שמיים מעוננים זה כמו חיי אדם

שום דבר לא ברור

כמו אמא שמגדלת ילדים עם הרבה אהבה

כל החיים עובדת קשה ,משקיעה מעצמה

יוצת לעבוד על מנת שתוחל להעניק הכל

לילדים ביחת אם הבעל.

חינוך ביטחון ויותר מכל אהבה

והנה השנים חולפות והילדים גודלים

וכל אחד מוצא את דרכו בחיים

כמובן בעזרת התמיחה שההורים מעניקה להם

לעמוד בכוחות עצמם ולהיות עצמאים

שיוכלו לבנות את חייהם

והנה מגיע היום ואחד מההוריםהולך לעולמו

מה קורה האם הילדים חושבים שצריך לתמוך

ולעזור להורי שנשאר בודד עזוב ועצוב

כי תמה הזוגיות הנפלאה שהייתה

כמובן המחשבה הראשונה וואו מה לעסות

איזה טירחה נפל עלינו צריך לטפל בהורי הנישאר

אבל אם יש לאדם מישהוא שאיחפת

ויודע שצריך לדעוג לו אז בינגו

הוא לא ניזרק לעזזל לאיזה בית אבות

כי אז האדם שאיחפת דועג

שיקבל את המינימום לחיות בשלווה וכבוד

ומנסה להזביר לילדים  את המחויבות

כן זה כמו שמיים מעוננים, שהירח פוחד להגיח

כי אולי יהיו ברקים ורעמים

ככה זה כשמזדקנים איאפשר לדעת

איך הילדים יתיחסו, אם יש ילדים איחפתיים

זה כמו שמיים בהרים, אחרת השמיים מעוננים