| הָמְכַשֵׁף וְהַיָם. הַיֹה הָיָה מְכַשֵׁף.בֵּיתוֹ נִיצָב אֶל מוּל הָחוֹף.כּל יוֹם הִבִּיט הָמְכַשֵׁף אֶל הַיָם וְכָעַס מְאֹד "אֵין לִי שֶׁקֶט פֹּה תָמִיד שׁוֹמֵע אֶת הַגָלִיםואֶת צְחוֹקָם שֶׁל הַיְלַדִים לִי הֵם מַפְרִיעִים ". בֹּקֶר אֶחַד הֶחֶלִיט הָמְכַשֵׁף שֶׁאֶת הַיָםסֹוגֵר הוּא מִיָד. לָחַשׁ הָמְכַשֵׁף מִילָּה שֶׁל קֶסֶם. כָּךְ סָגַר הוּא אֶת הַיָם. כָּעַס מְאוֹד מֶלֶך הַיָם וּבָא אֶל הָמְכַשֵׁף:"מָדוּע הַיָם כַּך נָדַםַ? "אֵין אֲנִי יכָוֹל לִשְׁמְוֹע אֶת רַחֲשֵׁי הַגָלִים וְאֶת צְחוֹקָם שֶׁל הַיְלָדִים, לִי הֵם מַפְרִיעִים" בָּכָה אָז מֶלֶך הַיָם וְאָמַר "אֵין אֲנִי יָכוֹל בְּלִי הַיְלָדִיםשֶׁאוֹתִי הֵם אוֹהֲבִים.מְשַׂחֲקִים אִתִי בָּחוֹל. גָם הָאֳנִיוֹת עַלַי הֵן שָׁטוֹת" אָךְ הָמְכַשֵׁף אֶת לִבּוֹ הִקְשָׁה. לְאָחָר מִסְפָּר יָמִים בָּא שׁוּב מֶלֶך הַיָםלְבַקֵּשׁ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. עַד שֶׁהָמְכַשֵׁף נִמְלָךְ בֵּדַעֲתוֹ וְשִׁחְרר אֶת הַיָם מִקִלְלַתוֹ. לְפֶתַע בָּא גָל גָדוֹל.אֶת הָמְכַשֵׁף ואת בֵּיתוֹ הֵרִים גָבוֹהַ אֵל מֶעֱבֶר לַעוֹלָם, קָרָא אָז הָמְכַשֵׁף בְּקוֹל!"מַבְטִיח אֲנִי לֹא לִסְגוֹר אֶת הַיָם לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם יַלְדֵי הָעוֹלָם אִם תֵלְכוּ הַיוֹם לַיָם תּשְׁמְעוּ אֶת רַחַשׁ הַגָלִים וּצְחוֹקָם שֶׁל הַיְלָדִים" |