כשהוא פנה אלי לפני כחודש פלוס ואמר לי: "גלית, אני רוצה שאת תריצי את העניין של אירוח אנשי העסקים מהקבוצה השניה" ישבתי מולו קפואה וחשבתי לעצמי: "מה פתאום, רק לפני שלושה חודשים הצטרפתי אליכם, היי ?  you talking to me Charlie "

לא הבנתי איך נפל עלי הדבר הזה שהיה גדול עלי בכמה מספרים, ממש ממש למידות גדולות וזה שרשת "מתאים לי" התאימה לי רק לפני כמה חודשים, אין זה אומר שמידות גדולות בענייני נטוורקינג "מתאים לי".

אז עשיתי את הדבר ההגיוני ביותר שיכולתי לעשות, כמובן שהשבתי לו: 

"יאללה, בוא נלך על זה".

(מה? מה אמרת לו גלית? מה לך ולזה את עדיין מגששת בעצמך להבין איך הדברים עובדים כאן, פסיכית שוב הוכחת שהאימפולסיביות שלך שולטת בך ביד רמה).

ואז גם הוספתי ואמרתי: "אני אעשה גם את הפעילות המיוחדת".

(מה תעשי? תרסני ת'צמך כבר, לא יכולה לסתום ת'פה אה? את בכלל קולטת שישבו שם אנשים משוייפים שיהיה להם מה לומר לך ואת יא טירונית, תשבי בשקט ותנוחי, לא צריך לקפוץ כל פעם כאילו... )

אבל היה מאוחר מדי, it was out there...

זה היה לפני כחודש בערך ומאותו רגע כל שעשיתי היה לגלגל את העניין, מה אעשה, איך אעשה, איך אענה כשיתקילו אותי, איך לא אענה שיתקילו אותי, איך?

המזל הוא שהקבוצה העיסקית שלי מכילה לא מעט אנשים שכיום אני כבר רואה בהם חברים ולא רק משווקים אישיים וככאלו הם עמדו לצידי ולא השאירו אותי לרגע לבד, פירגנו, הפכו לחלק מהצוות המארגן, קיצר לבד לא הייתי.

ואז הגיע היום, היום היה אתמול בעצם.

התחילו להגיע אנשים ואני כמובן שלא נרדמתי לילה לפני והגעתי לשם מרוטה עם משקפיי טייסים (שתמיד אומרים לי שהן בכלל משקפי גברים, אבל אני תמיד נוטה לאמץ הרגלים גבריים כאפטרשייב נטול מתקתקות ורק משקפיי פרחי טייס שכאלו יכלו להסתיר את זוג השקיות השחורות שארזתי לבד כבר בבית תחת שתי עיניים אדומות וטרוטות מעייפות).

ואז גם הגיע הרגע בו הייתי צריכה להעביר את הפעילות השיווקית וכמובן שהלכתי על פתיח פרובוקטיבי משהו, באומרי לשישים האנשים שיושבים שם: "ביום בו בחרתם להיות עצמאיים, החלטתם לוותר על האגו".

בטח שזה השיג את הקשב, לא בטוח שלחיוב אבל השיג ואם כבר עושים משהו אז לפחות לעשות אותו אחרת, לנסות בכל אופן.

היה לי נפלאי: היתה הקשבה, היתה טרוניה, היה דיון ער והתנגדות שהצלחתי לתת בה נימוקים שמנגד, קיצר לא האמינו שאני טירונית...טוב בטח שהחברים מהקבוצה ידעו והרגישו, זה טבעם של אנשים רגישים שאיכפת להם ממך וזה היה חלק מהכיף.

זה מאחורי עם שמונים קילוגרמים עודפים שהוסרו מעל כתפיי, עברתי את טבילת האש הראשונה בנושא ואולי בקרוב אצליח לכבוש עוד יעד ולהתחיל לבנות סדנאות של ממש הקשורות בתחום.

מותשת ומרוצה

אני.