תקשורת יוצרת תוצאות

המילים והרווח שבינהן או כיצד לכתוב תקשורת עסקית יוצרת תוצאה

האם חשבתם פעם מהי סיבת המקור לכל סוג של תקשורת? האם הקדשתם מחשבה למשמעותו של סדר המילים הנאמרות והרווחים שבינהם? האם ייחסתם חשיבות לטון עליו רוכבות המילים? האם יש הבדל בין האינפורמציה הטמונה במילים ולזו של הטון? האם שאלות אלו מעניינות אתכם? אז בואו נמשיך. 

תקשורת היא תולדה של החלוקה הראשונה. מהרגע שנוצרו שניים נוצרה התקשורת. תקשורת במהותה היא כלי להעברת אינפורמציה בין שתי ישויות אשר לשניהן יכולת קליטה ושידור. נשאלת השאלה המיידית כיצד ניתן לוודא שהשידור ששודר נקלט במאת האחוזים? שאלה מעניינת. כיצד פותרים אותה אתם שואלים, כאן נולדת שיטה.

בואו נחזור לרגע לשידור ונשאל את עצמינו מהו שידור? שידור הוא רצף אינפורמטיבי בעל התחלה וסוף. בכדי שהרצף הזה יוכל להיקלט במאת האחוזים חשוב שלא יתלווה אליו "רעש" שלא שייך לו. כיצד עושים זאת?

בדומה לחוקי הדקדוק של כל שפה שבלעדיהם התקשורת המילולית היתה בלתי מובנת כך נוצרו גם חוקי השידור. לכל שידור יש קידוד מסויים שברגע ששני הצדדים מסכימים לו ויודעים אותו הם יכולים ליצור תקשורת ללא "רעשים". המבנה האולטימטיבי של שידור צריך לכלול כותרת (סיבה), תוכן (ורבלי, ווקאלי או ויזואלי) וסיום (הפסקה ארוכה יותר מרווח). שדר מושלם כאשר הקולט מעביר חזרה שידור "נקלט".

בכדי להבין זאת ביתר קלות, בואו נעשה נסיון של תקשורת משודרת ונקלטת. בואו נאמר שמשה רוצה להעביר ליעל מסר שהוא רוצה את עזרתה בכתיבת מסמך חשוב. כיצד לדעתכם משה צריך לשדר זאת ליעל במבנה הנוכחי שדיברנו עליו?

"יעל, היי, אני מתקשר אלייך כדי לבקש את עזרתך בכתיבת מסמך חשוב עבורי שאני צריך לכתוב עד מחר, האם תוכלי לעזור לי?" כיצד היה נשמע אותו שדר עם "רעש": "יעל היי, אני ממש מתנצל על שאני מפריע לך, אני יודע שזה לא בסדר, אבל מה את עושה היום בערב, האם נוכל להיפגש לקטנה, יש משהו חשוב שאני צריך את עזרתך בו, מה את אומרת, זה אפשרי?"

האם אתם מרגישים בהבדל בין השידורים, איזה שידור לדעתם ייצור את התוצאה הרצוייה ולמה? 

השידור הראשון היה ענייני, העביר את האמת, לקח אחריות עליה ונתן לקולט אפשרות לקחת אחריות על עצמה וגם לסרב. השידור השני היה אמוציונאלי, שיפוטי, מהסס, לא מדוייק ומניפולטיבי שלא מאפשר לקולט לקחת אחריות והחלטה אמיתית לגבי הבקשה.

ההבדל האמיתי בין שני השדרים הללו הוא שבשידור הראשון יש נתינה ובשידור השני יש לקיחה. חוקי היקום אומרים קודם תיתן ואח"כ תיקח. כאשר אומרים מה רוצים באמת היקום עונה תמיד בכן.

בואו נעצור לרגע ונסכם מה למדנו עד כה?

1. שבשביל תקשורת צריכים שניים

2. ששידור חייב להיות מדוייק ונקי

3. שהאחריות על השידור באחריות המשדר

4. שמבנה נכון של שידור ימקסם את הסיכוי לתוצאה

כתיבה תוצאתית
כתיבה תוצאתית היא כתיבה ללא אמוציות המביאה את הקורא לשאלה פנימית הדורשת תשובה של כן או לא. זוהי כתיבה אינפורמטיבית הבנוייה במבנה מסודר ומאורגן המאפשר להעביר מסר ברור, ענייני, מתומצת וישיר. בנוסף היא אמורה להמנע מלעורר התנגדויות.

כיצד עושים זאת? בואו נרד לרמת המילה, לכל מילה יש "כיוון", "עוצמה", ו"משמעות" כל אלו בנוסף על הערך התחבירי שלה. שימוש נכון בשלושת הערכים הללו בזמן הכתיבה פותח אותנו לזוית כתיבה תוצאתית. כאשר אנו באים לכתוב כתיבה תוצאתית עלינו ל"הרגיש" או לחוות את הערכים הללו בכל מילה שאנו כותבים ולשאול את עצמינו האם היא משרתת את המטרה לשמה אנו כותבים. לשם כך עלינו לפתח בתוכינו כלי תחושתי היודע לחוש (להרגיש) את המילים הנכתבות דרך שלושת הערכים "כיוון", "עוצמה" ו"משמעות" ולסדר אותן בסדר הנכון שיצור את התוצאה הרצוייה.

באותה צורה צריכים להתייחס לפסקה ולוודא שהיא נושאת בחובה את שלושת הערכים. פסקה היא אוסף מילים עם רווחים בינהן המכילים רעיון או מסר. בכתיבה תוצאתית אנו פועלים בשיטת הצמצום בה אנו מתבקשים ל"כווץ" מספר רעיונות לפיסקה אחת. בכך אנו "טוענים" את הפסקה באינפורמציה דחוסה שהקורא אותה מרגיש ש"נטען" באינפורמציה מרוכזת שתתפשט לאט לאט בתוכו ותגרום לו לראות "תמונה" של  כל הרעיונות שנדחסו לפיסקה.

הרעיון שעומד מאחורי כתיבה תוצאתית הוא עיקרון ההתרחבות וההתפשטות בדומה לפעולה מתמטית פשוטה של מציאת מכנה משותף וצמצום איברים (רעיונות) או הרחבתם.

עכשיו בואו וננסה להבין את שלושת הערכים:

"כיוון" מהו - לכל מילה יש כיוון הנושא בתוכו מטען חיובי או שלילי. לפיכך כל מילה יכולה לגרום לקורא תחושה של זרימה או קצר, התרחבות או התכווצות. חשוב שנלמד אילו מילים נושאות אילו מטענים. הדבר דומה למילה קונוטציה שמעוררת בתוכינו כל מילה.

"עוצמה" מהי - לכל מילה עוצמה שניתנת למדידה בערכים של כוח. ניתן לומר שכל מילה "טעונה" במטען חשמלי בעל עוצמה מדידה. ובאם יודעים לחוש (להרגיש) זאת ניתן להשתמש בהן בחוכמה. העוצמה של מילה נובעת גם ממספר השימושים האפשריים עימה.

"משמעות" מהי - לכל מילה זהות שורשית המגדירה את משמעותה. הגדרות אלו נמצאות במילונים הקיימים. חשוב שנדע מהי המשמעות ההגדרתית של כל מילה בה אנו משתמשים בכדי שנהייה בטוחים שהמסר שאנו מעבירים מדוייק.

לכל שפה וחברה יש כמובן גם משמעויות משנה ומשמעויות נסתרות למילים. מיקום המילים במשפט יכול לעיתים לשנות את משמעותן. לפיכך אנו למדים שסדר המילים הכתוב הוא חשוב במעלה.

בואו נעצור לרגע ונסכם מה למדנו עד כה?

1. שאינפורמציה מילולית טעונה בערכים הניתנים להרגשה
2. שניתן לצמצם מספר רעיונות לפיסקה אחת
3. שסדר חשוב להעברה מדוייקת של אינפורמציה
4. שניתן לפתח כלי תחושתי פנימי המסוגל ל"הרגיש" מילים
5. שאמוציות אינן רצויות בכתיבה תוצאתית

אמירה אישית
כתיבה תוצאתית היא תולדה של היכולת להביע במאת האחוזים רגש של רצון אמיתי. אם נלמד לפתח את היכולת שלנו לומר את האמת הפנימית שלנו ניצור תוצאות אמיתיות. זוהי יכולת הנמצאת בכל אחד ויכולה להתעורר ולהתפתח במהרה משום שהיא יכולת מקור שלנו שהגענו עימה "צרובה" בדי.אן.אי. שלנו.

שיהיה אור לכולם

עירן .....תגובות יתקבלו באהבה