כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    schnitzel with noodles

    ארכיון

    פוסט לט"ו בשבט?

    0 תגובות   יום חמישי, 28/1/10, 02:32
    הכל התחיל במשפט "אני מחפש משפטים שנגעו בכם, שנשארו אתכם". זה היה בדיון בפורום ספרי ילדים באתר שכבר מזמן התוודתי על ההתמכרות אליו סימניה
    התחלתי לכתוב התחלות של סיפורים שאני זוכרת מילדותי - עליקמא הקטן ובארץ סין
    כמובן שחשבתי על הספרים האלה אחרי הציטוט. 
    כבר בעת הציטוט היה לי ברור שסוד הקסם של הסיפורים הללו הוא במקצב שלהם, החריזה הקולחת שיוצרת מגינה והנה עלה בי השיר ניגונים. ואחריו, כמו אחרי רגעי הארה החלו לנבוט מחשבות כמו שרשרת מטפחות הנשלפות מכובעו של קוסם- האחת מקושרת לחברתה וכולן יפות וצבעוניות ומשמחות. הבנתי שחרוזי הקסם האלה הם הניגונים שלי ששתלה בי אמי. ניגונים שנבטו לאהבה גדולה למילים, לשפה שלי שיותר מכל דבר אחר בעולם היא הבית שלי.
    ניגונים שהם סוג של לחש קסם שיכול להחזיר את הזמן לאחור, להביא מזור והעלות ארוכה על מצברוח רע או דאגה. לחש נחמה מחזיר אופטימיות למשכנה. כי כשאני לוחשת לעצמי את לחשי הקסם האלה הלב מתרחב- כשמאוחסנים בו לחשי קסמים כאלה העולם יכול להיות טוב יותר, ממש כמו שילדים חושבים. אני יכולה למחות מעיני מבט ציני וביקורתי ולהביט על העולם בפליאה פעורת עיניים ולחכות להרפתקאה שתיקרה בדרכי. זה לא רק חיוך שמעוררת בי מתיקות המילים ויופי הוויתן זו פיסת טוהר.
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      יפעתבב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות