גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
עשיתי את זה...
כשהוא פנה אלי לפני כחודש פלוס ואמר לי: "גלית, אני רוצה שאת תריצי את העניין של אירוח אנשי העסקים מהקבוצה השניה" ישבתי מולו קפואה וחשבתי לעצמי: "מה פתאום, רק לפני שלושה חודשים הצטרפתי אליכם, היי ? you talking to me Charlie "
לא הבנתי איך נפל עלי הדבר הזה שהיה גדול עלי בכמה מספרים, ממש ממש למידות גדולות וזה שרשת "מתאים לי" התאימה לי רק לפני כמה חודשים, אין זה אומר שמידות גדולות בענייני נטוורקינג "מתאים לי".
אז עשיתי את הדבר ההגיוני ביותר שיכולתי לעשות, כמובן שהשבתי לו:
"יאללה, בוא נלך על זה".
(מה? מה אמרת לו גלית? מה לך ולזה את עדיין מגששת בעצמך להבין איך הדברים עובדים כאן, פסיכית שוב הוכחת שהאימפולסיביות שלך שולטת בך ביד רמה).
ואז גם הוספתי ואמרתי: "אני אעשה גם את הפעילות המיוחדת".
(מה תעשי? תרסני ת'צמך כבר, לא יכולה לסתום ת'פה אה? את בכלל קולטת שישבו שם אנשים משוייפים שיהיה להם מה לומר לך ואת יא טירונית, תשבי בשקט ותנוחי, לא צריך לקפוץ כל פעם כאילו... )
אבל היה מאוחר מדי, it was out there...
זה היה לפני כחודש בערך ומאותו רגע כל שעשיתי היה לגלגל את העניין, מה אעשה, איך אעשה, איך אענה כשיתקילו אותי, איך לא אענה שיתקילו אותי, איך?
המזל הוא שהקבוצה העיסקית שלי מכילה לא מעט אנשים שכיום אני כבר רואה בהם חברים ולא רק משווקים אישיים וככאלו הם עמדו לצידי ולא השאירו אותי לרגע לבד, פירגנו, הפכו לחלק מהצוות המארגן, קיצר לבד לא הייתי.
ואז הגיע היום, היום היה אתמול בעצם.
התחילו להגיע אנשים ואני כמובן שלא נרדמתי לילה לפני והגעתי לשם מרוטה עם משקפיי טייסים (שתמיד אומרים לי שהן בכלל משקפי גברים, אבל אני תמיד נוטה לאמץ הרגלים גבריים כאפטרשייב נטול מתקתקות ורק משקפיי פרחי טייס שכאלו יכלו להסתיר את זוג השקיות השחורות שארזתי לבד כבר בבית תחת שתי עיניים אדומות וטרוטות מעייפות).
ואז גם הגיע הרגע בו הייתי צריכה להעביר את הפעילות השיווקית וכמובן שהלכתי על פתיח פרובוקטיבי משהו, באומרי לשישים האנשים שיושבים שם: "ביום בו בחרתם להיות עצמאיים, החלטתם לוותר על האגו".
בטח שזה השיג את הקשב, לא בטוח שלחיוב אבל השיג ואם כבר עושים משהו אז לפחות לעשות אותו אחרת, לנסות בכל אופן.
היה לי נפלאי: היתה הקשבה, היתה טרוניה, היה דיון ער והתנגדות שהצלחתי לתת בה נימוקים שמנגד, קיצר לא האמינו שאני טירונית...טוב בטח שהחברים מהקבוצה ידעו והרגישו, זה טבעם של אנשים רגישים שאיכפת להם ממך וזה היה חלק מהכיף.
זה מאחורי עם שמונים קילוגרמים עודפים שהוסרו מעל כתפיי, עברתי את טבילת האש הראשונה בנושא ואולי בקרוב אצליח לכבוש עוד יעד ולהתחיל לבנות סדנאות של ממש הקשורות בתחום.
מותשת ומרוצה אני. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חחחחחחחחחחחחחח אוי איזה ענק אתה
כל כך מתאים לך להגיד את זה
אני מקווה שעמדת ב"הקשב" מתוח.
כשסיימת את הפוסט עם המילים
"טבילת אש"
התנגנה לי המנגינה של גבעת התחמושת:)
אמיר
אבא רומבה
תתמוגג לך בכיף.
או שמא אבי....אבל צריך להוסיף לזה משהו כזה: אבי חטאתי בשם השילוש הקדוש.
מסכן, אתה מקבל את התגובות הכי מסובכות ואני יודעת שזה לא פיקניק, לשבת ככה עם אבן שושן בכדי לפענח אותי.
קודם כל תודה שאתה משתף אותי ככה בהתנסויות האישיות שלך זו כנראה באמת התרגשות בריאה שאסור לאבד בכדי שנוכל לצמוח ולהיות במיטבנו כשזה קורה.
כי אז האדרנלין, אוהווווווווווו האדרנלין ....הוא כבר דואג למיטבנו.
לא כך?
אבל אני לא מתרגשת כשאני כותבת פוסט, דיברנו על זה, זו בעצם אחת ההרפיות העיקריות שלי בחיים ופשוט נוח לי כאן כמו אמבט לוהט ביום קפוא.
חחחחחחחחחחחח
אההההה לא סתם סינטרה הגנסטר המזמר ואני נולדנו באותו יום בשנה
מסביר הכל
:)))
:)
כמה נחת...
כל הכבוד
(אני מרגיש כמו אבא גאה. לא בגיל!)
אני יושב כאן ומחייך כמו ג'ריקאן
כלכך מכיר את התחושה
פעם חשבתי שזה הורס אותי
בצבא לפני כל תפקיד חדש... מחניך תורן בתירונות ועד מ"פ
בעבודה מראש משמרת למנהל
בביה"ס ממתלמד למרצה בכיר
בקפה... כל פוסט עד עכשיו
וכל תפקיד, קורס והרצאה ניכנסתי ברעידות
היום אני מבין שזה חלק מסוד ההצלחה
וכשאני אעבד את זה
אעבד משהו חשוב ממי שאני
אז אני, מאחל לך
שלעולם תחשבי שאת לא יכולה
ותמשיכי להוכיח לעצמך שאת כן
אמן
גם אני עשיתי את זה.
בדרכי שלי.
היתה לי השראה טובה.
קוראים לה גלית.
פרנקי.
תמיד אתה קורא אותי לסדר, תמיד.
או ספונג'ה או סמרטוט או רות עבור, או קדימה לעבודה.
תן כמה ימי תהילה וזרי דפנה לנוח עליהם.
רק עבודה בראש שלך אתה, רק.
באמת חבל להשמין ולחזור להיות מופלטה, זה נכון צר לי כי אם להסכים איתך.
הופה הופה אריה גם בכוכבים עסקינן וגם בדברי שבח והלל...לחמש עשרה דקות (זו ההקצבה נכון?), גם טוב נו.
רק שלא תתחילי להשמין מנחת...
יש לך 15 דקות להיות מרוצה מעצמך - ואז קדימה לעבודה...
רמי, אותי זה הפתיע ולא פחות הרגיע
ועדיין יש לי השגות לגבי עצמי
אבל החלטתי לא להסתכל לאחור.
ו...שום דבר לא עושה לי טוב כמו חבר שמאמין בי.
תודה לך על האמון, היה שווה להגיע לכאן רק בגלל אדם שכמוך.
לא שזה הפתיע פה מישהו...