תוהה מסגרות חיי הבלתי ממוסגרים ימי האושר האחרונים של הבריאה בצל צילצול הטלפון המיוחל יוצא ממדמנת נפשי לשמע עריבת קולך השקט מחטט בעומקי ליבי וחדריו על שסתומיו הרועדים מטייל בפינות השותתות בחריצים של עדנה נפחדת ואני מעלה תדירות רעידותיו לתשובת אהבתי היחידה את, ואת, ואת הילכתי בשבוע הספר להריח צבעים של נייר שפרץ אל השמש ופי ושפתי סנטרי ואפי בריחות של את ואת ואת אותיות וצבעים עורבבו בחלום והלכתי משם ובקשתי לישון |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן זה שיר אהבה שאני אוהב - תודה לך
תודה דבי
תודה תמר
תודה קול ערב מדבר בעברית יפה שובה את ליבי
תודה שירת ירח
אכן חיי היום, לא ממוסגרים. פשוט מפני שהתחלתי את המסגרות בגיל 20 ,והתגרשתי בשנתי החמישים. כשילדי גדלו ועזבו את הבית. כך שהרווחתי את ה"חופש" בגדול. חשוב היה לי לא לפגוע באף אחד, והשתדלתי. אבל גם ב"חופש" תמיד יש מסגרות!! יש עדיין מסגרות של חברות, אהבןת חדשות, משפחה, ואמא (צברית קצת ופולניה קצת) ואני משתדל גם שם להלך מבלי לפגוע - ושיר זה מוקדש לאחת שאהבתי ש... ותודה
הילכתי בשבוע הספר
להריח צבעים של נייר שפרץ אל השמש
ופי ושפתיי סנטרי ואפי
בריחות של את ואת ואת
אותיות וצבעים עורבבו בחלום
והלכתי משם וביקשתי
לישון
הבית הזה מאוד דיבר אל לבי.
אחת החוויות הנפלאות (אם לא הנפלאה) היא: שבוע הספר
לגבי דידי שבוע הספר הוא כל ימות השנה
אני תוהה האם הדובר התכוון באת ואת ואת אל השירה
כתיבה יפה, בשלה,
מטייל בניבכי לב ונפש
בחריצים של עדנה נפחדת
מעלה תדירות רעידותיו
כל כולך ומאודך
בניחוחות של זו שאהבה נפשך
אותיות וצבעים עורבבו בחלום,
שיר מרגש, של ערגה עזה אל אהובה *
נפלא לך שנפגשת עם משורר נערץ ואהוב עליך,
אין ספק שזו חוויה עמוקה במיוחד
אהוד,
אוהבת מאוד את הרישום
הקווים הזורמים הלא שלמים
יוצרים מסגרת לא ממוסגרת.
תוהה מסגרות חיי
הבלתי ממוסגרים
אותיות וצבעים עורבבו בחלום
והלכתי משם ובקשתי
לישון
תודה על חווית המלים הצבעים והקווים
דבי
אהוד יקר,
אריגה רכה, מלטפת, מחממת,
ועורגת במילותיך,
שיר אהבה פשוט לכאורה אך
גדוש ברגשות.
האיור מיוחד גם הוא.
לילה טוב,
תמר.
אותיות וצבעים עורבבו בחלום
והלכתי משם ובקשתי
לישון
וביקשת לישון ולחלום ולערבב תחושות צבעים וניחוחות.
כתיבה מיוחדת ומלטפת כתמיד.
קראתי גם את דבר הכרותך עם המשורר הניפלא ארז ביטון
והתרגשתי.
ואלי דיברו השורות :
"לשמע עריבת קולך השקט
מחטט בעומקי ליבי וחדריו"
תודה :)
שיר נוגע. סיומו שורות פשוטות ורכות.
תוהה מסגרות חיי
שאינם ממוסגרים.
תתפרע חופשי, מה איכפת לך, מי מפריע לך? (-:
א' לכל: איור נהדר
לא ידעתי שגם לזאת אתה מוכשר
ו ב', שיר עטור אהבה
חם קולח ומשתפך ללא מורא
ירדתי למעיין הויקיפדיה לחפש ה- עריבה הזו
וזאת מצאתי
ועריבת העבדנים - עריבה של עץ שהעבדנים שורין בה עורותיהן
תודה ידידי
לאה
שלום
בלי קשר לשיר
אתמול התלוותי לידידה בביקור בביתו של משורר שאני אוהבו עשרות בשנים
יש בשיריו הרבה אהבה לחיים, רוך, רומנטיקה, צבעים, כאב, חלומות ילדות והכל
ובעיקר כששמעתיו מקריא שיריו ברדיו לפני עשרות שנים התחלתי לכתוב ולאהוב שירה
שמו: ארז ביטון, איש נהדר ומשורר נהדר. אין לי את ספריו כוון שקניתי, הלוותי ולא חזרו, אבל חלק משיריו רוקדים בליבי ובזכרוני לעד. לא כתב הרבה אבל מה שכתב מתנגן בי כל פעם שאני כותב. ומהזיכרון
" מה אתה מחפש בי חך של זמן אחר
עסיס אבטיח אדום
גרעיני תמר מצהיבים
מה אתם מחפשים בי ידיים למשחק החמש
אני, שהלכתי בנבל לשדל את הפוריות
חזרתי חרוך"
אני מקווה שלא טעיתי, והניגון כשהו מקריא משיריו... לעילה ולעילה