יצאתי לסיבוב חנויות ככה לפני שמתחיל הבלאגן ומצאתי שוק. מה חדש? אין חדש! כמו כל שנה מצאתי את עצמי מחפשת בערימות של "אשפה תעשייתית" ממש ככה. תחפושות הם קוראים לזה. בדים זולים, חוטים פרומים, תפירה רופפת ועוד רוצים על זה כסף והרבה. אני מוכנה לשלם, בכיף, באמת. אבל על תחפושת אמיתית, תפורה היטב כזאת שלא תתפרק... מיותר לציין שאין דבר כזה אשה משנות החמישים, מה שיש זה מרלין מונרו. היא לא רוצה! אז עשינו לבד. נלקחה חצאית מריקודי העבר שלה (פלמנקו) וקוצרה עד הברכיים. משאריות החצאית עשינו סרט לשיער. נלקחה חגורה שהיתה בבית והותאמה למידותיה (ניקבו לנו חורים בחנות נעליים) גופיה שחורה שלה. פאה קניתי, לא היתה לי ברירה... גם בדיחה. מושכים קדימה, עף אחורה, צד אחד קצר, צד אחד ארוך. סידרתי עם סיכות. נקווה שיחזיק מעמד. ואיפור שנות החמישים: הסקין עשוי במייק אפ בהיר, איילינר שחור עבה, מסקרה הרבה, ליפסטיק אדום ולק תואם באדום בוהק.
והיא? היא בעננים. מיד נכנסה לקצב של שנות החמישים. *הצעות לשדרוגים יתקבלו בשמחה. |