"יש למישהו סיגריה"-היא נראתה כבת עשרים ומשהו .חלוקה הכחלחל טאטא את הרצפה.החולים האחרים הרימו גבה בהלם אנגלי."יש לה סרטן" לחש ידען שקרחות עגולות צחקו בין תלתליו השחורים. "מריחואנה יש לך?" פנתה אלי הפסנתרנית    וניגשה וקימטה  את החלוק במקום שהיה בו,פעם, שד."לפני המוות היה לי חדר קטן נקי מריהוט.בין הקירות הלבנים  עמד  רק שולחן שחור ועליו כד שקוף.באמצע. בלילה האירה אלומת אור קוסמי את הכד  והקירות נעלמו בחשיכה.דגמנתי לעצמי את גופי הלבן ,העירום ,והכד שינה פניו.חיבקתי את הכד,את  ילדי,את אהובי,את חברתי  האפריקאית ,שבטנה התמתתה והתעגלה בשעה אחת.כשתש כוחי,הכד כבה ודלת חדשה נגלתה לי.פתחתי והצצתי.על הרצפה ישבו קרובים קרובים ארבעה תינוקות עם פאות מסולסלות ולמדו.מולם הזעיף פנים אבא  שזקנו הפרוע מאונץ שיער שחור לבן -ועינייו חיצי רוע.הוא קם לרדוף אותי,לשלוח יד.סגרתי את עצמי בתוכי,כאן,אתה רואה, נעדרתי בתוך השד".

בבקר  שאלתי את עצמי למה פוטרתי. באתי למפעל  כדי למחות והמעלית המשיכה בנסיעתה מעבר לקומה האחרונה ונכנסה למסלול בליסטי חדש .שלושה אנשים חלופי חליפה היו שלווים נוכח השתנות הסדרים  והבנתי שמימדי לא רועננו בקורס שהיה בזמן כלשהו בין הזמנים .המעלית הגיעה לקרקע ונכנסתי למפעל ממותקן מחדש  ומעודכן לעכשו. 

הוסכם שנצא לברר את התלונה בבאר שבע. במכונית של שונאי ביחיד ישבתי אני ומישהו חסר חשיבות .מאחורי, במכונית רשמית, היה שונאי ביחיד  שפניו שחורים כבן שבט הטוטסי .גם  עם שונאי ביחיד ישבה דמות חסרה סימני  זיהוי., סטטיסט בלי תפקיד של ממש מלבד היותו בלתי חשוב.די מוזר להיות חשוד חסר חשיבות.

בדרך חזרה שטנו במהירות סבירה בכבישים ארוכים וישרים עד שנקלעתי לשכונה קטנה בירושלים. המכונית התקרבה במהירות  לצומת טי ברחוב צפניה, ואז הבחנתי שלא אני הנהג.אני ליד. מושב הנהג היה ריק.הסטתי בעדינות את ההגה  וניווטתי  בביטחה  אל בין שתי מכוניות חונות ונעמדתי ברחוב אוסישקין מול הספר הכי זול בירושלים.זה  המספר בשקט תחת השגחתו של  ילד קטן היושב ליד המסופר.שונאי בדק,שכחתי לספר, את מכוניתו והיה שבע רצון משלומה, והחלפנו דברים ברוח טובה.

ליתר ביטחון הגעתי לחדר מיון למרות שהייתי שלם במידה חלקית.החולים נעלמו מהחדר ונשארתי עם הפסנתרנית.פניה היו קטנים וכמעט יפים ולא הבנתי איך ידעתי מה אומנותה בלתי אם קבעתי לה מה שתהיה.ובכן חוץ מהיות מסורטנת לא היה לה מעמד שאפשר למששו חוץ כמובן לשד שאבד.

בינתיים נתלתה על הקיר מפה גדולה של ישראל ומשהו הצביע על הנגב ואמר"כאן נראתה הנעדרת בפעם האחרונה".בחיוך ניצחון אמרתי לשונאי היחיד ולכל העולם "רואים,.המדבר -זה לא השטח שלי. אני מחפש  נעדרת רק בסביבות ירושלים". הפסנתרנית התמוססה והיתה לשלולית מים שירדו בפתע לאשה שחורה שבאה ללדת חיים.

יצאתי והייתי עובר ושב ,ומי מופיע לפני?הנהדרת.אחזתי בידה ויצאנו במחולות.