נשים וכל מה שבניהם.
פוסטים פופולאריים
-
"דודה" אירן .
23/11/09 | 2351 צפיות
-
מת , מת ,כלב מת .
2/9/10 | 1262 צפיות
-
על העיוורון
28/12/11 | 1846 צפיות
-
האם יש הבדל בין "נטורי קרתא" לבין השמאל הקיצוני בישראל???
6/10/09 | 1995 צפיות
-
למה אין עונש מוות בישראל ?!
25/9/09 | 2648 צפיות
-
קצת על נשיות , אימהות ומה שבניהם
6/9/09 | 881 צפיות
פוסטים אחרונים
- בתוך תוכי 13/6/12
- מעגלים נסגרים , מעגלים נפתחים ובחיים האלה לכל אדם ,הרבה מעגלים 17/4/12
- למה כשאיני מותרת האהבה נקראת אל דרכי .. 27/2/12
- לפעמים 18/1/12
- רסיסי ילדות 31/12/11
- על העיוורון 28/12/11
אהבה מבחירה
באוהל גרנו 7 אנשים , השכנים שלנו היו אנשים מכל מיני ארצות , מצד ימין גרו משפחה של עיראקים , מצד שמאל משפחה מרוקאית ,ממולנו גרו בני הדוד שלי מאפגניסטן. אבא שלי ,משיח נשלח לעבוד בשתילת עצים בפרדס בפתח תיקווה ואני החלטתי שאני רוצה ללמוד לקרוא ולכתוב עברית , אבל הייתי צריכה גם לעבוד ולעזור לפרנסת הבית. וכך מצאתי את עצמי עובדת בבית חולים בלינסון בניקיון . ברוריה חברתי ואני כל בוקר הינו קמות מוקדם והולכות ביחד לעבודה.שם היינו מנקות במעבדה , מבחנות , שוטפות רצפות , מנקות כיורים ושולחנות .העבודה הייתה קשה ,אבל הייתה מהנה , כל היום היינו צוחקות .לפעמים מרוב צחוק היה בורח לנו הפיפי . הרווחתי כסף וידעתי לחלק אותו , חלק הייתי נותנת לאימא לקנות אוכל וחלק הייתי שומרת אצלי בקופסא מתחת למזרון של המיטה עליה ישנתי . אחרי העבודה , הינו הולכות להסתובב בין החנויות , הינו קונות בגדים ואוכלות גלידה . יום אחד , אחי אברהם בא עם חבר שלו אלינו לאוהל , לחבר שלו קראו אפרים מולה , בחור גבוהה , רזה עם עיניים מיוחדות , "אימא" הבאתי את אפרים איתי לארוחת צהרים . אימי אמרה שאין בעיה ומיד סידרתי את השולחן והתיישבנו לאכול . לאורך כל הארוחה נעצתי בכוח את עיניי בצלחת , התביישתי , התרגשתי , הייתי מוקסמת , הוא היה גבוה וחתיך ואני הלב שלי דפק כמו משוגע , אבל כשהוא פנה אליי ושאל אם אני יכולה להעביר לו את הלחם, עניתי לו בחוצפה, שהוא יכול לקחת בעצמו.
יום אחד , דודה מיכל הגיעה לבקר אותנו , היא כבר הייתה עולה וותיקה הייתה לה עבודה קבועה והיא ידעה לדבר עברית .היא אמרה לאימי , כי במשרד שהיא עובדת ,יש בחור אשכנזי מאוד נחמד שהיא רוצה להכיר לי . אימי קרא לי ושאלה אם אני רוצה להכיר בחור אשכנזי , מנהל חשבונות שעובד במשרד שדודה מיכל מנקה, אמרתי שלא אכפת לי , רק שאני לא יודעת איך לדבר איתו , אני בקושי יודעת שלוש מילים בעברית :תודה, סליחה ובבקשה. אבל אימי אמרה לא נורא תנסי וכך יצאתי לפגישה עם יוסף גוזמן . נפגשנו אחרי העבודה במרכז העיר בפ"ת , ע"י חנות הצילום של פארג' . יוסף שאל אם אני רוצה ללכת לסרט ואמרתי שכן , אחרי הסרט הוא שאל אם אני רוצה לאכול גלידה, מכוון שלא היה ברור לי מה הוא שואל , אמרתי לו "לא" , כי חששתי שהוא רוצה לטייל איתי ואני רציתי לחזור הביתה. הוא שאל אם אני רוצה לשתות או לאכול וכמובן עניתי בשלילה , שוב לא הייתי בטוחה מה הוא שואל אותי לכן אמרתי שוב לא. יוסף החזיר אותי הביתה לאחר הסרט ואני הבטחתי לעצמי שאני לא יוצאת עם אף בחור , עד שאני לא לומדת את השפה העברית .
בינתיים , אפרים התחיל לבוא אלינו כל יום , כל פעם בתירוץ אחר, פעם הוא בא לראות אם אברהם אחי חזר מהעבודה, פעם אחרת הוא הלווה מאיתנו בצל לאימא שלו .בכל פעם שהייתי רואה אותו ,הלב שלי היה דופק ,כל כך חזק שהייתי בטוחה שהוא שומע וצוחק עליי אח"כ.
יום אחד , עליתי לאוטובוס אשר היה מלא באנשים , מרוב צפיפות דרכתי על אדון אחד , הלז הסתכל עליי ואמר גברת את לא רואה שדרכת עליי, ומיכון שלא הבנתי , שלפתי את המילה שחשבתי שהכי מתאימה ואמרתי לו "בבקשה", ברגע זה הוא ממש כעס ואני לא הבנתי מה קרה הוא התחיל לדבר ולצעוק , הרגשתי לא נעים, הבנתי שעשיתי טעות והחלטתי להמשיך להידחף הלאה , העיקר להתרחק מהאיש הצרחן , בעודי מתקדמת קדימה , נתקלתי בגבר , כשהסתכלתי מעלה , נבהלתי נורא, זה היה אפרים , הסמקתי מאוד ואמרתי סליחה ,אבל הוא אמר שזה בסדר ושאל לשלומי, הדרך הייתה יחסית ארוכה ואנחנו עמדנו קרובים כל כך , שיכולתי להסתכל בגומה שעל הסנטר שלו ,מבלי להסגיר את הרגשות שהשתוללו בליבי.
אפרים שמח מאוד לראות אותי שוב והוא אמר שהוא היה רוצה להזמין אותי לבית הקולנוע , מיד אמרתי שאשמח וקבענו לצאת בערב.רצתי הביתה מאושרת ושמחה , התקלחתי (אימא חיממה מים בדלי) התלבשי , התאפרתי מעט , שמתי את צמיד הזהב שאימא נתנה לי במתנה וחיכיתי לאפרים שיבוא לקחת אותי.כשהוא בא , הוא אמר לאימי שאנחנו הולכים לקולנוע .הלכנו לסרט הודי "סנגם" , של ראג' קאפור – סרט אהבה , כל הסרט בכיתי ואפרים נתן לי ממחטה לנגב בה את הדמעות .אח"כ הלכנו לטייל ברחוב רוטשילד והוא קנה לי כוס גזוז עם עוגה .שוחחנו על הכול ועל כלום, עם אפרים השיחה קלחה, מיכון שדיברנו באותה שפה , היה לי קל להבין מה הוא רוצה ומה הוא אומר ולא התביישתי .איתו הרגשתי הכי נוח שבעולם , לא התביישתי בעובדה שלא ידעתי את השפה העברית , לא לדבר ולא לקרוא , הכול זרם בצורה טבעית , הרגשתי שאני מכירה אותו כל חיי , הרגשתי שהכרתי את הגבר איתו אני רוצה לעשות את ילדיי.
אפרים מצידו , התאהב בי מאוד ולא היה יום בו הוא לא היה מגיע אלינו לאוהל , לשאול אותי אם אני רוצה ללכת איתו לשפת הים , או לקולנוע ,או סתם לאכול גלידה.בינתיים אפרים התגייס לצבא ואני חיכיתי לו כל שבוע שיגיע , אהבתי אותו כל כך , שלא הסתכלתי יותר על אף גבר אחר. אפרים היה אהבת חיי.
הפוסט הזה קשור לסיפור של ברוכה הילדה באפגניסטן של שנות ה 40 , שאותה לא השיאו בגיל צעיר לעומת חברותייה. ברוכה היא בין הנשים המעטות , (שהכרתי והכרתי הרבה) אשר נישאה מאהבה ומבחירה בישראל.
קישור לסרט "סנגם" קלאסיקה הודית במיטבה: חלק 1 http://www.megavideo.com/?d=JVWM7KQS חלק 2 http://www.megavideo.com/?d=K53W1AR5
|
.jpg)
תגובות אחרונות
-
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על בתוך תוכי
-
הדרור מספרת-סיפורים
בתגובה על מעגלים נסגרים , מעגלים נפתחים ובחיים האלה לכל אדם ,הרבה מעגלים
-
אלכסנדר הגדול
בתגובה על למה כשאיני מותרת האהבה נקראת אל דרכי ..
-
ה ד ר ק ו ן
בתגובה על לפעמים
-
orlym101
בתגובה על על העיוורון
-
ענף
בתגובה על "דודה" אירן .
תגובות (59)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אשרי אפרים
*
הי אורלי ,
באתי לחש אותך
מצאתי סיפור יפה קצת עשה לי עצוב
בדיוק נגמרו לי הכוכבים
אשוב לחפש אותך
עם כוכב.
שבת שלום
גם אני אהבתי , אימא שלי הייתה חצופה ומקסימה כאחד!!
שתבין אז בימים ההם , במסגרת המנטליות , להיות חצוף , משמעותו להיות פורק עול ...
ושאישה תרשה לעצמה להתחצף זה ... שומו שמיים או באפגנית vavaila.
מקסים.
קראתי בשקיקה עד הסוף.
אני חושב שאת צריכה לכתוב ספרים בתור מקצוע.
הכי אהבתי את ההערה החצופה על הלחם בשולחן
דארלינג,
שתפי אותנו בסיפורי המעברות שלך .
הוריי נפטרו מזמן ורק עכשיו אני מתעסקת "בחוויות שלהם" - מנסה להשמיע את קולם.
אפרופו ריחות המעברה - אחרי שכתבתי את הפוסט הזה , החלטתי שאני עושה תחקיר עם אנשים שחיו שם
יתכן ומזה יצא עוד פרק..
תודה על התגובה החמה והמפרגנת .
יוסי ,
איזה כיף שאתה פה !!
ושאני מרגשת אותך אז בכלל.....
אכן פעם חיינו בעולם תמים ונאיבי , האהבות היו סוערות , רומנטיות , על גבול הקיטשיות .
לא פעם כשאני צופה בסרט משנות ה 50-60 או שומעת מוזיקה (מייק ברנט אהוב נצחי)
אנ י מצרה על כי איניני חייה בשנים אלו.
אכן יש לי טעם , אני בוחרת את חבריי ואת דוגמא מצויינת לטעמי המשובח!!!
אח.... לאה יקרה,
לפעמים יש לי את הרושם , כי הרומנטיקה של פעם חלפה ועברה לה
מהעולם ואת מקומה "כבשה" רומנטיקה מודרנית , שכלתנית משהו.
תודה , עכשיו יש לי בקשה ...
ציירי לנו אהבה רוחנית ... אפשר ???
קראתי בעיון את התוכן,
והייתי מרותק לכתיבתך,
הצלחת לגרום לי להפליג במחוזות הדימיון,
לתקופה רחוקה וכה תמימה,
מנקודת מבטה של ילדה עולה חדשה,
עת התאקלמה והתאהבה לראשונה,
ריגשת אותי...
*
מקסים אורלי
היה לי שווה לחכות עד שקראתי :))
שמעתי המון סיפורים משם, מאוהלי המעברה
אשכנזים ,הסבים שלי,מעורבים עם ניחוחות עיראקיים,ההורים של בעלי ,לשעבר..
והצלחת לגרום לי ,ממש להריח ולהרגיש את המקום ,בכישרון עצום.
תודה :))
שרה
יש לך טעם טוב עשיר.
מרתקת את בכתיבתך הקולחת
והסיפורים מהחיים ... אזו רומנטיקה ואיזה תום בסיפור .
התרגשתי...
אם וסנגם.... ראיתי פעמים רבות בנערותי... בכיתי המון...:-)))))
הסרט מחולק לשניים - סרט מקסים ממליצה , בכל פעם שאני צופה בו , הדמעות ניגרות....
בכל אופן תקלידי בגוגל סנגם צפייה ישירה ותגיעי לאתר בו תוכלי לראות אותו בשתי חלקים .
ספרי חוויות אח"כ.
תהני.
אם ככה ראיתי את הסרט .... נחמד משו - יש לי בעייה עם סרטים ישראלים , הם לא תמיד אמינים בעיניי.
סינמה פרדיסיו עלאק.
יום ניפלא .
זה אכן סרט ישראלי, והסרט סנגם מהווה נקודה מרכזית בסרט.
:)
אמך אשמה. היא שיזמה את כל ההסתלבטות...
אור(שבוייה), רונית , דיקלה , אופירה , סיגל וטנייה.
תודה על התגובות החמות
שולחת לכולכן חיבוק ואהבה.
דרור יקרה,
תגובתך אליי מרגשת מאוד ואף משמחת .
"הארת" נקודה מאוד נכונה בחיינו העכשויים .
תמו "ימי התום" ואת מקום הריגוש והאהבה התמימה , תפסו רגשות אחרים,
המעורבים באלמנטים אחרים .
מי יודע אולי ילדנו יזכו לחוות את התום שכבר אבד ,
שהרי ההיסטורייה חוזרת על עצמה לא ?!!
חיבוק ונשיקה .
גלית יקרה,
תודה על התגובה החמה.
שבוע ניפלא גם לך ..
ההתמוגגות היא הדדית ,
כך אני מרגישה בעת קריאת שירייך ...
שכל השנה יהיה לך לבלוב ופריחה.
רינה .
אני ממתינה להמשך הסיפור שלך ולחודש מרץ הקרב .....
תודה יקירתי.
כאילו מה , יש לי חלק "בהתאהבות" בראג' קאפור???
שהוא שחקן מ-ד-ה-י-ם!!
אגב רק שתדע , שהוא היה "צארלי צפלין" של ההודים , הוא העריץ את צ'פלין
עד כדי כך , שבסרטיו הוא שיחק אותו + השפם המפורסם.
שבוע טוב נשמה.
פשוט תודה!!
פוקי ,
לא ידעתי שהייתם מסתלבטים על הסיפור הרומנטי של הוריי....
פול בתור אביר , שרמנטי ורומנטי ...
אני לא מתפלא על יכולת ההזדהות שלך ((-:
אורלי ,
עדיף להיות רומנטית חסרת תקנה מאשר
חסרת תקנה ולא רומנטית (0-:
תודה!!
השבת בילתי עם צילה , עשינו שבת בננות (למעט הדר שהיה הגברים שלנו לא נכחו)
כך שיש לך ולנעמה דש"ח גם מצילצול וגם ממני.
תודה !!
תודה לך אורלי
סיפור מרגש ..
שמעתי מסבי סיפורי עלייה..
לא הצלחתי לפתוח את הקישור לסרט סנגם
האם כל נסרט או רק קטעים ממנו?
שאבין ראית את הסרט סנגם ??? נכון שהוא מדהים ??
ואיזה מקסים ראג קאפור ?!!
לאיזה סרט אתה מתכוון בדיוק ?? סרט ישראלי או....
כי חיפשתי ולא מצאתי משו דומה .
רויטל ,
יאללה בואי ונתחיל .. תני כיוון ואני אמשיך..
אין ספק שאת יודעת להעביר תחושות, רגעים, רגשות...
מאד נהנית לקרוא אותך כל פעם מחדש
סיגל
כתיבה מרתקת תענוג!!!!
עניינת אותי מאוד, לשמוע סיפור "מקרוב".
את גם כותבת מקסים !!!
כוכב !
שבת שלום
דיקלה
הסיפור ממש מעניין
קריאה טובה על הבוקר
תודה
*
אורלי
יש לי דמעות בעיניים מהתרגשות.
הבאת סיפור על היופי, האהבה והתום
של ימים אחרים, רחוקים, רחוקים מנטאלית הרבה יותר מכמה עשרות שנים (המפרידות בין אז להיום)
את כותבת נפלא.
מרתק.
מרגש.
אותנטי
לא מתחנף ולא מתיפיף
(הדמעה זולגת לה על לחיי בעונג)
אני הראשונה לקנות את הספר
אעשה זאת באהבה רבה
מתוך ידיעה שקניתי לי מתנה
"חזרה לימי הפשטות והתום"
נשיקות לך, ממני
כיף לקרא על סיפור אהבה
ואת כותבת מאוד קולח ויפה.
תודה.
יקירתי בדר"כ אין לי סבלנות לקרוא כל-כך הרבה מבלי לקום כמה פעמים מהכסא
אך הפעם הייתי מרותקת לכתיבתך היפה והנוגעת ואף מרגשת.
תודה שהבאת סיפור נפלא שכזה
שבת ברוכה וטו' בשבט שמח:)*
אוח אורליייייייייייי מה את עושה לי בכל פעם שאני קוראת פרק מהבלוג שלך
חגיגה בעיניים וברגשות
את כותבת בצורה נפלאה ומרגשת
תודה יקירה על עוד פרק נפלא ואיכותי מאוד
מחכה להמשך
אוהבת אותך
רינה
*
1.מי שאמר לך שהסיפורים סיפורי "אימה" לא חכם במיוחד.
זוהי תרבות של פעם שעדיין קיימת ....שם.
2.הסיפור היום מרתק למרות שאין ביטויים כמו באחרונים.
3.הסרט סנגאם נהדר.ראיתי אותו וממש התאהבתי בשחקן
הראשי. הורדתי לעצמי מספר סרטים הודיים בנהם עם אוטו שחקן
מפורסם עם השיר "איציקידאנה,.
4.שבת שלום.
מאד יפה
*
פשוט ומקסים :-)
מוכרחה לציין שעד היום הכרתי ממקור ראשון את סיפור דריכת הרגל באוטובוס.
סיפור שגרם לנו לצחוק המון.. לא הכרתי את המשכו הרומנטי.
בכל מקרה אין ספק שהזוגיות הנ"ל צמחה מתוך אהבה יוצאת דופן לאותם ימים.
אורלי
זה פשוט מקסים. זה מרגש.
ממש, ממש נהניתי והזדהיתי וקלטתי את אשה.
תודה, מתוקה
האביר
סיפור יפייפה !!!!
והסרט סנגם מזכיר לי: ראית את הסרט "כיכר החלומות" ?
אם לא אז אני ממש ממש ממליץ בחום !!!
:)
אורלי, חמדתי
התגעגעתי לכתיבה היפה שלך
ואני שמחה שכתבת בשפתך המרתקת
פשוט עונג. אשוב
באמת, נו כבר..ג'ונם,
אמרתי לך מה אפשר לעשות עם הסיפורים...למה את מחכה?
רון יקירי,
לנו אין זוהר צפוני , אבל יש לנו שמש חמימה והרבה אהבה בלב.
ואתה מוזמן תמיד...
תומר עשית לי תלילה (איזה אישה צנועה אני ??)
תודה נשמה!!!
עוד דבר -
את לא מפסידה. פעם אחת היה מופע זוהר הצפון - גדול, שתי רצועות עבות לרוחב כל השמיים אבל מעורפל משהו ולא במיוחד מרשים. נקווה לטוב יותר.
אורלי..... את יודעת כבר :)
רון (ידיד)
מ-ק-סי-ם !!!
גם הכתיבה וגם התוכן!