את הימים האחרונים של המסע העברתי בעיר "מרכש", שאני מצווה על כל אחד לבקר בה, בדיוק כמו שחייבים לבקר בניו יורק ולונדון, רק שכאן הבלאגן אותנטי, לא מבויים ולא מפוברק, אלפי אומנים ואלפי מבקרים מכל העולם מתנקזים אל כיכר העיר "ג'מע אל פנה", חוטפת לי ארוחת דגים מזינה בדולר, מיץ תפוזים סחוט בשקל וחצי, רוקדת בכיכר בלב מרוקו עם מוזיקאים שמנגנים בטראנס בלי במות ובלי מערכות הגברה, ככה אני והם בגובה העיניים... אחר כך אני מתפזרת אל עבר השוק... אין בעולם כולו שווקים כמו במרוקו, נערה חיננית מציעה לי קעקוע חינה על היד, בסמטה של השוק אומר לי מישהו בעברית "ברוך הבא"... מחר אני אומרת לעצמי אני חוזרת הביתה, מסיימת מסע קצר במרוקו... אבל אני, אני עוד אחזור לכאן בקרוב מאוד"...