פסק זמן
מחשבות והגיגים
העולים בהנף מקלדת
פוסטים פופולאריים
-
אופטימיות
7/5/17 | 858 צפיות
-
מילים ומחשבה
8/8/08 | 925 צפיות
-
הפרדה בין גברים לנשים
1/2/10 | 867 צפיות
-
מחשבה משוטטת
10/12/17 | 898 צפיות
-
על תדר שונה
3/3/10 | 711 צפיות
-
הפתעות
25/12/09 | 842 צפיות
פוסטים אחרונים
- השראה בים 26/7/19
- תוך ופנים 23/6/19
- דמות יפה 20/6/19
- סימני פליאה 10/6/19
- מחשבה משוטטת 10/12/17
- עונות הזמן 8/11/17
לראות את הדברים
תגובות אחרונות
-
~ ~
בתגובה על השראה בים
-
~ ~
בתגובה על תוך ופנים
-
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
-
~ ~
בתגובה על דמות יפה
-
~ ~
בתגובה על סימני פליאה
-
~ ~
בתגובה על מחשבה משוטטת
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על פוסט נבון,
אהבתי,
ושתמיד נראה את המשקפיים בצורה וורודה..(-:
לילך
אני אומר, כמה שיותר זוגות משקפיים, יותר טוב.
ככה גם יש יותר מגוון,
וגם אפשר לראות את התמונה הכי גדולה.
<וזוגות משקפיים זה זכר, לא?>
תודה לך על התזכורת
לאריק אינשטיין
ועל המסר הנאה והנכון
לעולם לא נדע
מה ילד יום
ומבחינה טוב להמתקד בהווה
תודה לך לולי
משקפים ורודות
כך הראיה תהיה באופטימיות יפה
תודה לך צופית
אין ספק
נושא רגיש
יש גם עדשות רכות :-)
יפה.
"אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ולא שמחות,
הסתכלו נא בעיניים,בעיניים פקוחות"
"לגבי ההוה (=ראיה מקרוב)"
ובעיניי עדיך להתמקד
בהווה......
מחר אלוהים גדוללללללללל
*
אהבתי את הפוסט
נכון לראות את החיים דרך מישקפיים.
בראיה מפוקחת,מושכלת.
רגע לפני שאנו מחליטים החלטות, אומרים משהו,
להסתכל שוב.
ורצוי שהמשקפיים יהיו ורודות. :)
צופית
ונכון להיום , משקפיים ..
נושא רגיש בעולמנו האדיש ..
(:
תודה על הפוסט הנבון ..
אני מודה לך על ההסבר המפורט הכתוב בטוב טעם ודעת
יחד עם זאת ההחלטה לנסוע באדם בסופו של עניין
תהיה תולדה של הרצון של האדם
כי הוא ממהר ואין לו זמן עכשיו לעמוד ברמזור
נכון שהסיוע להחלטה הופיעה דרך הרציו
אבל השכל גם יורה לו שאין מה
לעשות צריך להמתין ולא לקחת סיכון
אלא אם כן הוא הגיע למקום והביט ימינה שמאלה וראה שהכל נקי
ואין שום רכב, אלא שכאן מתעוררת הבעיה של ציותץ לחוק
וגם כאן הרציו יורה לאדם
להאזר בסבלנות בשמירת החוק על אף ולמרות
שאין שום נפש חיה באזור.
הדוגמה שציינת מעניין האירוסין.
במקרים כאלו הרציו לא מכריע
הואיל ומדובר בדברים
שגם הלב חייב להיות שלם
בעניין. גם בעניין הזה ההיגיון
קובע שמצה ילד יום לעולם לא נדע
ומבחינה זו ההכרעה לפי הלב אינה
נשללת. ולדעתי דווקא ההחלטה
הזו היא ביטוי מובהק להכרעה רציונלית
שכן הפן המחשבתי גבר על כל
ההיבט הרגשי של העניין כתוצאה
מביטול הנישואין בשלב מאוחר למדי
דוגמת הרמזור שנתת אינה קבילה ואני אגיד לך גם למה...
חציית רמזור אדום לעולם לא תהיה נטיית הלב. הלב הוא הרגש.
ומה שאומר לאדם לחצות רמזור אדום בלילה הוא רציונל שאומר: בלילה אין הרבה מכוניות ולא יתפוס אותי שוטר - ולכן אני יכול.
יכול להיות שהוא צודק ויכול להיות שהוא טועה.
הלב - או להלן הרגש - הוא לא פונקציה במקרה הזה.
ואם קרה שהלב הולך אחרי מישהו שהרציונל דוחה - אז בא הקונפליקט האמיתי.
כי הרגש מורה על רצונות חזקים שהרציונל לא מסכים איתם באופן הגיוני.
אם נסתכל דרך משקפי הרציו לצורך העניין, נמצא טורים מסודרים של למה כן או למה לא.
הלב לעומת זאת הולך דוך. מה יש זה מה יש. הוא לא עושה עניינים. או שיש רגש או שאין.
אני אתן לך דוגמא....
הייתי מאורסת לבחור מסויים שהרציונל קבע שהוא מאה אחוז בטוח. אדם עם לב טוב, הומור ומשפחה טובה.
אם הסתכלתי במשקפי הלב - הוא לא רצה.
אז השאלה היא כזו - לדחות אדם כזה שיכול להיות בעל נהדר ואבא מצויין או ללכת אחרי הלב ולהמשיך לחפש.
בסופו של דבר הוא נתן לי סיבות רציונליות מאד לבטל הכל ובא לציון גואל.
לפעמים גם נדרשת ראיית הלב
תודה לך
מבריק.
הליכה אחרי הלב משולה להליכה באמונה עיוורת. לפעמים היא יכולה להיות מועילה
ולא יקרה כלום אך זה מכח המקריות ולצורך חידודד העניין אביא דוגמה שאולי היא קיצונית במעט אך היא רק לצורך
לצורך ההמחשה בלבד. למשל אדם המתפרץ לרמזור אדום, מכח תחושה פנימית שאין שום רכב בשעה כזו של הלילה
אין ספק שייתכן שבהרבה פעמים הוא צודק והוא יוכל להכריז בבטחה שהלב אינו טועה
אך מבחינת הרציו זו הנחה זו יסודה בהטעיה עצמית, והיא ניזונת מכח השערה שהיא תוצר המקריות.
ולעניין מה שציינת שאת כסרטנית את הולכת על זה. דומני שגם כאן עשויים להתגלע חילוקי דעות בינינו
אישית אני לא נוטה להאמין באסטרלוגיה. ואינני חושב שדרך מערכת הכוכבים נחרצים גורלות של בני אדם
אם כך הרי כל המימד של האחריות האישית הוא חסר טעם וחסר ערך.
בכל אופן תודה לך על האתגר האינלקטואלי שאת מציבה בתגובות שלך, ואני משוכנע שזבה לא מכח המזל והלב אלא
מכח המחשבה והרציו
היום אמר לי מישהו שהלב יודע מה הוא רוצה.
כל מה שאומרים ומנסים להגיד וקובעים ומחליטים (אחרים) זה כלום.
מה אני רוצה?
אחרי מה הולך הלב?
כסרטנית - הולכת על זה :-)
הוא לא טועה
החרדות הם לא מהרציו אלא מהלב
הרציו בסך הכל שוטח את האפשרויות השונות
העשויים להתעורר מהחלטה כזו או אחרת
לעניין ההתערבות זה תלוי בניסבות ובעניין
נראה לי שהרציו שלך לא מסבך אותך
אלא אולי את מזהה את החששות שבלב
עם הרציו.
והנכון הוא לתת לרציו להתערב?
כאן אני לא מסכימה.
הרציו האישי שלי נוטה לסבך אותי בחרדות וחוסר ערך.
הוא בוודאי מייחל לעצמו לעתיד אך
זה בגדר משאלת לב שניזונת מתוך
הדחף של הרגע.
הלב לא יכול לייחל לעצמו לעתיד?
נראה לי שהלב הוא הראייה של ההוה
של הרגע.
ואם ניקח בחשבון את הפוסט...
איזה משקפיים היית נותן ללב ואיזה לרציו?
הרציו מעלה הרהורים וספיקות אך לא מתוך פחד
אלא מתוך זהירות. הפחד הוא תגובה של חוסר היכולת של הלב
להשלים עם ההרהור של הרציו.
ושוב אני לא טוען שצריך לנתק את הלב
אלא צריך למצא נקוה שתחבר
את הלב עם הרציו
באסטרולוגיה נוטים לייחס את התכונה הזו לסאטורן. הוא המורה עם השוט שעובד על קול ההיגיון.
אבל מרס (כוכב הפעולה) אינו יכול ללכת רחוק די צרכו אם יש משהו שמונע ממנו.
הלב יודע הכי טוב...
הרציו מלא בפחדים שעלולים לעכב אותו.
כי העכבות שלנו - רובן פחדים
נכון שלפעמים יש ניגוד בין הרציו לבין הלב
אבל הניגוד נובע מחמת כך
שהלב לפעמים דוהר כסוס עיור
ורק הרציו עשוי להתוות לו את מימדי הדהירה
לבל יסטה מהמסלול
הרציו והלב לדאבוננו הם כמו חמות וכלה.
נפגשים באירועים אבל לא באמת מבינים אחד את השני או פועלים טוב יחד...
רצוי לצדד (אני מצדדת בליבי וממשיכה בעוז אחרי עצה טובה שקיבלתי הערב)
כי הרציו לפעמים דוחק אותי לפינות לא מוארות במיוחד.
דווקא על הציר הרציונלי ראיית
הלב תקבל את הביטוי הטוב ביותר
לא תמיד הכל כל כך רציונלי...
לפעמים גם נדרשת ראיית הלב