שנתיים מלאו ללכתו של אבא יורם, איש אשכולות, יזם בנשמתו ואופטימיסט בלתי נלאה. אבא שהאיר דרכיי, לימד, פינק, הקשיב, עטף, כיוון ויעץ. ביום הולדתו ה- 70 כתב על המשפחה, זה שירו ואמונתו. ליום הולדתו ה- 70
מאי 2003
הרבה דברים עובר אדם במשך שנות חייו
כשהוא קטן הוא לא מבין,רוצה הכל,עכשיו
כשהוא גדל ומתבגר ואחראי למעשיו
רואה שלא הכל וורוד,זו לא אשמת הוריו.
והוא רוצה את העולם אז לשחרר מיסוריו
חושב שאם יחרוש, יבנה, יגיע למיטב
ישקיע ויהיה איכפתי,בכל ישים ידיו,
וזה יתן לו כח,עזר,ערך לחייו.
כך עובד אדם בלי הרף,ככה אז חולפים חייו,
לא עוצר ברמזורים, אפילו כשהלב נתקף.
אך, כשהוא עושה חשבון הנפש וסופר את מעשיו,
ובודק למי עמל כאן,ומה השאיר מאחוריו
גם כשאין הוא מאמין, כך אומר לו אלוהיו.
אם קשים היו חייך, נאבקת על כל שבב,
אם במלחמות ניצחת או הפסדת בקרב,
זכור כי לא לבד היית, כל זה לא היה לשווא,
זכור תמיד מאין באת,ולאן פונים עכשיו.
כי כשאדם רוצה לחשוב על מה התגלגלו חייו
ישמור קרוב את משפחתו,כי המה אהוביו,
כי הם החשובים מכל,אותם תמיד יאהב,
זו האישה,הילדים,הנכדים,האם, האב
ואלו המה האחים והדודים,הסבתא והסב
כי כל שיש לו בחיים הן אלו שורשיו.
מתגעגעת, אתה חסר. יהי זכרך ברוך. |