כותרות TheMarker >
    ';

    החיים שמאחורי המסיכה

    קצת על ט"ו בשבט-יום הולדת שלי גם..........

    2 תגובות   יום חמישי, 28/1/10, 13:17


    שלום לכולם היום הזה השנה יוצא גם יום הולדת שלי בערב חג אשמח לברכות-

    ארבעה ראשי שנים הם:
    באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים;
    באחד באלול – ראש השנה למעשר בהמה;
    באחד בתשרי – ראש השנה לשנים, לשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות;
    באחד בשבט – ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי,
    בית הלל אומרים החמשה עשר בו"
    משנה זו (ראש השנה, א, א) היא המקור העתיק ביותר העומד לרשותנו לגבי מהותו של ט"ו בשבט, שנקבע כחג במהלך ימי בית שני. בעבר הרחוק, עד תקופת הגאונים, נחגג ט"ו בשבט כמועד מרכזי מאוד שכלל תפילות מיוחדות ופיוטים.
    כאשר התרחק עם ישראל מארצו על המצוות התלויות בה, איבד החג ממשמעותו הפרקטית ונותר כיום ציון משני יותר עד לעליית האר"י לצפת. את מנהגו במהלך ט"ו בשבט מתאר ר' חיים פלאג'י:

    "רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) זצ"ל וחבריו תקנו להרבות באכילת פירות ביום ט"ו בשבט. יש שנוהגים לאכול רק ט"ו מינים של פירות ויש שאוכלים דווקא מ-ז' המינים שבהם נשתבחה ארץ-ישראל. אולם רבים נוהגים להעלות על השולחן פירות לחים, יבשים, רקוחים וכבושים, עד חמישים מינים ויש שנוהגים להשלים עד מאה פירות וכולם נוהגים להקדים ולברך על הפירות של שבעת המינים לפי סדר כתיבתם בפסוק"


    בתיאורו של רבי חיים פלאג'י, מגדולי רבני המזרח במאה התשע-עשרה, אפשר לזהות למעשה את תחילתו של סדר ט"ו בשבט, שהחל כמנהג בעדת המקובלים של צפת במאה השש-עשרה, והפך לפופולארי יותר ויותר בשנים האחרונות. דוד ילין, ממחדשי הישוב בארץ תיאר בציוריות את סדר הט"ו בשבט שראה אצל זקני ירושלים והיה כנראה לא מוכר לו:

    "אחינו הספרדים מהדרים בכבוד היום ועשה-יעשו לו 'סדר' כראוי לפירות המתוקים והנעימים אשר יובלו אל השולחן הערוך וטסים מלאים כל טוב מזמרת הארץ יוצאים מבית החתנים לבתי כלותיהם וליהודים שמחה וששון"


    על אופיו של ט"ו בשבט בגלות אשכנז ניתן ללמוד מסיפור שמביא מרטין בובר מפי ר' מנדל מקוצק:

    "בסעודת פירות ארץ-ישראל בחמישה-עשר בשבט ביקש רבי מנדל מקוצק מתלמידו, ר' יצחק מאיר, לדרוש מענייני דיומא. פתח ר' יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן, שאל ותירץ, הקשה ופירק. אמר לו רבי מנדל: לו היינו בארץ-ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו"

     

    החזרה לאדמת ארץ-ישראל שט"ו בשבט קשור בה קשר ברור ובל ינתק, החזירה את החג לקדמת הבמה ומילאה בו תוכן חדש. התנועה הציונית הפכה את ט"ו בשבט ל"חג הנטיעות" כפי שבא לידי ביטוי בשיר הילדים הידוע המגדיר את ט"ו בשבט כ"חג לפרח, חג ליער, חג לכל אילן". הראשון לציון, הרב בן-ציון חי עוזיאל, חיבר תפילה מיוחדת שמלווה את הנטיעות, ובין השאר נכתב בה:

    "...ונטיעות אלה אשר אשר אנחנו נוטעים לפניך היום העמק שורשיהם וגדל פארם למען יפרחו לרצון בתוך שאר עצי ישראל לברכה ולתפארה. וחזק ידי כל אחינו העמלים בעבודת אדמת הקודש ובהפרחת שממתה. ברך ה' חילם ופעל ידם תרצה"
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/1/10 01:52:

      המון מזל טוב.

      אושר בריאות ואהבה.

      עד 120 שנה...נשיקה

       

       

      שבת שלום פרשת בשלח,
      שבת שבה ישמור עלינו מלאך,

      שבת של מנוחה והרגשה טובה,
      שבת עם טו בשבט מלא אהבה,

      שבת של לבלוב ופריחה,
      שבת שכולה אור ושמחה.

       

       

      ט"ו בשבט שמח יקירי......נשיקה

       

       

        29/1/10 19:50:


      מזל טוב ויום הולדת שמח!!!

      *

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      היועץ המסתורי!
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין