ולי העלום

 זה נראה כמו

פרידה מאמא אהובה

כל אחד לוקח את זה למחוזות אחרים

נעימה  כתיבתך מאד..

נפלא!

אז מה? מסתבר שגם בפרוזה את כותבת שירה

כל שאנו לוקחים איתנו למזכרת,

תמונות וניחוחות שחקוקים בליבנו לתמיד.

סופשבוע נעים יקרה

וטו בשבט שמח

זהבית

זוהר יקרה,

לי זה נקרא כשיר פרידה המעלה זיכרון

מאישה שלמה, שהשלימה עם גורלה,

מתבוננת אל הטבע הצבעוני ומוכנה

להיות חלק ממנו בחשיבה, ברגש.

להשאיר את הגוף במקום.

תודה

והותרת בי ניחוח צבעונים

ותחושה שהכל בעצם חולף בחיים

רק הזכרונות נותרים לנו למזכרת עולם

נגעת בי זוהר

טו' בשבט שמח

רפרוף עדין של מילים

שמספרות את הרגשות.

ככנפי פרפר ב"קצה עולם".

רוגשתי.

תודה, יקרה.

אילה 

זוהר יקרה

כמעיין שופע,

כשקוראים את דבריך זה זה!!!!!!!!

אשרך על מתנתך זו ואשרנו שזכינו ממנה

נוגה

תודה על הקטע היפה הזה ..

והציבעונים פשוט מושלמים ..

ללמוד ממך זוהרונת כיצד כותבים פרוזה.

אין פסיק מיותר.

הדמיון עובד ואני עוקב אחר כל שורה שכל אחת מהם יכולה לקחת למקום אחר.

זר צבעונים

היה נדמה שהצבעונים יפרחו גם כאן.

- אבל זה לא קרה.

ח. 

כתיבה מושלמת.

כמה קצר, כמה מרוכז, כמה חזק וכמה זורק למחוזות שדמיון ומציאות (זכרונות) מעורבים זה בזה....

"זכרון של ריח, זכרון של טעם, זכרון של תמונה חולפת"

את נושאת איתה איתך..

ריגשת.

חיבוק.