פאק, אם יש משהו שמעצבן אותי, זה לכתוב כל כך הרבה, רק כדי לגלות בסוף שהכל נמחק כשהמערכת עשתה Log off אוטומטי. שעה שלמה עמלתי על כתיבת מאמר ביקורתי מנומק ומנוסח בקפידה, ולבסוף המציאות המרה הזכירה לי שלדגי זהב ולמחשבים יש בסופו של דבר את אותה יכולת הזיכרון לטווח הקצר. אבל אולי זה גם היה מסר. מסר מגורם עליון ונעלה שטרם נתפס בבינתי, שמנסה לומר לי (אך לשווא) "אור, עזוב אותך משטויות, אנשים לא רוצים לשמוע את הביקורת הפסבדו-אקדמית שלך על תופעות תרבותיות כאלו ואחרות, הם רוצים לשמוע מה לך יש לומר! לא בצורה מתחכמת ואינטקטואלית, כזאת שממש יוכלו לקרוא ולדמיין אותך מתחרמן מאוצר המילים השופע שלך או מהלוגיקה המופלאה שלך. פשוט תכתוב!".

מה שזה לא יהיה, הסיבה שלשמה נרשמתי לבית הקפה המוזר, בו מעולם לא שתיתי באמת קפה, היא העלאת הגיגיי, הלכי מחשבתי ועוד ניתוחים פילוסופיים וביקורתיים של העולם שסביבי. אחרי ארבע שנים של לימודי חינוך, היסטוריה ומקרא, קצת קשה לי לראות את העולם באור אחר מלבד האור האקדמי, הנוקב, החריף והביקורתי, כאילו כולנו עיסה אנושית אחת הנעה בהתאם לתנודות הלוחות הטקטוניים של ההיסטוריה והסוציולוגיה, אבל כנראה שאין ברירה, אף אחד לא יגלה אותי פה וייתן לי תקציב בלתי מוגבל לכתיבת הספר הבא שלי, ואני פשוט צריך להיות עקבי ומעניין.

אז נעים מאוד, שמי אור, אני בן 26, חי בגבעתיים (במקור מפ"ת, אללה יסטור!) עם בת הזוג שלי (עלומת השם בשלב הזה), אני עוסק בתחום עיתונות הספורט המקוונת ואני חולם להיות עיתונאי, פובליציסט וסופר, במקביל לעיסוק בתחום לימודיי. כן כן, לצערי הרב, האל הטוב לא חנן אותי בתכונות שהופכות היום גבר בישראל למבוקש (ידע במחשבים) אלא באותן התכונות שמתאימות לעולם הישן, לעולם של האינטלקטואלים, שיושבים ומנתחים וכותבים, או בעברית צחה- "חופרים". בהתאם לזה, היה לי ברור שמהנדס, רופא, טייס או מלצר כבר לא אצמח להיות ועדיף שאתמקד במה שאני טוב בו: הכתיבה והדיבור. על כן, הפכתי לאיש חינוך ועל כן אני מנסה לדחוק את רגלי מבעד לדלת הנטרקת של עולם הספרות והעיתונות.

לא מעניין הה? כן, אני יודע, בבליל עורכי הדין ואנשי ההיי-טק משקיעי הבורסה שמסתובבים כאן אני באמת עוף מוזר ולא רלוונטי, אבל כנראה שבישראל של היום זה המקום היחידי שבו עוד יש לאנשים שכמותי חשיבות כלשהי- הבלוגספירה.

אני חייב להתוודות, יש לי פנטזיה כמוסה ופרועה לפיה אני אתחיל לכתוב כאן באופן קבוע, ואז תתאהבו בי ואני בכם, אתפרסם בגדול כמו שקרה לליאת הזאת מ"מחוברות" והבנקאי שלי (שהוא קלישאה מהלכת לבנקאים) יפסיק להרים אליי טלפון כל יום שני וחמישי בקשר למינוס הגרנדיוזי שלי, אבל תסלחו לי אם אשאר סקפטי.

אז ככה, במידה ומישהו באמת יקרא את השטות המוחלטת זאת, שכולה הוצאת קיטור על מחדלי האפליקציה, רק רציתי להודיע שאני כן אכתוב כאן מדי פעם ופעם, והיי, לפעמים יהיה מעניין. אז כדאי להישאר וכדאי להתעדכן. ואם לא, זה גם בסדר, הרי אני רק מחפש משמעות ואני חוסך בנייר, שלא ייכנס למגירה.

אז מספיק עכשיו, חלאס, הקיטור יצא במלוא שאון ואפשר להצטרף למיטה החמה לצד האישה שאיתי, אני אשאיר אתכם לחסדיו של האל, ואני מקווה שעוד נתראה בהמשך.

Don't be a stranger,

אורבס