אני כל הזמן חוזרת ומאשימה את עצמי למרות, ואולי בגלל, שאמרת שאני מציאה. כיף לצחוק איתי, אני יודעת לבשל ואני נראית טוב. שלוש מתוך שלוש. ואיכשהו אני כל הזמן חוזרת לשאלה מה עשיתי לא בסדר. איך אתה אומר לי שאתה אוהב אותי ובוחר להיות לבד. כמה רצית אותי בהתחלה ואני בכלל לא רציתי. "אל תסעי לברלין, אני לא חושב שאני אעמוד בזה". הראשונה שנתת לה לישון איתך במיטה. בסוף גילית שאתה ישן טוב יותר איתי מאשר לבד. ובחרת להיות לבד. האשמת את הטיימינג. אני לא מאמינה בזה. אולי בגלל זה אני חושבת שהבעיה היא בי וקשה לי יותר, כי אם הייתי מספיקה שום דבר אחר לא היה משנה. מעולם לא נתתי לעצמי להיות מסכנה ופתטית כמו שהייתי איתך. אמרתי לעצמי שאני נלחמת עליך. שאתה שווה את זה ואני לא רוצה להצטער שלא ניסיתי הכל. אז ניסיתי הכל. חזרתי בשביל סקס, התקשרתי שיכורה במסווה השקר שזה קל יותר, ורק חיפשתי תירוצים לראות אותך. אמרתי שאני לא מבינה, שטוב לי איתך, שאני רק רוצה שתיתן לי צ'אנס ותנסה להיות איתי. הייתי עוברת ברחוב שלך בדרך לעבודה למרות כל הדרכים האחרות שיכולתי ללכת בהן רק בשביל הסיכוי הקלוש שאראה אותך בדרך. רק המחשבה על הסיכוי הקלוש גרמה לבטן שלי להתהפך. שוב ושוב נתתי לך לדרוך עלי ולנגב עלי רגליים. ואחרי כל זה אתה עדיין לא מוכן לתת לי לנשום. יושב לי בריאות. אני רק רוצה שתצא לי מהראש. שתיקח את העיניים הירוקות שלך ואת החיוך המבסוט שלך שאי אפשר היה לעמוד בפניו וכאילו אילץ אותי לחייך חזרה, ואת כל הכריזמה והחוכמת חיים ותיעלם. תישאר לבד. עם האגו הגדול שלך שלא העליתי על דעתי עד כמה הוא גדול ומנופח עד שגיליתי שהוא לא יכול להכיל אף אחד אחר מלבדך. רק תצא לי מהראש. ומהלב. ומהבטן. אני רוצה את השקט שלי בחזרה. ללכת לים בלי לחשוב כמה כיף היה שם איתך, להינות מהשמש בלי לחשוב אם גם אתה בחוץ עכשיו להינות ממנה כי אני יודעת עד כמה אתה אוהב שמש. וים. להסתכל על מישהו אחר באמת בלי הידיעה שאתה היית עושה את זה טוב יותר. לשכוח. לא ביקשתי ממך הרבה כשהיינו ביחד. נתתי בלי לדרוש יותר מידי. עכשיו אני רק רוצה דבר אחד- שתיעלם. שתפסיק להיות הבעיה שלי בחיים כי יש לי מספיק דברים אחרים לא חשובים להתרכז בהם. תעזוב אותי לנפשי. אף על פי שעזבת מזמן.
|