לנשים רבות יש מערכת של אמונות, תפיסות ודפוסי חשיבה הקובעים את יחסן לאוכל, לגוף ולמשקל. המשמעות שהן נותנות לנושאים אלה, היא תוצאה של הפנמת מסרים חברתיים, מודלים תרבותיים של יופי, התייחסות של בני משפחה ומעגלים חברתיים ועוד. מערכת האמונות הזו גורמת להן להיכנס שוב ושוב למעגל הדיאטות ולהיכשל שוב ושוב.

   נעמי וולף (מחברת הספר "מיתוס היופי" ) מסבירה כי מיתוס היופי שהתפתח כתגובת נגד לפמיניזם, הגדיר מחדש את הגוף הנשי כשמן מדי וקבע בתודעה את המשוואה שרזה מזוהה עם יפה. זו המציאות בה חיות כיום נשים בתרבות המערבית. הדימויים התרבותיים מעבירים לנשים מסרים ברורים בדבר הקשר בין הערך שלהן לבין הגוף שלהן. כך נוצר מצב רוח כללי, מודל המעיק על נשים ודורש מהן להיות יפות, כלומר רזות. זו התמונה אותה פוגשות נשים כשהן מביטות סביבן. הן הפנימו את המסר ועושות מאמץ להתאים את עצמן למודל היופי הרזה.

   בנושא זה של  מודל היופי הנשי והשפעתו על נשים, מדווחת וולף על מחקר שמצא כי רמת ההערכה העצמית בקרב נשים צעירות, צונחת במידה ניכרת אחרי שהוצגו בפניהן מגזינים של אופנה ויופי. נשים כיום, מאמינות שרזה מזוהה עם יפה. וולף מסבירה אמונה זו בכך שמיתוס היופי בצורתו המודרנית בא לביטוי באידיאל גופני של רזון. הנשיות מסתכמת בהשתחררות ממשקל עודף.

      האמונות בנושא האוכל משפיעות על חיי נשים. הן נותנות לאוכל את הכוח לעשות אותן מאושרות או אומללות ובמקרים מסוימים לשלוט לגמרי בחייהן. האכילה מקורה באמונה שאוכל יכול למלא חלל. כשמתייגים מזון כ"רע", השלב הבא הוא שאישה תתייג את עצמה כ"רעה" כי אכלה ממנו ואז מגיעים הבושה ורגשי האשם. למזון אין כוח משלו. מה שיש לו הוא הכוח המוענק לו. אוכל הוא רק אוכל ואישה אינה טובה או רעה רק כי אכלה ממנו. האמונה שאוכל יכול להביא נחמה או שלווה, היא זו שמעניקה לו את הכוח. לא בהכרח דרוש כוח רצון חזק יותר כדי לשבור את כוחו של המזון, אלא פשוט הבנה טובה יותר. לכן, החשיבה שרק כוח רצון יעזור לנו להתמודד עם אכילה לא מאוזנת, גורמת לנו להסיט את תשומת הלב למקום הלא נכון. כוח רצון הוא חומר נזיל. היום הוא ישנו, מחר איננו והסתמכות עליו אינה מקדמת אותנו למטרה. המטרה היא שינוי הגישה לאוכל, זיהוי התכונות האנושיות שמוענקות לו על ידינו. הפיכת האוכל לאויב שיש להיזהר מפניו, או לשד שיסיט אותנו מהדרך, משבשת את כל חווית ההנאה מהאוכל ואוכל חייב להישאר מקור להנאה.

   אז בכל פעם שאת רעבה, תאכלי את מה שגופך רעב אליו. תאכלי את מה שבאמת את משתוקקת אליו, בלי חוקים של מותר ואסור,  כי אין אוכל רע ואוכל טוב. מה שכן כדאי לעשות זה להבחין בין מזונות מזיקים כי יש בהם כימיקלים וחמרי טעם ושימור, לבין מזונות שאת מחשיבה כ"רעים" בגלל שיש בהם הרבה קלוריות והם מקושרים אצלך עם פינוק וחטא. אם בא לך שוקולד, תלכי ישר אליו. אל תעברי דרך יוגורט 0% ולחם קל, כי זה לא באמת יספק את הצורך ובסוף ממילא תגיעי לשוקולד. אבל כשאת אוכלת את השוקולד, תיהני מכל ביס ותרגישי אותו ב-100%. תפסיקי לאכול כשאת מפסיקה להרגיש את הטעם שלו או כשמחשבותייך נודדות למקום אחר.

למידע נוסף וליצירת קשר mhendeles@gmail.com