אזהרה: פוסט פלצני, פלספני ומיותר.

אגלה לך סוד,

רק לך,

יודע שזה מעסיק אותך, 

את, מחפשת משמעות,

מחפשת מרגוע,

מחפשת קצת שקט,

מחפשת להניח את הראש בחיק אוהב,

גם אני,

לא נולדתי עם הידיעה,

חצבתי את דרכי בעצמי,

אולי ממרום שנותיי, 

אולי האיר לי המזל,

שנתן לי שני גלגלים,

בכדי להבין,

ברכיבה על אופנוע, אחד היסודות החשובים ביותר,

הוא המבט.

כן, המבט. 

שימי לב, שכאשר את נוהגת או רוכבת לאן שתסתכלי לשם תגיעי

אם מבטך יתקע לשבריר על ה-

באותו שבריר שנייה את כבר ממש שם (אופס, היית זריזה:-),

רוכב מיומן, מודע, יודע לשלוט ביד רמה,

במבט שלו עצמו,

יודע לכוון ולשלוט במיקוד, בהסתכלות, בחיפוש...

יודע שחייו תלויים ביכולת זו,

"שליטה על המבט" 

הרכיבה היא כמו החיים,

גם בחיים להיכן שנכוון את המבט, המודעות, המיקוד, ההקשבה,

זה מה שנראה, זה שיופיע על הבמה שלנו.

נכוון לראות חרא, נראה חרא.

נכוון לראות אהבה, נראה אהבה.

נכוון לראות חברות, נראה חברות.

נכוון לראות את החוסר, נראה...  נכון, קלטת!

סיפור אינדיאני עתיק מספר על:

סב, שמספר סיפור לפני השינה לנכדו,

מספר ש "אתה יודע נכדי, בכול אחד מאיתנו יש שני זאבים"

"הזאבים נלחמים אחד בשני ללא רחמים, לחיים ולמוות"

"זאב אחד, מייצג את האהבה, הביטחון, החמלה, החברות..."

"והזאב השני מייצג את הקנאה, הקטנוניות, חוסר היכולת...."

לפתע מפסיק הנכד את סבו ושואל "סבא, אבל מי מנצח?"

עונה הסב, "זה שאתה מאכיל".