בזמן שהתקשורת עסוקה ב"היידה דודי", המקרר מנסה לנתח מה באמת קורה בבחירות לארגון המורים.

ויש גם תחזית.

טוב לדעת שיש נושא שמאחד סביבו את כל העיתונים.  הבחירות לארגון המורים, או יותר נכון "הסיכוי להחליף את רן ארז". זה קורה ב"ידיעות" וב"ישראל היום", שעושים הפסקה בתגרה ביניהם כדי להציג תמיכה גורפת במועמד שהוא לא רן ארז.  זה קורה גם ב"הארץ", שם מזכירים את הבחירות לארגון המורים ב"מדריך לקורא הרב-תרבותי" (או איך שלא קוראים למדור שנכתב ע" 4 תל-אביבים אשכנזים בני שלושים), רק בשביל לציין כמובן ש"אנחנו בעד דודי פרידמן". וב"מעריב" - יעל פז מלמד פשוט מאוהבת. אין ספק, עבור התקשורת "רוח חדשה" היא התקווה הלבנה הגדולה.  

ב"ישראל היום" זה נועם לניר "איש עסקים ופעיל חברתי" ומתורמי "רוח חדשה" שנבחר לתת פרשנות לבחירות ומוכיח שאין לו מושג מה התפקיד של ארגון עובדים. לדידו, ארגון המורים, במחדליו, אשם בכניסת ארגוני מגזר-שלישי לוואקום שנוצר במערכת החינוך. אכן, אם ארגון המורים היה מאפשר להעסיק את המורים בתנאים הניתנים לעובדים באותם ארגונים שלניר תורם להם - יתכן ולא היה בהם צורך. עוד דבר שמרתיח את לניר הוא ההשוואה שעשה ארז בין דו"ח דברת להסכם ריבנטרופ-מולוטוב.  אכן התבטאות לא מוצלחת (גם אם מעניינת מבחינה היסטורית). אבל האם לניר טרח לברר מה חושבים החבר'ה של "רוח חדשה" על דברת והדו"ח שלו. ינקי טפלר, מס' 3 ברוח, יוצא מגדרו כדי להכחיש איזשהו סוג של תמיכה בדו"ח הזה. איך משיב לניר לטענות על קשר בין "בעלי הון" כמוהו למתמודדים על ראשות ארגון עובדים? ובכן, זה בסדר. אמא שלו הסכימה, והיא מורה.

  גם לידיעות אחרונות יש פרשן שמעורב עמוקות בבחירות לארגון. יאיר לפיד קוראים לו. ללפיד יש גם איום - אם המורים לא יבחרו לראשות הארגון שלהם את מי שמתאים לו "אז כנראה שאין שום בעיה במעמד המורים, במשכורות שלהם, או בתנאי ההעסקה שלהם". בקיצור - הבעיה של המורים היא לא תוצאה של מדיניות ממשלתית של יותר מעשור (שלפיד, יש לומר, מוחא לה כפיים רוב הזמן) אלא של בן אדם אחד. ולמרות שאכפת לי כי יש לי ילדים במערכת החינוך, אם אתם, המורים, שוב תבחרו את האיש הלא-נחמד – אני אתכם גמרתי.  המורים, כך שמעתי, רועדים. 

 כאן טמון הפרדוקס של התמיכה התקשורתית הגורפת ב"רוח חדשה": רן ארז הוא פויה. הוא הכשיל את "אופק חדש" ואת דברת ויכשיל כל יוזמה אחרת (ככה אמרו לנו במשרד האוצר, ואנחנו מאמינים להם). לכן אנחנו תומכים ב"רוח חדשה". אבל רוח חדשה חייבת להוכיח למורים שהיא מתנגדת לכל הרפורמות בצורה יותר קיצונית מרן ארז, אחרת אין לה סיכוי להיבחר. למי ששואב את המידע שלו על ההתמודדות מהתקשורת הארצית ברור שיש פה סיכוי ל"בשורה חדשה". בפורומים של מורים, לעומת זאת, "רוח חדשה" עסוקה בעיקר בלסנדל את עצמה. אני לא מאמין להאשמות כלפי "רוח חדשה" בדבר קונספירציה עם בעלי הון להחלשת ארגון המורים. אבל האם להאמין למשפט כמו זה של ינקי טפלר: "אני מודיע כאן פומבית: איננו חייבים דבר וחצי דבר לאף אחד מהתורמים שלנו"? 

ועכשיו לספוילר: כל זה בכלל לא חשוב, כי רן ארז ינצח. כן, אני יודע - בכל העיתונים מדברים על "מאבק צמוד" ולרוח חדשה יש אפילו סקר שמבטיח להם ניצחון - אבל זה פשוט לא הולך לקרות הפעם. זאת לא הבעת תמיכה, פשוט תחזית פוליטית שמסתמכת על קצת יותר מהסיקור של העיתונות היומית. המנגנון של ארגון המורים פשוט חזק מדי, ו"המהפכה" של "רוח" אולי מאד מלהיבה את לפיד, לניר ונחום ברנע, אבל אצל המורים היא מעוררת הרבה שאלות. ניפגש במאי.