

      אז ללכת עם הרצונות שלי? לא נראה לי.

      ובכל זאת, אני מתייחסת למה שכתבת כאל

      סוג של תמיכה.

      תודה.

      אביבה.

        25/1/10 16:57:


      בעיני זה ממש לא הוגן שיש כל כך הרבה תכניות אוכל בטלוויזיה, ובשבוע שעבר צפיתי באיזו כתבה שהראו בה "עוגות של פעם" באיזו קונדיטורייה מיתולוגית...זה ממש לא בסדר שיש אנשים שמשמינים רק מלהסתכל על אוכל...

      אבל היום שמעתי בתכנית של ענת דולב על ספר חדש שיצא לאור שדווקא מצדד ב"נשים מלאות בגיל המעבר" וטוען שיש לרקמת השומן תפקיד חשוב בשמירה על הגוף על עצמות הגוף ועל האברים הפנימיים...

      נו...אפשר לאכול בשקט את העוגה הזאת מהכתבה ההיא...:-)

        25/1/10 12:13:

      אחלה נושא והצגת אותו באופן מעורר מחשבה
        25/1/10 11:29:

      כתבת נהדר על נושא מעניין
        25/1/10 08:24:

      כך בדיוק זה עובד אצל הקטנטנים, (לפני שהספקנו לקלקל). פשוט מקשיבים לגוף שלהם, כשרעבים - אוכלים וכשבעים מפסיקים. העניין הוא באמת לעשות את הסוויץ' הזה במוח שמחזיר את האוכל למימדיו הנכונים, וזאת התורה כולה...
        24/1/10 22:48:
      מסכימה איתך לגמרי.
        24/1/10 11:36:

       

      :)) תודה על ההיחלצות.

      אכן התחלף.

        24/1/10 11:35:


      מקווה שהאדום התחלף לירוק...

       

        24/1/10 11:00:

      אופס.. האדום היה צריך להיות ירוק.

      מתנצלת.

        24/1/10 11:00:

       

      להקשיב לגוף אני קוראת לזה.

      מזמן חדלתי לתמוה על קרייבינגים למאכלים מסויימים שעוברים עלי.

      אחרי חקירה לא גדולה מדיי הבנתי שהגוף דורש את שחסר לו ואני מספקת לו בלי מחשבות תפלות סביב העניין.

      פרופיל

      מירי הנדלס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין