| זה נראה קסום כזה כמו בשיר של מאיר אריאל....טרמינל I Love You במציאות זה ככה בהתחלה זה הכי רותי (יעני מגיעים 3 שעות לפני הטיסה, מקבלים כרטיס ומעבירים את הזמן בשיטוט בדיוטי פרי כמו רותי בחיפוש אחרי מציאות....) זה ממשיך שפתאום כבר לא בא כל כך בקור של פברואר לקום ב 4 בבוקר להספיק את הטיסה של 5 בבוקר וזה נכנס לרוטינה שמגיעים בול אבל בול 45 דק לפני הטיסה בשביל לעלות בזמן על הטיסה.....דיוטי פרי - זה לא מזיז ולא מעניין אף אחד... יש כאלו מבצעים בדיוטי שאם את קונה ב 800$ אתה מקבל 100$ חינם אז בשנים הראשונות אתה מפרסם מודעות באימייל, שואל את כל העולם מי צריך סיגריות? משקאות? וכו....בשביל לקבל את ה 100$ חינם ואז לפנק את עצמי בעוד בושם או בעוד אודם אבל בסוף אתה מוצא את עצמך כל היום בעמדת "גובה חובות" מחברים וזה גם לא נעים וגם מעצבן ובסוף גם תופסים אותך במכס ועושים ממך "מבריח סיגריות בינלאומי..." - אלוהים זה פשוט לא פשוט וגם לא נעים ובסוף גם לא כדאי...... בקיצור אז גם את שלב המתבגרים הזה גם עברנו.... הכי טוב והכי שווה זה לטוס במחלקתת עסקים (ביזנס בלשון המתמידים) אבל מה לעשות זה תמיד או יקר מידי, או מדיניות החברה זה לטוס מטעמי חיסכון בתיירים (אקונומי) ושאתה כבר זכאי למחלקת יוקרה (ביזנס כבר אמרנו) אז עושים לך down grade כי שילמו לך את הכרטיס הכי זול וכבוד הרב הראשי של ישראל ורעייתו על הטיסה אבל גם לזה מתרגלים... היום אני נוסעת רק ביזנס, אני כבר יכולה להרשות לעצמי, שם פוגשים את האנשים הכי נכונים! ואת אלה שכוווווווולם רוצים לעשות עסקים איתם, נכנסים לברנז'ה הכי אבל הכי נכונה וזה שווה הרבה במשוואה הכוללת..... כמה חויות שלעולם לצערי לא שכח מטיסות: 1. ערב לפני ערב ראש פריז – ת"א טיסה מפוצצת אנשים נלחמים על כל מקום פנוי השעה כמעט 11 בלילה טיסה מלאה בחרדים...הטייס רוצה להמריא אבל כבודם עסוקים בתפילת ערבית הטייס צורח בכריזה שאם עכשיו הוא לא יוצא מהעמדה יקרקעו אותו ללילה בפריז וגם ככה הוא באיחור נוראי והם ממשיכים בתפילות לבורא עולם....לפתע גם סבלנותו של הטייס פקעה לקח בעצבנות רוורס אחורה כל חברות הדוסים התעופפה באויר לרבות מגירות מעל שנפתחו והכאוס חגג בכל המטוס – בקיצור "איר זאיר" כבר אמרתיזאת ועוד...הטיסה באויר, נגמרו התפילות התחילו הבלאגנים על האוכל, הגלאט כשר לא מספיק כשר ו\או טעים הצקות לדיילות בקיצור הגעתי לראש השנה כמו תפוח רקוב שמרחו עליו הרבה דבש...היה סיוט2. לצערי לא חסרים דברים סליזיים שראיתי בטיסות כל מה שאתם מדמיינים ועוד יותר....כל פעם שאני חושבת שהגעתי לשיא השפל אני מופתעת שוב ושוב....בגלל שהבלוג לא מוגבל לא אוכל לפרט מה ראיתי....עם מי ראיתי....וכמה ראיתי...3. פעם אחת טיסה מת"א ליעד אירופאי נסעתי עם קולגה מהעבודה, הטיסה התעכבה והתעכבה והתעכבה ומהשעמום התחלתי לשתות בהתחלה בירה אח"כ 2 כוסות יין אדום אח"כ קצת שרי ווודקה בקיצור הסמטוחה בבטן שלי רעדה רמת השכרות הגיע לכזה שיא שבסוף הטיסה השותף שלצידנו (שלשת המושבים )טען שכזה קרקס בטיסה הוא בחיים לא ראה...שאלוהים ישמור....אני פשוט לא זוכרת כלום אבל כלום ממה שקרה באותה טיסה וגם הקולגה....מה גם שהטיסה המשיכה לבר שבמלון ולחגיגת שתיה ..... (וזה בכלל נושא ל 10 פוסטים לא אחד...)4. המקרה הכי נורא שקרא לי בטיסה: סוף מאי חוזרת מכנס בארה"ב שחוטה אמיתית (כי אחרי כנס אתה באמת מותש – כאלו כמה מסיבות כבר אפשר לסבול בשבוע????דה) מגיעה לשער של אלעל הכי אחרונה, שעה מחטטים לי בדברים....הטיסה מפוצצת נשאר מקום באמצע בין 2 אנשים, לימיני גבר בגיל ה40+ מוכר כזה שלא אחת ראיתי אותו מככב "בגלובס" לשמאלי שומר תורה ומצוות הדוק בקיצור רק מלשבת באמצע הייתי כולי על טורים גבוהים....לקחתי כדור שנה נרדמתי אפילו לא הזזתי מבט לברנשים סביבי ונדמתי, פתאום התעוררתי שידיים של מישהוא זר מלטפות אותי מתחת לחולצה, בהלם מהכדור שנה הזזתי את היד ושוב ידיים של זר מתחת לחולצה שלי...קמתי בשוק אני הולכת לדיילת שהולכת למנהל שרות בטיסה שהולכת לטייס ואני אומרת להם שהזר שלידי מטריד אותי, הדיילת עוד מגיבה שנראנו לה כמו זוג מאוהבים אמיתיים.... (אני והשוגד דדי) באותה שניה הקאתי את נשמתי....עליתי לקומה השניה במטוס ולא ירדתי עד סוף הטיסה..רק בכיתי! הייתי אז בראשית דרכי המקצועית לא האמנתי עד לאיזה רמה מגיעים אנשים שמרגישים הכל מותר להם...מהטראומה הזאת לא יצאתי חצי שנה...לא עליתי על מטוסים...ושכבר עליתי ישבתי ליד נשים מעל גיל 70 עם אפשר....בקיצור גם יש חויות כאלו...(כבר עברו מאז לפחות 10 שנים ועדיין כל פעם שאני פותחת את ה"גלובס" ורואה את כבודו מככב פשוט אבל פשוט בא לי להקיא והזכרונות חוזרים אלי שוב ושוב ושוב...) בנימה אופטימית (או שלא) עבר שבוע של פוסטים עמדתי במילתי וכל יום כתבתי וכתבתי....מודה לכם על הקריאה ועל הכוכבים שבת שלום נתראה שבוע הבא |