כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בית טרזין

    בית טרזין נפתח בקיבוץ גבעת חיים - איחוד, בשנת 1975, להנצחת זכרם של אסירי הגטו שנספו בשואה. בבית - ארכיון, מוזיאון ואולם תצוגה של יצירות אמני גטו טרזין ע\"ש יעקב אדלשטיין.
    בארכיון כרטסת ממוחשבת המקיפה מידע מפורט על כל אסיר יהודי ששהה בגטו, אוסף גדול של תמונות מקוריות מיצירותיהם של אסירים, מהם ציירים יידועי שם, ציירים חובבים וילדים ובני נוער שציירו בגטו. בנוסף לכך מצויים בארכיון יומנים, תעודות מקוריות, אוסף סרטי וידאו תיעודיים, תיעוד בעל פה של השורדים ואוסף יצירות מוזיקליות שהולחנו שם.
    כדי לאפשר גישה לתעודות ומסמכים הכתובים במקורם בשפות זרות, מתנהל במסגרת הארכיון פרוייקט תרגום, המעמיד לרשות תלמידים, חוקרים ומורים חומר ייחודי לעיון ולמחקר.

    ארכיון

    ברונדיבר 2008

    3 תגובות   יום שלישי, 26/1/10, 18:23

    צטט: ruthisc 2008-11-10 18:34:30

    ברונדיבר

    הייתי בכיתה י"א כשסיפרו לנו על ברונדיבר. היינו קבוצת תלמידים מבית הספר גלאים שונים שנבחרנו להעלות מחזמר.

    למרות שאלו לא היו שנים של כוכב נולד, רקדן נולד, חשפן נולד .. בקיצור לא נולדו שם הרבה דברים, הייתה קבוצה מכובדת מבית הספר שלקחה חלק.

    אל החדר נכנסה רות אליעז, אישה מרשימה. היא סיפרה את הסיפור של ממחנה טרזינשטט, אבל הסבירה לנו שהסיבה שהיא פה אינה רק לספר את זוועות העבר. אנחנו.. מחיים מחדש משהו שקם בטרזינשטט ולמעשה החזיק שם רבים בתקווה.

    אז קצת על ברונדיבר, מדוברת באופרטת ילדים שנכתבה על ידי שני אנשים האחד מלחין והשני מחזאי צ'כים.

    העיבודים הגיעו למחנה טרזינשטט ושם העלו ילדי המחנה (שהיה מחנה ראווה לצלב האדום), את המחזה יום יום.

    כמובן שקסט ההפקה השתנה מיום ליום לפעמים משעה לשעה כשהילדים נשלחו למוות. וכך בין תו לתו, בין מופע למופע נעלמו ילדי טרזין.

     

    על מדברת האופרטה? הסיפור הוא פשוט עד תמימות. שני ילדים אנינקה ופפציק יוצאים אל העיר הגדולה בכדי לקנות חלב לאמם החולה. לשני הילדים אין כסף והם מחליטים לשיר ברחוב וכך ירוויחו את כספם ויוכלו לקנות לאמם את החלב המיוחל.

    וכך הם עושים. אבל המשימה הפשוטה הופכת למסובכת יותר כאשר בורניבר הרשע, בעל תיבת הנגינה נעמד במכוון לצד הילדים וקול תיבתו עולה על שלהם. כך, כל הכסף זורם לכיסיו של ברונדיבר והילדים נשארים ללא פרוטה.

    לעזרתם של הילדים נרתמות כל חיות הרחוב, הציפור, החתול, הכלב, גם דמויות מענינות כמו החלבן וכדומה. כל אלו נרתמים ויחד עם הילדים מנצחים את ברונדיבר הרשע.

     

    מיותר לציין כי האופרטה היא אלגוריה לניצחון החלש על החזק, וברונדיבר הרשע מסמל את היטלר.

    במשך שנה העלנו את המופע בפני בתי ספר וכהנה וכהנה קבוצות.

     

    במאי האחרון הייתי בכנס של ארגון קונאקט, ארגון שאמון על תקציבים לחילופי נוער ישראלים גרמנים. שם הצפתי את סיפור ברונדיבר שוב, והנה נולד לו פרוייקט.

    אז זהו, הגשנו את הבקשה לפרויקט. שתי קבצות האחת ישראלית והשנייה גרמניה יעבדו על ההפקה.

    במהלך יבקרו זו את זו ויקיימו סמינרים של חזרות.

    בתוכנית שלוש הופעות :

    1. ברלין

    2. תל אביב

    3. אתר הזכרון טרזינשטט בצ'כיה.

     

    אגב, חשוב להדגיש כי לברונידבר נעשו וריאציות שונות ורבות ברחבי העולם. תוכלו לראות דוגמא אחת לפחות בוידאו שהוספתי.

     

    ברונדיבר ישראלי גרמני יוצא לדרך.. אותי לפחות זה מרגש!!!

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/1/10 17:50:

      ההופעה אתמול היתה טובה, מרגשת ומענינת. כ"מקצוען" של היסטורית המקום, תמיד קשה לעכל את הבלבול שקיים בין הביקור הידוע לשמצה של הצלב האדום הבינלאומי (23.6.1944) ורק חודשיים אחריו - ניצול התרבות בגטו גם לטובת הסרטת סרט התעמולה. 

      באירוע כזה חייבים תמיד להזהר מאפקט שארב לנו גם בפרויקט "ליגה טרזין" - אני קורא לו "אפקט הקייטנה". אסור לצופה לצאת עם תחושה שבגטו היה סבבה, אנשים הלכו מקונצרט לקונצרט ובסך היה נחמד ועוד מחשבות דומות שנתקלים בהם לפעמים. האמת היתה רחוקה, המציאות היתה קשה ביותר, מאות אנשים מתו מדי יום בגטו וצריך לזכור שמ-9000 הילדים שנשלחו למזרח, 325 בלבד שרדו. חלק מהן ראינו על הבמה אתמול.

       

      יש גם ביטויים בעיתיים נוספים  כמו "גטו לדוגמא" (דוגמא למה? דוגמא למי?). הגטו לא הוקם כגטו לדוגמא, אלא כמקום מעבר ליהודי בוהמיה-מורביה ואח"כ הועברו לשם יהודים ממקומות נוספים. הביטוי המדויק יותר הוא "לראווה" .לעיתים, לקראת הסוף,  הנאצים השתמשו בגטו לראווה (זה ביטוי שכן השתמשו בו אתמול).  

       

      יש עוד "אמיתות" כמו שהגטו היה מקום אליו שלחו אומנים. לגטו הגיעו כשרונות רבים בכל התחומים, אבל ללא קשר לאומנותם, אלא ליהדותם בלבד. שם כמובן כל אחד שרצה, ניסה לממש את כישוריו, על מנת לחוש את החיים הנורמאלים, ככל שאיפשרו לו. היו שם גם רופאים מצוינים, מחנכים ומורים, בעלי מקצועות חופשיים וכן, גם אנשי מוזיקה. 

       

      בכל מקרה, הענין בשואה בכלל, וגם בגטו טרזיינשטאט בפרט, עולה ועולה, ועל כך אני מברך.

       

       

        27/1/10 17:07:


      היי עודד,

      הייתי אתמול בהפקה המרהיבה והמרגשת עד דמעות בהיכל התרבות בראשל"צ. היתה זו חוויה בלתי נשכחת.

      שמחתי לראות את הלינק!

      אן

        26/1/10 19:33:

      הי עודד.

      תודה על הדברים המעניינים.

      יש היום כתבה בגלריה של "הארץ" על האופרה ועל גרטה קלינגסברג, שהשתתפה באופרה בגטו טרזין לפני 67 שנים

       

      להלן קישור למי שמעוניין:

       http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,44736,.aspx

       

      אבי 

      פרופיל

      odedbre
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין