אל תחשדו בי שאני טוב.

אל תחשדו בי שאני נדיב, או אוהב, או רך, או רחום, או שמחשבותיי טהורות.

אני אנוכי ואכזר בדיוק כמוכם. כן, כמו כולכם, עד האחרון שבכם.  

אין בי כל כוונה טובה, אף לא אחת. אם הייתי נחמד, היה זה רק כי למדתי שכך נוח יותר להשיג דברים. אם החמאתי, זו הייתה דרכי להגיד שאני טוב מכם. אם עזרתי, עשיתי זאת כי פחדתי שיום אחד אהיה במקומכם, נזקק, חסר אונים ומתחנן. אם אהבתי, היה זה רק כדי להרגיש נאהב. 

אינני אדם טוב.

אינני מאמין בטוב כלל. גם אותו צדיק שעשה רק מעשים טובים בחייו, לא עשה אותם למען אחרים. הוא עשה אותם למען עצמו. הוא סיפק את הצורך של עצמו לשמוע תודה, להיות נאהב, להרגיש נחוץ, נערץ, חשוב, מועדף, מקובל, מוצלח מכולם.
הצורך שלו לעשות טוב, הוא בעצם הצורך שלו ללוש לעצמו את מבושי האגו ולענג את ערוות גאוותו הבלתי ניתנת לסיפוק.  

כל טוב שנוצר בעולם הזה הוא תוצאה של יצרים נחותים, של תאוות קטנות ושל חולשות.

לכן אל תחמיאו לו לטוב הזה, הוא איננו תוצאה של הרע המפואר והכל יכול, הוא תוצאה של העלוב, המתרפס והאנושי עד כדי רחמים.  

אל תחשדו בי שאני טוב, אבל אם במקרה עשיתי למענכם משהו טוב, דעו שעשיתי את זה מכל ליבי.