הכל נשאר במשפחה?
דיני משפחה הוא התחום המשפטי המרתק ביותר. לפעמים הבחירות הכי חשובות בחיינו לא נכונות לנו, ואני למדתי זאת מניסיוני האישי - בגירושיי. אבל ברגע שפרק אחד נסגר, הוא מפנה מקום להתחלה חדשה. כמומחית בתחום דיני משפחה, אעלה כאן כמה פוסטים שמבוססים בין היתר על מקרים בהם טיפלתי, על חקירות פרטיות, על סכסוכי רכוש, על סכסוכי מזונות ומשמורות ילדים ומקווה שתוכלו למצוא בבלוג שלי גם מידע, גם ייעוץ וגם חמלה.
פוסטים אחרונים
- הקלות הבלתי נסבלת של האיום 14/10/10
- הירושה שלא נמצאה 24/2/10
- ילדי הסכמים 17/2/10
- נישואין מאהבה או מכסף? 11/2/10
- על בגידות ועבירות קלות 7/2/10
- ט"ו בשבט בחיק המשפחה 27/1/10
ארכיון
ט"ו בשבט בחיק המשפחה
כן, כן, חג האילנות הגיע ויש נטייה לשכוח את החג הזה רגע אחרי שסיימנו בית ספר והפסקנו להתרגש מזה שיש אולי עץ על שמנו ביער קנדה או בחצר האחורית בבית של ההורים, כמו במקרה שלי...
אצלנו, ט"ו בשבט הוא חג של חיק המשפחה ולא של חיק הטבע.
לפי המסורת המשפחתית, שרצה כבר שנים (30 שנה למען הדיוק), בכל ט"ו בשבט המשפחה המורחבת כולה נפגשת אצל סבתי (ז"ל) וסבי מצד אמי (בשנים האחרונות זה רק בבית של סבא, אבל הוא דואג שהכל יהיה כמו שהיה לפני שסבתא שלי נפטרה), וכל נכד בכור (שהוא גם נחשב לראש המשפחה) מקבל מסבא שלי ראש קוקוס!
כמו בהישרדות, בסופו של דבר, כל הקוקוסים חוזרים לסבא שלי שיפתח אותם עם המצ'טה ויחלק את החתיכות בין חברי שבט סומך. ולמה דווקא קוקוס? אולי בגלל שהוא מסמל פוריות, שהרי עץ הקוקוס מניב כ-75 אגוזי קוקוס בשנה. בכל אופן במדינות שבהן צומחים עצי קוקוס רבים, הם משמשים כמקור פרנסה וברכה, אם מקפידים לא לשבת תחת העץ בזמן סערה...
השנה, שלא כמו בשנים קודמות, ט"ו בשבט נופל על השבת אזכרה לפטירתה של סבתי, ולכן הדבר מקבל משמעות אחרת לגמרי. סבתי אהבה את ט"ו בשבט, את כל ההתעסקות עם הפירות היבשים, נטיעת העצים וראש הקוקוס, ונדמה שהשנה אנחנו מקדישים את החג בשבילה. * התמונה צולמה ע"י אמנון כרמל
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה :)
בפורים אנחנו די בנאליים אבל בפסח יש לנו מסורת מקסימה - ביחס לאפיקומן
פעם, כשישבתי על האי בתאילנד נפל לי קוקוס על הראש (מזל שהיה קטן) האם זה אומר שאני מבורכת????
מסורת יפה. מה אתם עושים בפורים?
************
מורן יקירה
כתבת בצורה מדהימה ומעוררת השתאות.
ואם יורשה לי להוסיף: כמה סמלי הוא הדבר
ומעורר חומר למחשבה שיום פטירתה של סבתיך חל בט"ו בשבט
היא אהבה להתעסק בחייה עם הפירות היבשים, אבל פירות העץ שלה הם לא יבשים
הם גדלים פורחים ומניבים פירות.
במסרות היהודית האדם משול לעץ:
"כי האדם עץ השדה" (דברים כ יט)."כימי העץ ימי עמי" (ישעיהו ס"ה,כב). "כעץ שתול על פלגי מים" (ירמיהו י"ז,ח). וההסבר לכך הוא ארוך אולם מרתק מאוד. אולם גולת הכותרת של העץ וא הפירות שלוואכן אתם הפירות של העץ הממשיכים את הדרך המניבים ומפרים את העץ .שתראו ברכה והצלחה בכל מעשה ידכם.בסדר פסח יש לנו מסורת אחרת :)
מותר הכל - אפילו ליישם את המסורת אצלך :)
הכי טוב ביחד,
שבת (שבט) אחים גם יחד...
נשמע כמו מסורת מענינת ונפלאה.
נעים וטעים.
חג אילנות שמח,
דינה
*
עם עוזו של החורף
הגיעה סלסלה אדירה של פיצוחי החג
ממשרד האוצר הישראלי שתמיד נחשד
אולי זו קונספירציה להעלות את הסוכר
ולקצר את תוחלת החיים היקרה-----חחחחחחחח
..
נהניתי מרעיון המסורת שלכם והתרפקותך על כך,,
מותר לקנא, נכון???
תהנו מהביחד