כותרות TheMarker >
    ';

    וולטר

    אדם של פעם שחי היום
    אוהב סרטים ישנים וחדשים
    אוהב שירים בעיקר משנות החמישים/שישים/שבעים
    אוהב את הים אך מפחד ממנו פחד מוות
    אוהב את החיים אך לא תמיד חי אותם
    סיגרים, קפה ושיחה טובה עם חבר טוב הם הדברים המועדפים עלי
    אוהב את המשפחה שלי יותר מהכל בחיים
    מנסה לחיות אבל לא תמיד מצליח בגלל הטירוף של החיים

    רשימת כוכבי הקולנוע הגדולים בכל הזמנים 1

    16 תגובות   יום ראשון, 24/1/10, 12:20


    רשימת כוכבי הקולנוע הגדולים ביותר בכל הזמנים:

    הרשימה המצורפת כאן, היא רשימת השחקנים הגדולים בכל הזמנים, לאו דווקא הכי טובים, או הכי יפים, הכי סקסיים או הכי פופולרים, או הכי קופתיים, אלה רשימה של גדולי כוכבי הקולנוע בכל הזמנים, לפי דעתי. הפרמטרים היו לפי רשימת סרטים מפוארת, מספר השנים בהם הם כיכבו בסרטים, הצלחתם בקופות, השפעתם על הקולנוע, האיכות שלהם, הבמאים איתם עבדו ו- ההון האישי אותו הם מביאים למסך (כריזמה וכישרון למשל).

    הרשימה היא לדעתי האישית בלבד, ואם שכחתי איזה שהוא שחקן (ובטוח ששכחתי) אז אתם מוזמנים להגיב ולהזכיר. בכל אופן תהנו.

    רשימה ראשונה מ- 1 עד 10

    סך הכל יהיו ברשימה 100 שחקנים, כל 10 שחקנים בפוסט

    זהו חלק ראשון מתוך 10 פוסטים בנושא

    הרשימה איננה כוללת שחקנים שאינם דוברי אנגלית ואיננה כוללת שחקניות, רשימות כאלו יירשמו בעתיד אני מבטיח לעשות זאת.

    תהנו. 

     

     

     1)    קלינט איסטווד – בקריירה המרשימה ביותר שנוהלה אי פעם בהוליווד, מאז אמצע שנות ה- 50 ועד לימינו, הצליח איסטווד להפוך משחקן טלוויזיה בינוני, לכוכב מערבוני ספגטי, הפך לכוכב הפעולה הגדול בעולם ולשחקן הקופה מספר אחד בשנות ה- 70, ובשנות ה- 90 המציא עצמו מחדש כאחד היוצרים המגוונים והמוערכים בהוליווד וביים שורה של סרטים נחשבים ואף זכה ב-2 פרסי אוסקר כבמאי. איסטווד הקשוח המושלם של הקולנוע האמריקאי שסינן את משפטי המפתח "עשה לי את היום"ו- "האם אתה מרגיל בר מזל?" שמר על רמה גבוה של עשיה והפגין משחק קשוח אך רגיש מאוד (בעיקר מאז תחילת שנות ה-90) בשורה של תפקידים מעולים. מבין סרטיו הבולטים תמצוא את "בעבור חופן דולרים", "איש ההפקר", "הטוב הרע והמכוער", "הנשרים פשטו עם שחר", "הארי המזוהם", "הבריחה מאלקטרז", "בקו האש", "הארי המזוהם", "בלתי נסלח", "מיליון דולר בייבי", "הגשרים של מחוז מדיסון", "מיסטיק ריבר" ואחרים.

     

     2)    מרלון ברנדו – גדול שחקני האופי של הקולנוע האמריקאי מאז היווסדו, ברנדו הוא השחקן האולטימטיבי יפה תואר, רגיש, קשוח, סקסי, אנרגטי, כריזמתי בטירוף, מלא בתבונה ובכישרון אדיר להיכנס לעורן של הדמויות אותן הוא מגלם ולהוציא מהן את המיטב. הוא גילם קשת רחבה מאוד של דמויות בהן ראש מאפיה, מתאגרף לשעבר, מנהיג מקסיקני, יוליוס קיסר, קולונל לשעבר שהשתגע ועוד רבים וטובים, וזכה בפרס האוסקר פעמיים על משחקו המהפנט. אומנם חבל מאוד שמאז תחילת שנות ה- 80 בגלל כל מיני סיבות אישיות הוא כמעט ולא הופיע בשום סרט טוב, נחשב ובצדק ברנדו לגדול שחקני האופי ולחשוב ביותר שבהם. מבין תפקידיו הגדולים תמצאו את "חשמלית ושמה תשוקה", "חופי הכרך", "ויוה זאפטה", "הסנדק", "סופרמן", "המרד על הבאונטי", הטנגו האחרון בפריז", "אפוקליפסה עכשיו", "יוליוס קיסר" ואחרים.

     

     3)    המפרי בוגרט – בהוליווד הקלאסית של שנות ה- 40 וה- 50 לא היה טוב יותר מ-"בוגי". שחקן אופי נפלא, גבר קשוח בעל עולם עקרונות משלו, תמיד עם סיגריה ביד ואם הרבה סטייל. בוגי מלך סרטי הבלש הפרטי והפילם נואר, הופיע בכמה מסרטיה הקלאסיים של הוליווד בשנותיה הגדולות, היה נשוי לשחקנית האגדית לורן באקול ושינן משפטים אלמותיים כ: "תמיד תהיה לנו את פריז", "נגן זאת שנית, סאם" ו- "זוהי תחילתה של ידידות מופלאה". מבין הסרטים הבולטים בהם כיכב ניתן למצוא את "הנץ ממלטה", "קזבלנקה", "קיי לארגו", "להחזיק ולאבד", "המרד על הקיין", "המלכה האפריקאית", "סברינה", "התרדמה הגדולה", "האוצר מסיירה מדרה" ואחרים.

     

     4)    ג'ון ווין – כאשר אני חושב על סרטי המערב הפרוע, הדמות המזוהה ביותר עם הז'אנר הקולנועי הזה הוא ללא ספק ג'ון ווין הגדול, שהופיע ביותר מ- 150 סרטים רובם מערבונים, שיתף פעולה עם הבמאי האגדי ג'ון פורד ב- 13 סרטים קאלסיים, והחזיק במשך יותר מ- 40 שנה קריירה מצליחה מאוד בהן גילם דמות של איש חוק, בעל ערכים ישנים, גבר של מילה ושל פעולה, אדם של כבוד וערכים של אמריקה הישנה והטובה. עד היום במשאלים שנערכים בארה"ב זוכה ווין למקום גבוה בין השחקנים הפופולרים ביותר. מבין סרטיו הבולטים ניתן למצוא את "מרכבות הדואר", "האיש שירה בליברטי וואלנס", "ריו בראבו", "האיש השקט", "היא ענדה סרט צהוב", "אלדוראדו", "המחפשים", "הונדו", "הכומתות הירוקות", "אומץ אמיתי", "צ'יזום" ואחרים.

    5)    ג'ק ניקולסון – יש את דה נירו, יש את הופמן ויש את פאצ'ינו, אך לדעתי ניקולסון הוא היחידי מבין שחקני האופי הגדולים של הוליווד שהצליח לשמור על בחירת סרטים נכונה ועל משחק מצויין מאז סוף שנות ה- 60 ועד להיום (שנת 2010). שחקן עם ניצוץ של טירוף בעיינים שגילם קשת רחבה של דמויות, עבד עם מיטב במאיה של הוליווד וכיכב בכמה מהסרטים המפורסמים ביותר, תוך כדי שהוא מועמד ל- 12 פרסי אוסקר וזוכה ב- 3 פרסים. מבין סרטיו הגדולים ניתן למצוא את "אדם בעקבות גורלו", "צ'יינטאון", "רסיסי חיים", "הכבוד של פריצ'י", "הכי טוב שיש", "באטמן", "תנאים של חיבה", "קן הקוקיה", "הניצוץ", "ידע הבשרים", "המכשפות מאיסטוויק", "אודות שמידט", "השתולים", "הדוור מצלצל פעמיים" ואחרים.

    6)    פול ניומן- אני חושב שאין כמעט שחקן כדוגמתו של ניומן. שחקן שהחזיק קריירה מצליחה ומוערכת משנת 56 ועד לשנת 2006, היה לשחקן הקופה מספר אחד בארה"ב בשנות ה-60, הופיע לצד רוברט רדפורד בשני סרטים שהפכו לקלאסיקה, הצליח להפוך משחק המגלם דמויות של מורד לשחקן מבוגר ומכובד, הפגין משחק משובח בשורה של תפקידים מגוונים, המעט להופיע בסרטים גרועים והיה ללא ספק השחקן עם העיינים הכחולות היפות בעולם. מבין סרטיו הבולטים ניתן למצוא את "העוקץ", "קיד וקאסידי", "חתולה על גג פח לוהט", "הקיץ הארוך והלוהט", "יד שמאלו הנוקמת", "אדי פלסון", צבע הכסף", "הדרך לפרדישן", "המגדל הלוהט", "השופט רוי בין", "פסק דין" "ציפור הנעורים המתוקה" ורבים אחרים וטובים.

    7)    ג'יימס סטיוארט – היישר מהוליווד הקלאסית מגיע ג'ימי סטיוארט, אחד השחקנים האהודים בעולם בכל הזמנים, שהופיע בשורה של סרטים קלאסיים ופופולרים מאוד (ובעיקר "אלו חיים נפלאים" שהפך לסרט הפולחן האהוב ביותר על האמריקאים בחג המולד), הפגין משחק מצויין בשורה של סרטים גדולים בהם גילם גבר ממוצע, נבון, הגון, בעל תדמית נקיה, כל אמריקאי ובעל ערכים, ועבד עם גדולי במאיה של הוליווד הקלאסית בהם קאפרה, פורד, היצ'קוק, פרמנג'ר, ווילדר, אנטוני מאן, לוביץ' ואחרים. מבין סרטיו הגדולים ניתן למצוא את "ורטיגו", "החלון האחורי", "סיפור פילדלפיה", "החנות מעבר לפינה", "האיש שידע יותר מידי", "האיש שירה בליברטי וואלנס", "מר סמית הולך לוושינגטון", "הארווי", "עיקול בנהר", "אנטומיה של רצח" ואחרים.

    8)    רוברט דה נירו – הסיבה שדה נירו מופיע לפני פאצ'ינו היא מקרית בהחלט, שניהם נמצאים באותו המקום, אך הייתי צריך לרשום אחד לפני השני, אז דה נירו יצא ראשון. שחקן אופי ענק !!! שלבש על עצמו מגוון של דמויות מרתקות בשנות ה- 70 ה- 80 ובתחילת שנות ה- 90 וכיכב במיטב סרטיו של סקורסזה האגדי. שחקן הידוע באובססיביות שלו בגילום הדמויות (העלה במשקלו 30 קילו, למד לנגן על סגסופון, למד לדבר איטלקית) ואמר את המשפט האלמותי "אתה מדבר אלי?". למרות שמאז אמצע שנות ה- 90 לא ראינו אותו בשום סרט טוב, הוא עדיין אחד מגדולי שחקניה של הוליווד. מבין סרטיו הבולטים אפשר למצוא את "רחובות זועמים", "הסנדק חלק ב' ", "השור הזועם", "נהג מונית", "מלך הקומדיה", "מרדף חצות", "היו זמנים באמריקה", "החברה הטובים", "פסגת הפחד", "קזינו", "צייד הצבאים", "הבלתי משוחדים", "ליבו של אנג'ל" ואחרים.

    9)    אל פאצ'ינו – שחקן אופי גדול מהחיים שהפגין משחק אדיר בגלריה רחבה של תפקידי אופי גדולים מהחיים, הקרין אנרגיות מתפרצות וכישרון אדיר ללבישת דמויות מגוונות. הוא התגלה בסרט הגדול ביותר בכל הזמנים "הסנדק" ומאז ועד היום הוא כיכב בכמה מהסרטים הטובים ביותר שהוציאה הוליווד תחת ידיה. פאצ'ינו הוא שחקן כריזמטי שכמו דה נירו, סובל מאז אמצע שנות ה- 90 מבחירה לא מוצלחת של תפקידים, אך למרות זאת הוא עדיין אחד מגדולי שחקני האופי בדורו ובכלל. מבין תפקידיו הגדולים ניתן למצוא את הופעותיו בסרטים  "הסנדק חלק ב' ", "סרפיקו", "ניחוח אישה", "וצדק לכל", "דוני בראסקו", "דרכו של קרליטו", "דיק טרייסי", "גלנגרי גלן רוס", "אחר צהריים של פורענות", "הסוחר מונציה", "פני צלקת", "ים של אהבה", "המקור", "הדחליל" ואחרים.

     

     10)             צ'ארלי צ'אפלין – אחד מאבות המייסדים של הקולנוע, הוא ללא ספק גאון קולנועי. במאי, שחקן, תסריטאי, עורך, מלחין ומה לא. צ'אפלין שיצק את דמותו של הנווד (עם השפם, המקל והכובע) בתודעת הקהל בכל העולם הפך אותה לדמות המזוהה ביותר בתולדות הקולנוע. צ'פאלין הצליח בשורה של סרטים אילמים (וכמה שלא), יצירות מופת אחד אחד, ליצור רגעים רבים בלתי נשכחים (סצינת אכילת הנעלים, הסצינה בה הוא מנסה לעמוד בקצב המכונות) ו-הפגין משחק קומי ודרמטי גאוני. מבין יצירות המופת אותן יצר ניתן למצוא את "הדיקטטור הגדול", "זמנים מודרניים", "אורות הכרך", "הקרקס", "הבהלה לזהב", "אורות הבמה", "הנער" ואחרים.

    מצורפת גלריה תמונות של כוכבי הקולנוע המופיעים כאן ברשימה

    קלינט איסטווד

      

    מרלון ברנדו

        

    המפרי בוגרט

        

    ג'ון ווין

     

    ג'ק ניקולסון

     

    פול ניומן

     

    ג'יימס סטיוארט

     

    רוברט דה נירו

    אל פאצ'ינו

    צ'ארלי צ'אפלין


    דרג את התוכן:

      פרופיל

      וולטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/2/10 09:26:

      צטט: אמירוסו 2010-02-11 23:20:40

      צר לי, אבל לדרג את רוברט דה נירו במקום ה-8, זוהי בורות לשמה.

      נכון, בוגרט היה נקרא האיכותי בזמנו, איסטווד פרץ בבום עם כל מערבוני הספגטי, וניקלוסון אכן בחר תפקידים טובים ברוב הזמן.

      זה לא מעיד בכהוא זה על עצם העובדה שברגע נתון, ההופעות של דה נירו היו, עודם, וימשיכו להיות החקוקים ביותר בזכרוננו, הטובים ביותר, המקצועיים ביותר והאיכותיים ביותר. והרי לשם כך המציאו את הקולנוע, שנקח איתנו רגעי חסד כמו אילו לעולם.

       

      בשנות ה-50 היו כוכבים ענקיים אך הקולנוע היה עדיין קצת, בוא נגיד, מוגזם לדעתי, יותר מידי רשמי. לכן מי שהיה הגדול מכולם באותה תקופה הוא ברנדו, ששינה את השיטה והנחיל את מה שנקרא ה"משחק הטבעי". מבחינתי, מספר 2 בכל הזמנים. לקראת סוף שנות ה-60 החל תור הזהב של הקולנוע, ואחרי שנות ה-90 המוקדמות החל להדרדר באיכותו. ולכן, מי נמנה על שנים אילו כשחקן שיזכר לדורות? נכון, דה נירו. אי לכך ובהתאם הוא השחקן הגדול בכל הזמנים. היו לפניו, יהיו אחריו, אבל תקופתו הייתה תקופת השיא. תפקידיו היו ענקיים, ואני לא מדבר על הכריזמה המתפרצת. אין שחקן כמוהו, למעט אל פצ'ינו, שנכנסו לתוך כל בית בעולם, ואין עולל שלא מכיר את שמם. אני מאמין שאם השיא של ברנדו היה בשנות ה-70/80 ולא ב-50/60, הוא היה מביא פייט לדה נירו, אבל הקולנוע בתקופת דה נירו פשוט היה טוב יותר ולכן הוא לוקח בסיבוב בסופו של דבר. פצי'נו כמעט כמוהו, אבל לא מביא למסך את מה שדה נירו מביא. פצ'ינו קצת עייף. דה נירו כל כך אמין שזה מפחיד. הסנדק 2, לדעתי אחד התפקידים הגדולים בכל המזנים: בזמן מסך די מועט, ובתפקיד שהוא בעל המשקל השלישי בחשיבותו (ויטו הבוגר, מייקל, ורק אז ויטו הצעיר) והוא נתן הופעה שזיכתה אותו באוסקר, דבר שפצ'ינו לא השכיל להשיג בשלושת הסרטים. ולא בכדי.

       

      קצת יותר קרדיט לדה נירו.

      איסטווד עם כל הכבוד לא במקום הראשון. אותם תפקידים רוב הזמן. נכון תגידו דה נירו מאפיונר היה כל הזמן, אבל בכל דמות הביא משהו חדש. אני לא מוצע הבדל גדול בין דמות "בלונדי" לבין "הארי המזוהם". אני כן מוצא ניגוד ענק בן ג'ימי קונאווי מהחבר'ה הטובים לבין ויטו קורלאונה הצעיר מהסנדק 2. וזה המכלול בדה נירו. קאסט אחד גדול ושלם.

       

      אחד בדורו לדעתי.

       

      נ.ב

       

      כבוד גם לדסטין הופמן ושון קונרי אם כבר.

       

      נתחיל מהסוף ברשימה מופיעים 10 מתוך 100 שחקנים, את הופמן וקונרי הנהדרים תמצא ברשימה ממספר 11 ועד למספר 20

       

      בקשר לדה נירו הגדול, שגם לדעתי הוא אחד משחקני האופי הגדולים ביותר בעולם הקולנוע אי פעם, הרשימה שרשמתי מתייחסת לאו דווקא לשחקנים הטובים ביותר אלה כפי שרשמתי לכוכבי הקולנוע הגדולים ביותר, שהם שילוב של שחקנים גדולים, כוכבים אהובים, כוכבי קופה ועוד כמה פרמטרים, קשה להגיד שאיסטווד למשל לא מופיע לפני דה נירו, מכיוון שאיסטווד היה מלך הקופה בארה" בשנות ה- 70, הוא הופיע 25 שנים ברשימת השחקנים הקופתיים בארה"ב, הוא (וזה קשה להתווכח) אולי כוכב הקולנוע הגדול בהוליווד במחצית השניה של המאה ה- 20, האו הצליח להתפתח משחקן מערבוני ספגטי, לשחקן סרטי פעולה, ולאחר מכן התגלה גם כשחקן רגיש בכמה תפקידים דרמטיים מוצלחים, הוא זכה ב- 2 פרסי אוסקר כבמאי ועוד ב- 2 כמפיק, הוא הצליח להפוך לאחד הבמאים הגדולים בדורו (מי היה מאמין) ועד היום הוא נחשב לאחד השחקנים האהודים ביותר בעולם (ורק בסקר שנערך לפני מספר שבועות בארה"ב איסטווד בן ה- 79 נבחר לשחקן האהוב ביותר באמריקה!!!).

      דבר נוסף שלא קשור לאיסטווד, הרשימה היא לטעמי האישי בלבד

       

      עכשיו ללא קשר לאיסטווד, דה נירו הוא שחקן ענק בכל קנה מידה אך להגיד שלפניו לא היו שחקני אופי גדולים ואולי גם כמעט שווים לרמתו זו בעיה גדולה, ברנדו הגדול הוא ללא ספק גדול שחקני האופי של הוליווד, אך להוציא אותו יש את ספנסר טרייסי הענק, ג'יימס סטיוארט האגדי, רוד שטייגר, ג'ורג' סי. סקוט, אלי וואלך, ג'ק למון, ברט לנקסטר ועוד כמהשכרגע לא עולים בראשי. דבר נוסף דה נירו מופיע אחרי ניקולסון בגלל בחירת סרטים גרוע מאוד בעשרים שנה האחרונות של הקריירה שלו (או יותר נכון מאז תחילת/אמצע שנות ה- 90 אפשר להגיד בבירור שלא ראינו אותו בתפקיד טוב באמת) וניקולסון הוא גם שחקן אופי ענק לכל הדעות, גם זכה ב- 3 פרסי אוסקר, גם קיבל שכר מהגבוהיים בהוליווד (60 מיליון דולר על תפקידו בסרט באטמן)  וגם שחקן היודע לבחור בקפידה את תפקידיו עד לרגעים אלו, ובשנות ה- 90 ובעשור הראשון של שנות ה- 2000 הוא בחר תפקידים מצויינים שהשאירו אותו בתודעה חזק מאוד, ומוערך מאוד, מה שדה נירו וגם פאצ'ינו יש לומר לא הצליחו לעשות, והיום הם נראים קצת (וסליחה מראש על מה שאני כותב) כמו קריקטורה של עצמם עם כל אהבתי הגדולה אליהם והערכתי אליהם כשניים מגדולי שחקניה של הוליוד בכל הזמנים.

       

      בכל אופן הרשימה היא לטעמי האישית בלבד, ניתן ורצוי להתווכח, כל אחד ודעותיו הוא.

       

      תודה לך מכל הלב על תגובתך המרתקת

       

      וולטר

        11/2/10 23:20:

      צר לי, אבל לדרג את רוברט דה נירו במקום ה-8, זוהי בורות לשמה.

      נכון, בוגרט היה נקרא האיכותי בזמנו, איסטווד פרץ בבום עם כל מערבוני הספגטי, וניקלוסון אכן בחר תפקידים טובים ברוב הזמן.

      זה לא מעיד בכהוא זה על עצם העובדה שברגע נתון, ההופעות של דה נירו היו, עודם, וימשיכו להיות החקוקים ביותר בזכרוננו, הטובים ביותר, המקצועיים ביותר והאיכותיים ביותר. והרי לשם כך המציאו את הקולנוע, שנקח איתנו רגעי חסד כמו אילו לעולם.

       

      בשנות ה-50 היו כוכבים ענקיים אך הקולנוע היה עדיין קצת, בוא נגיד, מוגזם לדעתי, יותר מידי רשמי. לכן מי שהיה הגדול מכולם באותה תקופה הוא ברנדו, ששינה את השיטה והנחיל את מה שנקרא ה"משחק הטבעי". מבחינתי, מספר 2 בכל הזמנים. לקראת סוף שנות ה-60 החל תור הזהב של הקולנוע, ואחרי שנות ה-90 המוקדמות החל להדרדר באיכותו. ולכן, מי נמנה על שנים אילו כשחקן שיזכר לדורות? נכון, דה נירו. אי לכך ובהתאם הוא השחקן הגדול בכל הזמנים. היו לפניו, יהיו אחריו, אבל תקופתו הייתה תקופת השיא. תפקידיו היו ענקיים, ואני לא מדבר על הכריזמה המתפרצת. אין שחקן כמוהו, למעט אל פצ'ינו, שנכנסו לתוך כל בית בעולם, ואין עולל שלא מכיר את שמם. אני מאמין שאם השיא של ברנדו היה בשנות ה-70/80 ולא ב-50/60, הוא היה מביא פייט לדה נירו, אבל הקולנוע בתקופת דה נירו פשוט היה טוב יותר ולכן הוא לוקח בסיבוב בסופו של דבר. פצי'נו כמעט כמוהו, אבל לא מביא למסך את מה שדה נירו מביא. פצ'ינו קצת עייף. דה נירו כל כך אמין שזה מפחיד. הסנדק 2, לדעתי אחד התפקידים הגדולים בכל המזנים: בזמן מסך די מועט, ובתפקיד שהוא בעל המשקל השלישי בחשיבותו (ויטו הבוגר, מייקל, ורק אז ויטו הצעיר) והוא נתן הופעה שזיכתה אותו באוסקר, דבר שפצ'ינו לא השכיל להשיג בשלושת הסרטים. ולא בכדי.

       

      קצת יותר קרדיט לדה נירו.

      איסטווד עם כל הכבוד לא במקום הראשון. אותם תפקידים רוב הזמן. נכון תגידו דה נירו מאפיונר היה כל הזמן, אבל בכל דמות הביא משהו חדש. אני לא מוצע הבדל גדול בין דמות "בלונדי" לבין "הארי המזוהם". אני כן מוצא ניגוד ענק בן ג'ימי קונאווי מהחבר'ה הטובים לבין ויטו קורלאונה הצעיר מהסנדק 2. וזה המכלול בדה נירו. קאסט אחד גדול ושלם.

       

      אחד בדורו לדעתי.

       

      נ.ב

       

      כבוד גם לדסטין הופמן ושון קונרי אם כבר.

        4/2/10 15:50:

      חבל שהכל מסגרת נוסטלגיה,איפה השחקנים של אז?
        24/1/10 23:29:


      רשימה מצויינת שהושקעה בה מחשבה רבה ולדעתי קלעת יפה ל"עשרת הגדולים"

      לגבי הדרוג בתוך העשיריה - אפשר ורצוי להתווכח, אישית למקום הראשון הייתי בוחר את בוגרט, לדעתי הוא השחקן המוחלט (למרות - ואולי בגלל -  פיזיות בעייתית ו"לא כוכבית"), ואולי דווקא מפני שמספר הסרטים בהם שיחק קטן מזה של איסטווד או ויין למשל, ובכל זאת הצליח ליצור בהם אייקון ייחודי ונצחי.

        24/1/10 23:13:

      צטט: גולטוש 2010-01-24 21:06:46

      לגיוון הרשימה הייתי מוסיף את, בניסיו דל טורו, טושירו מפונה, טאקשי קיטנו, הית' לדג'ר, לי ואן קליף,אמני סלדג, גו' פשי... ועוד רבים ומדהימים.

       

      גם טושירה מיפונה הוא איננו שחקן דובר אנגלית ולכן איננו ברשימה (למרות הופעת ענק בהפקה אמריקאית בשם שוגון ותפקיד נפלא בסרטו של ג'ון בורמן גיהנום בפסיפיק, אך שוב הוא רוב או כמעט כל תפקידיו הגדולים הם אינם בשפה האנגלית)

       

      וולטר

       

        24/1/10 23:09:

      צטט: נייס גיא 2010-01-24 21:09:29

      מסכים עם הקודם, בואו לא נשכח את גרי קופר (צהרי היום)

       

       


      תאמין לי לא שכחתי את גרי קופר הגדול הוא יופיע ברשימה הבאה בעשרת השחקנים הבאים

      כפי שציינתי אלו רק העשיריה הראשונה מתוך 100 שחקנים ומתוך 10 פוסטים בנושא

       

      וולטר

        24/1/10 23:08:

      צטט: גולטוש 2010-01-24 21:06:46

      לגיוון הרשימה הייתי מוסיף את, בניסיו דל טורו, טושירו מפונה, טאקשי קיטנו, הית' לדג'ר, לי ואן קליף,אמני סלדג, גו' פשי... ועוד רבים ומדהימים.

       

       

       

      לי ואן קליף מעולם לא היה כוכב גדול לאורך זמן, אלה לתקופה קצרה מאוד בשנות ה- 60

      בשנות ה- 70 הוא הופיע בעיקר במערבונים שזכו להצלחה חלקית באירופה בלבד

      בקשר לטאקשי קיטנו הוא איננו דובר אנגלית והרשימה מתייחסת רק לשחקנים דוברי אנגלית כפי שציינתי

      ג'ו פשי הוא שחקן מישנה נפלא שהופיע במשך עשור בלבד בסרטים טובים (בשנות ה- 90) אך מעולם לא

      הפך לכוכב ראשי בזכות עצמו (למרות תפקיד ראשי נפלא בסרט בן דודי ויני ולמרות אוסקר כשחקן מישנה על החברה הטובים)

      הית' לדג'ר מעולם לא היה לכוכב, רק לאחר מותו פתאום הוא זוכה להערצה וזה בגלל תפקיד ענק לכל הדעות כג'וקר בבאטמן

      אך הוא שחקן שלא מימש את הפוטנציאל הטמון בו מכיוון שמת צעיר ולא הספק להופיע במספיק תפקידים גדולים (למרות שהוא הופיע בכמה סרטים באמת טובים והפגין משחק מעולה וכישרון טוב)

      בניסיו דל טורו הוא שחקן טוב אך איננו כוכב לצערי

      ועוד רבים ומדהימים תמצא ברשימות הבאות כפי שציינתי הרשימה כאן היא רק עשרת הראשונים יהיו עוד 90 שמות ברשימה

       

      וולטר

        24/1/10 23:03:

      צטט: דרור41 2010-01-24 12:48:57

      מרשים ונהדר

      עוד כמה ככה לפרוטקול ...

      כמובן בעיני

      רוברט דובאל האלוהי

      דרק ג'קובי

      מרצלו מוסטריאני היחיד

       

      דרק ג'קובי הוא שחקן נפלא, אך מעולם לא היה לכוכב

      מסטוריאני הוא שחקן זר שאינו דובר אנגלית ולכן לא ברשימה כפי שציינתי הרשימה כוללת רק שחקנים דוברי אנגלית

      בקשר לדובאל הענק הוא עוד יגיע הרשימה כאן היא רק העשיריה הראשונה, תעקוב ותמצא את דובאל בפוסטים הבאים

      שייתפרסמו בימים הבאים

       

      וולטר

        24/1/10 23:01:

      צטט: פאבריציו 2010-01-24 20:44:47


      ללא קשר לאיכות המשחק אלא יותר להופעה שלו על המסך

      הכוכב הגדול ביותר בעיני היה ועודנו גרי קופר.

      בגרי קופר היה דבר כאילו רחוק ולא מושג כשהופיע על המסך.

      (כשחקן וכאדם היה כנראה די סתמי אבל הניצוץ על המסך היה מדהים).

       

      זהו חלק ראשון מתוך 10 פוסטים בנושא, בחלקים הבאים אני מאמין שתמצא את גרי קופר הגדול

       

      מקווה שאתה נהנה מרשימותי

       

       

      וולטר

       

        24/1/10 22:31:

      צטט: המומלצים בע 2010-01-24 20:26:08


      יופי.

       

      מומלץ.

       

       


      תודה!

      אתה ממשיך לרגש אותי עם הגדולים באמת!!!  ***

        24/1/10 21:44:


      כל הכבוד לך וולטר, תמיד אתה כותב יפה

      טובי

        24/1/10 21:09:
      מסכים עם הקודם, בואו לא נשכח את גרי קופר (צהרי היום)
        24/1/10 21:06:

      לגיוון הרשימה הייתי מוסיף את, בניסיו דל טורו, טושירו מפונה, טאקשי קיטנו, הית' לדג'ר, לי ואן קליף,אמני סלדג, גו' פשי... ועוד רבים ומדהימים.

       

        24/1/10 20:44:


      ללא קשר לאיכות המשחק אלא יותר להופעה שלו על המסך

      הכוכב הגדול ביותר בעיני היה ועודנו גרי קופר.

      בגרי קופר היה דבר כאילו רחוק ולא מושג כשהופיע על המסך.

      (כשחקן וכאדם היה כנראה די סתמי אבל הניצוץ על המסך היה מדהים).

       

        24/1/10 20:26:


      יופי.

       

      מומלץ.

        24/1/10 12:48:

      מרשים ונהדר

      עוד כמה ככה לפרוטקול ...

      כמובן בעיני

      רוברט דובאל האלוהי

      דרק ג'קובי

      מרצלו מוסטריאני היחיד