רציתי לכתוב כל כך הרבה דברים כשהשיר "לוטוס" (מהאלבום "בעזרת הג'אם") ניגן לי בראש לפני רבע שעה אבל כל מיני דברים העיפו לי את המחשבות וכרגע אין חיבור.

אני רוצה להגיד שאני שונא, שאני כועס, שאני כאוב, שאני לא ברור, שיש לי DRAMA QUEEN בתוכי שצריכה הרבה אוכל כדי לחיות והיא מאוד רעבה אבל זה תקוע, לא מצליח לחבר אותיות למילים לפוסט אחד שעושה לי אתזה.

אני אוהב להיות במצב הזה, כשכולם רוצים לעזור לי ולראות מה שלומי אפילו שאני מפסיד בעיקר את עצמי.

דרמה קווין של החיים שלי ואני מסתובב בתוכי עם רגשות של ילד שלא מוכן לעשות את הצעד המתבקש להגיד לה שלום.

שוב משהו הוציא אותי מהריכוז ועכשיו אין לי חוט לקשר בין סיום המשפט הקודם להמשך המחשבות שבראש.

טוב, חוזר לדג נחש, חוזר לשאנן סטריט, חוזר לניר. ניר מהשיר "זה לא אני" (מהאלבום השני "לזוז"). ניר אח שלי, שהשיר נכתב עליו, על הרגע האחרון בחייו, רגע משותף לשאנן ולניר, רגע של חיבור מחורבן לחיים של חורבן.

ביום חמישי היינו, שאול (שירי) ואני בהופעה שלהם, איזה הופעה, רקדתי עד טירוף חושים. למרות שאני יודע שהשיר לא יושמע בהופעה, אני תמיד מחכה, תמיד מקווה, תמיד מחכה לאן זה יזרוק אותי הפעם.

מי כותב עכשיו, אני או הדרמה קווין שלי, אני או הרצון שלי לגרום לכם להרגיש את הכאב שלי, שתרחמו עלי, שתככבו אותי ואת כתבי, מי כותב עכשיו, אני או הצורך שלי שיאהבו אותי?

אני באמת לא חושב שיש מישהו שאשם במוות של ניר חוץ מניר עצמו. לא בגלל הנפילה, לא בגלל הסיבוב, לא בגלל הרטוב, בזכות שהוא זה שבחר את חייו.

אנטי עצמי, רוצה לומר איבדתי את הכיוון איתו התחלתי. במקום הזה, כשאני מאבד את חוט המחשבה, תמיד אני נהנה להאשים את עצמי על זה שאני דפוק, אבל בסה"כ איבדתי את חוט המחשבה.

המלכה יוצאת מרוצה, היא מקבלת את שלה, הוצאתי אותי עוד פעם דפוק וככה היא יכולה להמשיך לטעון שאני צריך אותה כדי לשמור עלי מהעולם.

אנטי עצמי - גיבור על לא גיבור האישי שלי.

מנסה את כוחי למשפט סיום. סיום של מי?