כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כהלך התם (שירים לא ערוכים)

    בקצה כל הסופים
    נגלות ההתחלות
    של כל שכבר הווה
    ומתאווה.



    © כל הזכויות, לכל התכנים בבלוג זה, שמורות.

    0

    קצת אחרת

    102 תגובות   יום שלישי, 26/1/10, 06:35

    פעם
    כשהייתי קטנה בשנים
    כתבתי שירים בוורוד
    וקשרתי בסרט
    הייתי אז  גדולה במילים
    ושירבטתי 
    פתקים צהובים
    מאויירים בורד.
    .
    פעם
    כשהייתי קטנה בשנים
    ציירתי שמיים בכחול
    ועיטרתי בשמש
    הייתי אז עשירה בצבעים
    ומרחתי
    דפים לבנים
    חתומים בעופרת.
    .
    והיום
    אני כותבת שירים
    בגופנים קטנים
    קושרת סרטים
    לשי בחגים
    ומשרבטת
    דפים מצהיבים
    ושוליים.
    .

    .

    דרג את התוכן:

      תגובות (102)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/10 20:53:
      שוטטתי לך בהנאה בין המילים והתמונות שמבחירה. עדינות ורגש, יופי וצבע בטבע, טבע האדם גם.
        31/1/10 17:55:

      יפה מאוד
        29/1/10 08:45:

      צטט: אודי ברוך 2010-01-28 18:35:56


      פעם והיום

      מילותייך מקסימות...

       

      איזה כיף זה שהתגובה המאה

      היא תגובה למילים כשלך...

      תודה! :))

        29/1/10 08:44:

      צטט: עיניים עצומות לרווחה 2010-01-28 18:03:49


      חייכת גם אותי. כל כך מוכרים לי פתקי הילדות המשורבטים,

      ציורי הילדות התמימים...

      מקסים.

       

      אני המרתי את העפרונות בעדשה...

       

      תודה לך על התבוננות רכה, חומלת ואוהבת.

       

      ועכשיו זו את שמחייכת גם אותי

      חיוך רך, מתרפק... אוהב.

      תודה! :))

        28/1/10 18:35:


      פעם והיום

      מילותייך מקסימות...


      חייכת גם אותי. כל כך מוכרים לי פתקי הילדות המשורבטים,

      ציורי הילדות התמימים...

      מקסים.

       

      אני המרתי את העפרונות בעדשה...

       

      תודה לך על התבוננות רכה, חומלת ואוהבת.

        28/1/10 13:21:

      צטט: צלילי הלב 2010-01-27 19:27:48


      כאשר מודעים לנוכחות השקטה ,

      לשקט שבין הצלילים 

       

      "ציטוט לוויתן"

       

      ואני אמשיך עבורו שבזכות השקט הזה בין הצלילים  נוצר רצף מוסיקלי

      :)

      וגם מילים מהלב  כנראה נכתבות בזכותו

      פעם...

      כתבת מקסים

       

      את מרגשת אותי

      ומילותיו של דויד עוד יושרו על ידי

      במילים ושביניהן.

       .

      תודה! :))

        28/1/10 13:19:

      צטט: 39yon 2010-01-27 19:20:07


      אינני יודע מה לומר,,לכתוב,,

      על המבט שלך לשירי ילדותך,,

      עלייך,,

      אבל מצטרף,, כמעט נוגע,,

      בחיוכך המתלווה אליו ואל שירך,,

      אלייך,,

      זכרונותייך,,

      :))

       

      הללויה!

      אתה רואה את החיוך שמתוכו/בו נכתבו הדברים...

      -מוציאה אוויר, בטן ומחייכת-
        28/1/10 09:37:

      צטט: איתן פריד 2010-01-27 17:21:27

      קשת רחבה מאוד של אפורים.העיקר לא להתמכר ל"לבן...."


      אני מעדיפה שחור לבן על אפור

      וקצוות על ביניים

      תרצה שנפתח את זה?

        28/1/10 09:33:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-01-27 17:18:15


      ממרחק של זמן הכל נראה בורוד

      ילדות עשירה ונהדרת

      אישה... תמיד אישה

      בורוד וגם בתכלת

      בעידן של רטרו הכל חוזר

      בר המים, קומקום של מים

      תמונה בשחור ולבן

      עם כתמים של צבע

      המזכירים נוף ילדות

       

      אהבתי ... ועוד איך !

       

      את נהדרת!

       

       

        28/1/10 09:30:

      צטט: חנן הכתבן 2010-01-27 14:42:33

      איזה כייף שאפשר לכתוב כמו קטנים גם בגילאים גדולים

      לכתוב, לשרבט, בלי לחשוש ובלי לחשבן

       

      היום הכל אפשר למחוק, ולכתוב ולשרבט מחדש

      ולהתרפק על העבר תוך פצוי עצמנו בהווה 
      על דברים שעשינו או לא עשינו כשהיינו קטנים

       

      חנן

       

      התובנות שלך שובות

      והן לא רק בתגובות שלך

      אלא בכתיבתך ככלל.

       .

      וזו בדיוק התחושה, זו שציירת

      להיות נורא גדול בשנים, כרונולוגית

      ולהתיר לעצמך את כל שהותר

      כשיית נורא קטן :))

        28/1/10 09:27:

      צטט: the chief 2010-01-27 12:55:27


      רבקהלה',

      אוחחחחח, מאמי..!

      בעיני, את עדיין קטנה...

       

      אבל גדולה מהחיים...!!

       

      אתה ממיס אותי!

      :))

        28/1/10 09:23:

      צטט: מתפרק 2010-01-27 12:30:26

      כתיבה ססגונית נהדרת

       

      תודה, חדש לי.

      בוא שוב :))

        28/1/10 09:06:

      צטט: לחישת הלב 2010-01-27 10:20:50

      שירה יותר בשלה ומפוכחת
      לך היום.
      בילדות הכל ורוד ותמים.
      בבבגות מתפקחים, ומתנסים.
      ואילו את כשונך התחדד והפך
      לאיכותי וכובש.
      תודה ששיתפת.
      יום נפלא.
         

       

      וכדרכך, לחישונת, את מפנקת אותי במילים מלטפות...

      תודה! :))

        28/1/10 09:04:

      צטט: leagat 2010-01-27 08:10:26


      היי

      מה קורה?

      חשבון, וסיכום, מחזירה ציוד?

       

      כשפוקחים עיניים לעולם

      העיניים רעננות, רואים גוונים עזים, נקיים מאובך

      ועל הנעורים - ובכן שם בכלל מלבלבים הפרחים

      בגיל העמידה, ישיבה, שכיבה, צליעה

      ובעיניים עששות, אומרים שהצבעים הופכים כחולים

      חחחחח

       

       חתומים בעופרת.  - מה לזאת ולשירה אופטימית?

       

      תודה

      לאה

       

       

      עופרת - עיפרון, זו הכוונה...

       .

      ולא, אין לי כוונה להפטר בקרוב מציוד

      גם לא זה שצברתי בירכיים... :))

       

        28/1/10 08:59:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-01-27 07:31:54


      רבקה יקרה

      גם עם ורוד, וגם עם צהוב ושוליים

      את נכנסת ללב :)

      וואו...

      תודה, רויטל! :))

       

        27/1/10 20:35:

      צטט: rebekart 2010-01-27 07:17:58

      שיר צהוב-אלזה כהן

      יש לי צבע צהוב ואצייר אותו לרוב..

      ומה אצייר?

      שמש צהוב וחולצה צהובה,

      שיער צהוב לילדה אהובה,

      חמנית שצומחת בשדה הרחב,

      ומלון עסיסי ביום קיץ בשרב,

      החולצה הצהובה של אמא שאני הכי אוהב

      כי יש לה ריח של בושם

      כשאני אותה נושם,

      הכובע של אבא כשבשמש יוצאים לטייל,

      והחתול הצהוב שמצאנו וקראנו לו..

      שמש....

      :) בוקר טוב לך רבקה

       

      איזה יופי של שיר

      כזה שחינו לעולם לא יצהיב.

       .

      תודה, יקרה! :))

        27/1/10 19:58:

      צטט: anaatti 2010-01-27 06:49:06


      ולדעתי הם יוצאים נפלאים,עשירים בגווני מילים

       עטורים אמירה בסרט נפלא *

       

      לעולם לא אחלוק על דעתך! :))

       .

      ת ו ד ה! :))

        27/1/10 19:55:

      צטט: ירמי עמיר 2010-01-27 03:20:22


      יפה לך. לאור הפופולריות שלך כאן, מאז שהתחלת לכתוב שירים, אני שוקל לעבור מפרוזה לשירה.

      קנאי חינני!  

      צריך "מאמנת" שירה? :))

       

        27/1/10 19:52:

      צטט: בילבית-גינגית 2010-01-27 02:20:16

      מקסים!

      כל תקופה וההסתכלות

      המייחדת אותה.

       

       

      תודה, חיוך עשיר ומעשיר :))

        27/1/10 19:50:

      צטט: דוריתדי 2010-01-26 22:40:52


      רבקתי,

      ימי התום

      כמו חלום

      כשהרכות נשפכת בפסטלים

      מול ההווה שפתאום...

      פרקטי יותר, ממוקד וחד יותר

      ובכ"ז על החיבור למה שהיה , לא מוותר...

       

      כתבת מקסים.

      אני חושבת שדווקא אז, פעם

      לא עידנו בצבעי פסטל

      דווקא אז, הצבעים היו במלואם, כפשוטם

      גוונים בסיסיים, צבעים ראשוניים

      ובהם אני רוצה לצבוע את שירי גם כיום

      כי התום אינו בניסיון "להחוויר" אותו

      אלא דווקא ביכולת לצייר אותו

      בגווניו החדים.

       .

      תודה, אהובה :))

        27/1/10 19:45:

      צטט: lemira 2010-01-26 22:23:55


      "...והיום
      אני כותבת שירים
      בגופנים קטנים
      קושרת סרטים
      לשי בחגים
      ומשרבטת
      דפים מצהיבים
      ושוליים."
      פעם היה פעם
      היום,
      השירים
      הגופנים
      הסרטים
      השי
      הדפים
      והשוליים
      אלה הם שמעסיקים אותנו
      וטוב שכך.......
      מירה
       .

      אכן.

      השיר אינו ניסיון לחזור בשנים או לחזור לפעם

      אלא חיוך עצמי על שימוש אחר במילים.

       .

      תודה :))

        27/1/10 19:27:

      כאשר מודעים לנוכחות השקטה ,

      לשקט שבין הצלילים 

       

      "ציטוט לוויתן"

       

      ואני אמשיך עבורו שבזכות השקט הזה בין הצלילים  נוצר רצף מוסיקלי

      :)

      וגם מילים מהלב  כנראה נכתבות בזכותו

      פעם...

      כתבת מקסים

        27/1/10 19:20:


      אינני יודע מה לומר,,לכתוב,,

      על המבט שלך לשירי ילדותך,,

      עלייך,,

      אבל מצטרף,, כמעט נוגע,,

      בחיוכך המתלווה אליו ואל שירך,,

      אלייך,,

      זכרונותייך,,

      :))

        27/1/10 17:21:
      קשת רחבה מאוד של אפורים.העיקר לא להתמכר ל"לבן...."
        27/1/10 17:18:


      ממרחק של זמן הכל נראה בורוד

      ילדות עשירה ונהדרת

      אישה... תמיד אישה

      בורוד וגם בתכלת

      בעידן של רטרו הכל חוזר

      בר המים, קומקום של מים

      תמונה בשחור ולבן

      עם כתמים של צבע

      המזכירים נוף ילדות

       

      אהבתי ... ועוד איך !

        27/1/10 14:42:

      איזה כייף שאפשר לכתוב כמו קטנים גם בגילאים גדולים

      לכתוב, לשרבט, בלי לחשוש ובלי לחשבן

       

      היום הכל אפשר למחוק, ולכתוב ולשרבט מחדש

      ולהתרפק על העבר תוך פצוי עצמנו בהווה 
      על דברים שעשינו או לא עשינו כשהיינו קטנים

       

      חנן

        27/1/10 12:55:


      רבקהלה',

      אוחחחחח, מאמי..!

      בעיני, את עדיין קטנה...

       

      אבל גדולה מהחיים...!!

        27/1/10 12:30:
      כתיבה ססגונית נהדרת
        27/1/10 10:20:
      שירה יותר בשלה ומפוכחת
      לך היום.
      בילדות הכל ורוד ותמים.
      בבבגות מתפקחים, ומתנסים.
      ואילו את כשונך התחדד והפך
      לאיכותי וכובש.
      תודה ששיתפת.
      יום נפלא.
       
       
        27/1/10 10:00:

      צטט: רונ'צו - 10 2010-01-26 21:41:27


      הפעם שלך זה כמו היום בשבילי,

      קוראת אותך ומחייכת...נשיקה

      זה מה שכל כך יפה בך, את אישה ילדה :)

      ששש... את חושפת אותי! :))

      (תודה).

        27/1/10 09:59:

      צטט: ארזעמירן 2010-01-26 20:54:55

      צטט: Rivka 2010-01-26 08:11:45

      צטט: אני מיכל 2010-01-26 07:56:26

      העיקר שלא איבדת את יכולת הביטוי, מה חשוב הכלי או הצבע  ?

      מה הצבע של החלומות ??

      כצבעה של הממשות, לדעתי.

       .

      דעתך?

       

      אומרים שכלבים חולמים בשחור לבן (אולי גם אנחנו)

      אולי זה באותם צבעים שבהם מיוצגים זכרונות?

      כשאנחנו זוכרים תמונות, אנחנו זוכרים אותן בצבע

      או מוסיפים את הצבע שניונת אחרי?

       

        27/1/10 09:57:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-01-26 20:39:37


      לפי מה שהתוודעתי עד עכשיו

      הכתיבה שלך כה מיוחדת

      ואיננה שירבוט בכלל

      זו כתיבה שיש בה רבדים של עומק בזר מילים את יוצרת פניני שירה. אשוב

      וואו, יהודית

      כשזו את שאומרת את הדברים האלה

      אני מתרגשת כפליים!

       .

      תודה :))

       

        27/1/10 09:55:

      צטט: רמיאב 2010-01-26 20:50:03

      את כותבת דברים נחמדים,

      אפילו אם את מעידה על עצמך:

      אני כותבת שירים
      בגופנים קטנים

      כי למרות שמבוגרים מתקשים לקרוא אותיות זעירות,

      באקפלורר קל מאוד להגדיל את הגופנים בעת הקריאה.

      אז גם אני נהנה בלי מאמץ...

      העיקר שתמשיכי לכתוב.

      רמי

       

      ורק שתדע, רמי...

      אני שומעת אותך אומר את המילים הכתובות האלה

      ואז אני מרגישה הכי מלוטפת.

       .

      זה מותר, נכון? :))

        27/1/10 09:53:

      צטט: בריל מרק 2010-01-26 20:37:16


      עם השנים באה הפסימיות?
      אני עם השנים נעשה אידיוט שצוחק יותר ויותר.
      זה הכל בגלל הגאזים...
      תמים
      מרק.

       

      פסימיות? לא במילון המונחים שלי :))

      ובאשר לך, יקירי...

      פרוט לי אריק איינשטיין שוב ושוב

      ואני שבויה בך :))

        27/1/10 09:51:

      צטט: איציק מצליח 2010-01-26 20:34:39

      כייף!!

       

      ת ו ד ה ! :))

        27/1/10 09:51:

      צטט: יורם גרוסר 2010-01-26 20:30:30

      לא נכון.

      היום את לא משרבטת,

      גם לא כותבת,

      גם לא מקפלת או חותמת,

      אף לא דבר מזה כלל,

      היום את באותו גיל כמו פעם

      רק רוקמת ושוזרת זכרונות

      מנסה להחזיר הגלגל...

      עוטפת במעטפה רעננה,

      ושולחת על פני גלים

      של חיוך

      לכל העולם...

       

      על פני גלים של חיוך...

      נגעת בליבה, במהות!

      ואני אוהבת אותך עכשיו,

      ממש אוהבת.

      תודה! :))

        27/1/10 09:48:

      צטט: 2talk 2010-01-26 20:27:58

      מקסים וענוג

       

      ענוג...

      הנה, עינגת אותי שוב

      ובמילה.

      .

      תודה :))

        27/1/10 09:47:

      צטט: לאו אוף מיי לייף 2010-01-26 19:47:35

      זו לא את שקצת אחרת

      ואפילו לא השירה שאת כותבת

      בעיני את אותה ילדה קטנה

      עם סרט בשיער

      ועט ביד

      ועכשיו אני מחייכת רך

      את מה שכתבת

      אותך

      ואותי.

       

        27/1/10 09:46:

      צטט: וארוס ( VAROSE ) 2010-01-26 19:18:26

      אהבתי את התמונה, מי צילם אותה?

      ובאשר לשיר, הרגשתי את געגועיך אליך.

      והנה, את שם. אצלך. ממש.

      תודה על השיתוף.

      אני לא יודעת מי צילם את התמונה

      נתקלתי בה כשחיפשתי תמונה לשיר הזה

      ומיד ידעתי שמצאתי.

       .

      והתובנה הזו שלך נכונה כל כך

      הגעגוע לפעם הוא גם געגוע לעצמי

      למה שחוויתי, שהרגשתי אז, בפעם הזה.

      .

      תודה!

       

        27/1/10 09:41:

      צטט: arnonoshri 2010-01-26 19:09:08

      תמיד בילדות הכל צבוע בצבעים עזים.. או שאיני זוכר כבר?

       

      אם עלם חמד שכמוך לא זוכר, איך אזכור אני? :))

        27/1/10 09:38:

      צטט: אקזיסטנציאליסטית 2010-01-26 18:57:43


      אולי זה החורף שהעלה בך את צהוב

      או שתובנות הגיל הצהיבו את הנייר,

      אך את יודעת, כי צבעים על רקע צהוב מקבלים גון אחר, חדש, לפעמים עמוק יותר לפעמים בולט פחות,

       

      שיר מהלב - אהבתי מאוד

       

       

      והנה מחשבה שהבזיקה בי ממש עכשיו

      אני אוהבת סביונים וחרציות

      ולעולם אינני לובשת בגד בצהוב

      את חושבת שזה בגלל שחולצת התלבושת האחידה היתה צהובה? -צוחקת-

      .

      תודה, אישה יפה :))

        27/1/10 09:30:

      צטט: ענף 2010-01-26 18:45:26


      אוהב את השיר מזכיר לי ילדות,בגרות ו.....עוד לא כוכב מנצנץ....שלחתי

       

      וכתמיד, אהוב משכבר

      אני אוהבת כשאתה אוהב :))

        27/1/10 09:30:

      צטט: מגן דהרי 2010-01-26 18:38:01


      אהבתי !

       

      תודה, מגן :))

        27/1/10 09:27:

      צטט: בס"ד ישעיהו גלינסקי 2010-01-26 18:33:59


      לכבוד טו בשבט אולי תשתלי את פרח התמימות?

      שֶׁלֶט עַל הַדֶּלֶת:

      "כָּאן גָּרִים בְּכֵיף

       

      וְהַכֵּיף נִמְחֶה בְּאַחַת

      עִם פְּתִיחַת הַדֶּלֶת.

      וְאַחַר כָּךְ הַשֶּׁלֶט יָרַד

      הוּסַר

       

      וְנִשְׁאָר רַק מַסְמֵר אֶחָד -

      מַסְמֵר הָעֶרֶב.

      לְזִכָּרוֹן.

       

      כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ חָזַרְתִּי לַשֶּׁלֶט הַיָּשָׁן

      עִם הַפְּרָחִים שֶׁהֵכַנְתִּי בַּגַּן

      "הַחֶדֶר של פרח התמימות
      וּמֵאָז
      הַכֹּל פְּרָחִים
      פְּרָחִים.

       

      וכבר הבטחתי לך את פרח הלילך

      ובסוף השבוע, לקראת ט"ו בשבט

      אעלה אותו, מחייכת אותך

      את ימי התום

      ופרחי הבר כולם.

      .

      שיר מרגש. תודה :))

        27/1/10 09:23:

      צטט: רק s 2010-01-26 18:25:36


      אני יודעת שככל שאנו גדלים הדברים של פעם פשוט נראים לנו יותר תמימים ..

       

      גם כ"גדולה" את כותבת בסרטים מענינים .

      זה נכון, אני מייחסת פשטות ותום לפעם

      וזה לא ממש חשוב אם אכן כך היה

      מה שחשוב הוא שכך אני מרגישה.

      תודה, מון שרי :))

        27/1/10 08:10:


      היי

      מה קורה?

      חשבון, וסיכום, מחזירה ציוד?

       

      כשפוקחים עיניים לעולם

      העיניים רעננות, רואים גוונים עזים, נקיים מאובך

      ועל הנעורים - ובכן שם בכלל מלבלבים הפרחים

      בגיל העמידה, ישיבה, שכיבה, צליעה

      ובעיניים עששות, אומרים שהצבעים הופכים כחולים

      חחחחח

       

       חתומים בעופרת.  - מה לזאת ולשירה אופטימית?

       

      תודה

      לאה

       

       

       

        27/1/10 07:31:


      רבקה יקרה

      גם עם ורוד, וגם עם צהוב ושוליים

      את נכנסת ללב :)

        27/1/10 07:17:

      שיר צהוב-אלזה כהן

      יש לי צבע צהוב ואצייר אותו לרוב..

      ומה אצייר?

      שמש צהוב וחולצה צהובה,

      שיער צהוב לילדה אהובה,

      חמנית שצומחת בשדה הרחב,

      ומלון עסיסי ביום קיץ בשרב,

      החולצה הצהובה של אמא שאני הכי אוהב

      כי יש לה ריח של בושם

      כשאני אותה נושם,

      הכובע של אבא כשבשמש יוצאים לטייל,

      והחתול הצהוב שמצאנו וקראנו לו..

      שמש....

      :) בוקר טוב לך רבקה

        27/1/10 06:49:


      ולדעתי הם יוצאים נפלאים,עשירים בגווני מילים

       עטורים אמירה בסרט נפלא *


      יפה לך. לאור הפופולריות שלך כאן, מאז שהתחלת לכתוב שירים, אני שוקל לעבור מפרוזה לשירה.
        27/1/10 02:20:

      מקסים!

      כל תקופה וההסתכלות

      המייחדת אותה.

       

        26/1/10 22:40:


      רבקתי,

      ימי התום

      כמו חלום

      כשהרכות נשפכת בפסטלים

      מול ההווה שפתאום...

      פרקטי יותר, ממוקד וחד יותר

      ובכ"ז על החיבור למה שהיה , לא מוותר...

       

      כתבת מקסים.

        26/1/10 22:35:

      צטט: עודד השודד 2010-01-26 18:19:40

      מקסים!  *

      בשבילי תמיד היית ותמיד תהיי קטנה וחמודה!

      ותמיד תמיד שפחה למילים שלך.

      תודה! :))

        26/1/10 22:33:

      צטט: איתן פריד 2010-01-26 18:17:29

      ברור שצבעת הכל בצבעים עזים.הכל אז היה שחור לבן... מסקרן...

       

      והיום?

      התמכרנו לאפור?

      לגווני הביניים?

       .

      ספר לי.

        26/1/10 22:23:

      "...והיום
      אני כותבת שירים
      בגופנים קטנים
      קושרת סרטים
      לשי בחגים
      ומשרבטת
      דפים מצהיבים
      ושוליים."
      פעם היה פעם
      היום,
      השירים
      הגופנים
      הסרטים
      השי
      הדפים
      והשוליים
      אלה הם שמעסיקים אותנו
      וטוב שכך.......
      מירה
       .
        26/1/10 22:17:

      צטט: שמעון (ה) 2010-01-26 18:13:58


      איזכורך לתקופה ההיא גרם גם לי לגעגועים לפעם, גם אם לא עסקתי בכתיבה ושירה.

      הזכיר לי שהשבוע היתה לי שיחה עם אחד מבני על המשחקים של פעם שהיו בעיקר בחוץ ועל משחקי המחשב של היום (שגם מהם אני נהנה). לכל דבר יש את בזמנו את האיכות המיוחדת שלו, גם אז, וגם עכשיו. תודה.

      אני לא חושבת שאנחנו מתגעגעים לפעם רק כאל משהו בפני עצמו

      אנחנו מתגעגעים לעצמנו באותו פעם, למה שהרגשנו אז

      למה שחווינו ולמה שהוא ייצג ועדיין.

       .

      אני מתגעגעת לפעם כי נדמה לי שהיו בו יותר פשטות ותום

      זה לא שאין אותם כעת, בהחלט יש ואפילו בתוכי

      אלא שאז נדמה שזו היתה דרך חיים

      שהיום כמעט ואבדה.

       

       

        26/1/10 21:56:

      צטט: כש-רונית 2010-01-26 17:59:06

      את לא תגדלי אפ פעם לגמרי וטוב שכך.

       

      (:

       

      את כל כך צודקת

      ולא רק הפעם :))

      תודה, כשרונית שכמותך...:))

        26/1/10 21:41:


      הפעם שלך זה כמו היום בשבילי,

      קוראת אותך ומחייכת...נשיקה

      זה מה שכל כך יפה בך, את אישה ילדה :)

        26/1/10 20:54:

      צטט: Rivka 2010-01-26 08:11:45

      צטט: אני מיכל 2010-01-26 07:56:26

      העיקר שלא איבדת את יכולת הביטוי, מה חשוב הכלי או הצבע  ?

      מה הצבע של החלומות ??

      כצבעה של הממשות, לדעתי.

       .

      דעתך?

       

      אומרים שכלבים חולמים בשחור לבן (אולי גם אנחנו)

        26/1/10 20:50:

      את כותבת דברים נחמדים,

      אפילו אם את מעידה על עצמך:

      אני כותבת שירים
      בגופנים קטנים

      כי למרות שמבוגרים מתקשים לקרוא אותיות זעירות,

      באקפלורר קל מאוד להגדיל את הגופנים בעת הקריאה.

      אז גם אני נהנה בלי מאמץ...

      העיקר שתמשיכי לכתוב.

      רמי

       


      לפי מה שהתוודעתי עד עכשיו

      הכתיבה שלך כה מיוחדת

      ואיננה שירבוט בכלל

      זו כתיבה שיש בה רבדים של עומק בזר מילים את יוצרת פניני שירה. אשוב

        26/1/10 20:37:

      עם השנים באה הפסימיות?
      אני עם השנים נעשה אידיוט שצוחק יותר ויותר.
      זה הכל בגלל הגאזים...
      תמים
      מרק.
        26/1/10 20:34:
      כייף!!
        26/1/10 20:30:

      לא נכון.

      היום את לא משרבטת,

      גם לא כותבת,

      גם לא מקפלת או חותמת,

      אף לא דבר מזה כלל,

      היום את באותו גיל כמו פעם

      רק רוקמת ושוזרת זכרונות

      מנסה להחזיר הגלגל...

      עוטפת במעטפה רעננה,

      ושולחת על פני גלים

      של חיוך

      לכל העולם...

        26/1/10 20:27:
      מקסים וענוג

      זו לא את שקצת אחרת

      ואפילו לא השירה שאת כותבת

      בעיני את אותה ילדה קטנה

      עם סרט בשיער

      ועט ביד

        26/1/10 19:18:

      אהבתי את התמונה, מי צילם אותה?

      ובאשר לשיר, הרגשתי את געגועיך אליך.

      והנה, את שם. אצלך. ממש.

      תודה על השיתוף.

        26/1/10 19:09:
      תמיד בילדות הכל צבוע בצבעים עזים.. או שאיני זוכר כבר?


      אולי זה החורף שהעלה בך את צהוב

      או שתובנות הגיל הצהיבו את הנייר,

      אך את יודעת, כי צבעים על רקע צהוב מקבלים גון אחר, חדש, לפעמים עמוק יותר לפעמים בולט פחות,

       

      שיר מהלב - אהבתי מאוד

       

       

        26/1/10 18:45:

      אוהב את השיר מזכיר לי ילדות,בגרות ו.....עוד לא כוכב מנצנץ....שלחתי
        26/1/10 18:38:

      אהבתי !
        26/1/10 18:37:

      צטט: הכינוי קיים במערכת . 2010-01-26 17:57:26


      אהבתי חיוך

       

      ואני עדיין אוהבת... אותך! אה! :))

        26/1/10 18:36:

      צטט: sol de vida 2010-01-26 17:56:26


      שאני אבין ... האם אלה געגועים ל"קטנה בשנים" ?????

      מקסים לך :)

       

      רק געגועים לקטנה במימדים...

      במחשבה שניה...

      מעולם לא הייתי קטנה במימדים -צוחקת-

       .

      זה שיר שנכתב אחרי שיחה מרתקת

      ועם יומרה להומור עצמי

      אלא שההומור, בעוונותי, לא ממש מובחן... :))


      לכבוד טו בשבט אולי תשתלי את פרח התמימות?

      שֶׁלֶט עַל הַדֶּלֶת:

      "כָּאן גָּרִים בְּכֵיף

       

      וְהַכֵּיף נִמְחֶה בְּאַחַת

      עִם פְּתִיחַת הַדֶּלֶת.

      וְאַחַר כָּךְ הַשֶּׁלֶט יָרַד

      הוּסַר

       

      וְנִשְׁאָר רַק מַסְמֵר אֶחָד -

      מַסְמֵר הָעֶרֶב.

      לְזִכָּרוֹן.

       

      כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ חָזַרְתִּי לַשֶּׁלֶט הַיָּשָׁן

      עִם הַפְּרָחִים שֶׁהֵכַנְתִּי בַּגַּן

      "הַחֶדֶר של פרח התמימות
      וּמֵאָז
      הַכֹּל פְּרָחִים
      פְּרָחִים.

        26/1/10 18:32:

      צטט: תכשיט 2010-01-26 13:11:07


      כשהייתי קטנה כתבתי

      שירים למגירה

      ועכשיו אני כותבת שירים בקפה.

       

      ואת כותבת יפה....

       

      ואני עדיין שומרת את שירי המגירה האלה

      כפי שנכתבו, על דפיהם דאז...

       .

      העלית בי חיוך רך.

       .

      תודה! :))

        26/1/10 18:30:

      צטט: לוייתן 2010-01-26 10:42:20

      כאשר מודעים לנוכחות השקטה ,

      לשקט שבין הצלילים 

      וכותבים ללא הצורך להיות "משהו"

      ללא תלות תוצאה מלטפת אגו

       

      מוצאות המילים פשטותן

      מוצאת הפשטות אותן 

      יקר לי,

       .

      אני קוראת אותך והיד כבר רושמת

      מילים ואת שביניהן

       .

      ואני אפילו לא בטוחה שאתה מודע

      לעוצמה שיש בדברים האלה שכתבת.

      כי הלוא אתה עצמך אינך רק הכותב

      אלא גם הכתוב.

       

       

       

        26/1/10 18:25:


      אני יודעת שככל שאנו גדלים הדברים של פעם פשוט נראים לנו יותר תמימים ..

       

      גם כ"גדולה" את כותבת בסרטים מענינים .

        26/1/10 18:24:

      צטט: יערית 1 2010-01-26 10:18:02


      היום את כותבת קסם של שירים

      מציירת במכחול אהבה חושני ומיוחד

      ועונג צרוף לקרוא בך(-:

       

       

      וואו, זהבית...

      ת ו ד ה ! :))

        26/1/10 18:23:

      צטט: אור2010 2010-01-26 09:05:06


      לפי כתיבתך

      את גדולה!!!!

      גם כשההיית קטנה.

      תודה

       

      לפי כתיבתך

      את חדת הבחנה! -מעפעפת-

       .

      תודה, יקרה :))

        26/1/10 18:19:

      מקסים!  *

      בשבילי תמיד היית ותמיד תהיי קטנה וחמודה!

        26/1/10 18:17:
      ברור שצבעת הכל בצבעים עזים.הכל אז היה שחור לבן... מסקרן...
        26/1/10 18:13:


      איזכורך לתקופה ההיא גרם גם לי לגעגועים לפעם, גם אם לא עסקתי בכתיבה ושירה.

      הזכיר לי שהשבוע היתה לי שיחה עם אחד מבני על המשחקים של פעם שהיו בעיקר בחוץ ועל משחקי המחשב של היום (שגם מהם אני נהנה). לכל דבר יש את בזמנו את האיכות המיוחדת שלו, גם אז, וגם עכשיו. תודה.

        26/1/10 17:59:

      את לא תגדלי אפ פעם לגמרי וטוב שכך.

       

      (:


      אהבתי חיוך
        26/1/10 17:56:


      שאני אבין ... האם אלה געגועים ל"קטנה בשנים" ?????

      מקסים לך :)

        26/1/10 13:11:


      כשהייתי קטנה כתבתי

      שירים למגירה

      ועכשיו אני כותבת שירים בקפה.

       

      ואת כותבת יפה....

        26/1/10 10:42:

      כאשר מודעים לנוכחות השקטה ,

      לשקט שבין הצלילים 

      וכותבים ללא הצורך להיות "משהו"

      ללא תלות תוצאה מלטפת אגו

       

      מוצאות המילים פשטותן

      מוצאת הפשטות אותן 

        26/1/10 10:18:


      היום את כותבת קסם של שירים

      מציירת במכחול אהבה חושני ומיוחד

      ועונג צרוף לקרוא בך(-:

       

       

        26/1/10 09:05:


      לפי כתיבתך

      את גדולה!!!!

      גם כשההיית קטנה.

      תודה

        26/1/10 08:38:

      צטט: ה א ח ר ת 2010-01-26 08:36:01

       היום את כותבת שירים

      עם מילים ומסרים

      שאותנו מעוררים

      עם פתיחת הסרטים.

       

       

      דיברת יפה בחרוזים

      אומר, ולא אגזים!

       .

      תודה! :))

        26/1/10 08:36:

       היום את כותבת שירים

      עם מילים ומסרים

      שאותנו מעוררים

      עם פתיחת הסרטים.

       

        26/1/10 08:23:

      צטט: שמים1 2010-01-26 08:18:53


      זה מחזיר אותי לויכוח עתיק יומין על שאלת הגודל :-)

      כשקטנים רואים הכל בגדול

      ויש צורך לבחור אותיות גדולות וצבעים עזים

      וכאשר גדלים הפרופורציות משתנות

      לעיתים דוקא הכתב הקטן זועק את מלוא תשומת הלב .

      ( קראתי פוסט כזה כאן בקפה שנכתב בגופן 1 והתאים כל כך לתוכן )

      בוקר טוב רבקה

       

      כל כך נכון

      ואז גם למדים שאמיתות נורא גדולות יכולות להאמר במילים הכי קטנות

      ושלפעמים הרווח שבין המילים מביע יותר מהמילים עצמן.

       .

      בוקר טוב, שמים :))

        26/1/10 08:18:


      זה מחזיר אותי לויכוח עתיק יומין על שאלת הגודל :-)

      כשקטנים רואים הכל בגדול

      ויש צורך לבחור אותיות גדולות וצבעים עזים

      וכאשר גדלים הפרופורציות משתנות

      לעיתים דוקא הכתב הקטן זועק את מלוא תשומת הלב .

      ( קראתי פוסט כזה כאן בקפה שנכתב בגופן 1 והתאים כל כך לתוכן )

      בוקר טוב רבקה

        26/1/10 08:17:

      צטט: אני מיכל 2010-01-26 08:14:58

      צטט: Rivka 2010-01-26 08:11:45

      צטט: אני מיכל 2010-01-26 07:56:26

      העיקר שלא איבדת את יכולת הביטוי, מה חשוב הכלי או הצבע  ?

      מה הצבע של החלומות ??

      כצבעה של הממשות, לדעתי.

       .

      דעתך?

       

      דעתי היא שדירדרתי אותנו לפסים רציניים וזה מה זה לא הולם את התסרוקת שלי הבוקר

       

      הו הו... עשית פן בלונדיני? -פני מלאך עם טיק-

        26/1/10 08:14:

      צטט: Rivka 2010-01-26 08:11:45

      צטט: אני מיכל 2010-01-26 07:56:26

      העיקר שלא איבדת את יכולת הביטוי, מה חשוב הכלי או הצבע  ?

      מה הצבע של החלומות ??

      כצבעה של הממשות, לדעתי.

       .

      דעתך?

       

      דעתי היא שדירדרתי אותנו לפסים רציניים וזה מה זה לא הולם את התסרוקת שלי הבוקר

        26/1/10 08:11:

      צטט: אני מיכל 2010-01-26 07:56:26

      העיקר שלא איבדת את יכולת הביטוי, מה חשוב הכלי או הצבע  ?

      מה הצבע של החלומות ??

      כצבעה של הממשות, לדעתי.

       .

      דעתך?

        26/1/10 07:56:

      העיקר שלא איבדת את יכולת הביטוי, מה חשוב הכלי או הצבע  ?

      מה הצבע של החלומות ??

        26/1/10 07:50:

      צטט: נירניר001 2010-01-26 07:37:41


      יפה מה שיוצא לך היום.

       

       

      תודה!

      .

      זה שיר שכתבתי הבוקר

      בעקבות שיחה על שירה

      כמליצה או כפשוטה.

      ובכל מקרה, כשכתבתי אותו חייכתי

      בעיקר את עצמי :))

        26/1/10 07:37:


      יפה מה שיוצא לך היום.

       

        26/1/10 06:50:

      צטט: ,תשוקי 2010-01-26 06:46:06

      אף פעם לא היית קטנה

       

      (---:"

       

      שוקי

       

      -חח-

       .

      תתפלא! אני עדיין... (ואני צוחקת בקול פה עכשיו, שתדע:))

        26/1/10 06:46:

      אף פעם לא היית קטנה

       

      (---:"

       

      שוקי

      רשימות של שירים, סיפורים קצרים והגיגים שכתבתי (כולל קישורים) מצויות בדף הראשי שלי.

      פרופיל

      Rivka
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות