סופיה היתה בחורה פשוטה בת 22, כשפגשה את דניאל- קופירייטר מנוסה בשנות הארבעים לחייו. מיד כשמבטם הצטלב היא ידעה שאחריו תהיה מוכנה ללכת כל הימים, לאן שילך. הם נישאו כחצי שנה לאחר מכן, בטקס פשוט שלא שינה לאף אחד, מלבדה. היא תארה לעצמה שגזרה על עצמה בדידות נצח, מאחר ואנשים שעוסקים ב כתיבה טכנית ויצירתית לא זכאים לראות את נשותיהם בטרם תהיה להם הברקה אמיתית. כך היתה מבלה את ימיה, בין מלאכת תרגום לאנגלית שלקחה על עצמה על מנת להרוויח מעט כסף, לבין טיפול בילדם היחידי- מיכאל. אפשר להגיד שהיא נהנתה מהפשטות בה חיה, בין עברית לאנגלית, בין מילים לחיבוקים. ביום הולדתה ה-30 היא הרגישה שהתווסף אליה משהו שלא היה קודם- מחשבה על קריירה ורצון לעשות משהו יצירתי בעצמה. כך מצאה עצמה לומדת בקורס של עיצוב גרפי , וגילתה שהיא מאוד מוכשרת. עד מהרה, שמה את מיכאל בפעוטון והחלה לעבוד במשרדי פרסום כארט דיירקטורית. כשהיא ושותפה לעבודה קיבלו פרס על הפרסומות הטובה של השנה, דניאל לא סלח לה והחל להתרחק גם ממנה וגם ממיכאל. היה מבלה את לילותיו במסיבות סווינגרס , או קובע פגישות חפוזות דרך אתר ל הכרויות דיסקרטיות . ההצלחה שלה לא איפשרה לו מרחב מחייה, והוא ביקש להתגרש. סופיה, שלא היתה כבר בת 20, החליטה לתת לו ללכת. מתוך ידיעה שיחזור, ואכן כך היה.