בזכותך הפכתי להיות האישה שאני.

בזכות כל אותן הפעמים שעמדת ותמכת בי,

האושר, העונג והשמחה שהכנסת לחיי.

בזכותך כל חלום שהיה התגשם והתממש למציאות אהובה ומדהימה,

בשל כל האהבה שמצוייה בך.

כשקרסתי, עמדת לצידי, תמכת והרמת את ראשי,

נגבת דמעותיי, ליטפת את ראשי,

הבטת בעיני וצדקת באומרך כי מחר טוב יותר יהיה,

בשל אותה תקוה שנטעת בליבי,

בשל העובדה שלעולם לא נתת לי ליפול ללא

יריעת ביטחון מתחת לרגליי, ללא חיבוק מבין ואוהב.

בעיניך ידעתי אהבה, ידעתי מהו חוזק,

בזכותך אנשים ראו וחשו את הטוב והרוך שבי.

כשלא היה בכוחי לדבר, קולי היה שלך, ודיברת למעני

כשהייתי באפלה, מאור עיניי היה שלך.

כשנשרתי כעלה, כשלא התרוממתי מהכסא,

שם היית למעני.

למענך הצמחתי כנפיים ולמדתי לעוף,

למדתי לחייך בשל התקווה שנטעת בי,

למדתי שכל מה שאהיה אי פעם הוא

בזכותך.

לעד אהיה מאושרת, מחוייכת ואסירת תודה לך.