כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך דרך הטבע

    בשנת 1632 קבע יוהאן עמוס קומניוס את עקרון היסוד של החינוך המודרני: חינוך הכול לכול, וטען כי הדרך לממש זאת היא בדרך הטבע. אך מהי הדרך הטבעית להוראה וללמידה?
    זו שאלת הבלוג.

    עולם שכולו תנועה וחיים שכולם התהוות

    15 תגובות   יום חמישי, 28/1/10, 20:31

     

    אפשטיין                        אפשטיין

     

    בתמונות, תכירו: יצחק אפשטיין (צעיר ומבוגר), מדור חלוצי החינוך העברי, שהיה לדעתי, הגדול מכולם בעומק הבנתו את מלוא משמעותה של הפדגוגיה הטבעית.

      

    "השיטה הטבעית מביאה את הלמוד לידי מעשה ולא למדרש לבד, לידי תנועה וחיים, ולא לאותיות מתות הנקראות מעל הספר. היא מורידה את הספר מעל כסא כבודו ועושה אותו טפל בבית הספר. הספר בא רק לחזק את ידיעות הילד ולקבוע בזכרונו את מה שראה בעיניו, נגע בידיו ושמע באזניו."

      

    אפשטיין הבין, שההוראה חייבת להתאים לאופן שבו פועלת מערכת העצבים, כיוון שזו היא התשתית הפיזיולוגית לכל למידה והתחנכות. הוא הסביר:

     

     

    "בימים ההם האמינו שדי למלא את זיכרון החניך רעיונות טובים של אחרים, כדי שתפרה מחשבתו ויתפתח שכלו. [...]

    במאות האחרונות התקדמה האנושיות קדמה שֹגיאה בתורת ההכרה. [...] אין השכל יכול להבנות בכוחות עצמו. הוא זקוק לחומרים חושניים שמעבדם ומצרפם, שמפרקם ומרכיבם, על מנת להתקינם לצירופי מחשבה.

    בסוף המאה האחרונה [
    הכוונה למאה ה 19] התבררה מציאותו של חוש שנעלם לגמרי מן הדורות קודמים. זהו חוש התנועה או, כפי שנוהגים לקרוא לו, החוש השרירי. [...]


    לפיכך, כל הרוצה לפתח שכלו של חניך, צריך לספק לו גירויים מרובים, להרחיב סביבתו, מגעו ומשאו, להגדיל עולמו, לפעול על כול חושיו, להגביר רגשנותם של אלו או להשפיל את סף הגרוי וההבחנה."

       

     

    יצחק אפשטיין עלה לארץ בגיל 23, שנת 1886, כמתלמד לקראת תפקיד מדריך חקלאי מטעם פקידות הברון רוטשילד.

    בזמן שהשתלם בחקלאות בראש פינה, קיבל הצעה לשמש מורה ומנהל של בית הספר החדש לבנות בצפת.


    במהלך השנים היה מורה בצפת, ראש פינה, מטולה וכשליח בקהילת סלוניקי, ואף מנהל סמינר לוינסקי למורות שהיה אז בנווה צדק.

     

    אפשטיין מעיד בכתביו שלא הייתה לו הכשרה כלשהי בחינוך, וגם את לימודיו שלו העביר בזמנו בחוסר עניין.
     
    "באביב תרנ"א (1891) נפתח בית הספר על שתי מחלקותיו, ואני מנהלו הרוחני. מימי לא בקרתי בבית ספר עממי ולא קראתי כלום על חנוך והוראה [...] רעיון אחד לא חדל להלהיבני: אממש את הלימוד"
     

    במהלך השנים התמחה בפדגוגיה ובפסיכולוגיה של הוראת השפה. ובגיל 51 השלים, בשוויץ, עבודת דוקטורט: "המחשבה וריבוי הלשונות".

    כבר בשנת 1898 (שעה שהיה מורה במושבות הצפון) כתב מאמר מדהים בשם "השיטה הטבעית מהי?", שמתוכו הציטוטים לעיל.
    מבחר מאמריו מרוכז בספר שנקרא "מחקרים", בהוצאת קהלת 1947. אפשר למצוא עוד הפניות בספר של שלמה הרמתי, שלושה מורים ראשונים, הוצאת יד בן צבי 1985.

     

     

     

    ובסיפא:
    אפשטיין היה רואה למרחוק לא רק בחינוך. הוא היה הראשון שחזה בפומבי את הסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל. כבר בשנת 1907 פרסם מאמר בשם "שאלה נעלמה" ובו טען שהיחס בין הלאום היהודי לערבי עתיד להכריע את גורלנו בארץ, אולם היהודים מתעלמים מסוגיה זו.

    קטעים ממאמר זה ניתן לקרוא בקישור זה:
     
    בשנת 1925 היה יצחק בין מייסדי ברית שלום, תנועת השלום והדו-קיום הראשונה.

     

    ולסיום, אחד מטיעוניו המדהימים בדיוקם:


    "בית הספר השכלתני מציג בפני תלמידיו את העולם ואת החיים במצב של מנוחה, כדברים שנגמרה מלאכתם, ואילו העולם אינו אלא תנועה, והכל בו נמצא במצב של התהוות. עולם שכולו תנועה וחיים שכולם התהוות, אי אתה יכול להשיג ולהבין על ידי מנוחה."

     

    אני באמת באמת באמת לא מבין איך משנתו לא רק שאינה מיושמת, אפילו לא נלמדת, ושמו נשכח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/2/10 16:32:

      איזה מחמאה ! תודה !! (מושכלת וגומר...)

       

      אכן יש שילוב בלמידה, שעיקרו: תחילה ההתנסות יוצרת גירוי וקשרים במערכת העצבים, ואחריה תבוא המשגה (לתת להתנסות שם ומושג) כדי לתרגם אותה משפת המוח (גירויים) לשפת בני האדם (אוצר מילים). ובין לבין יש שימוש או הבעה של הנלמד כדי לחזק את הקשרים שנוצרו.

       

      וכן יש לזה יישומים רבים גם בממלכתי ציבורי, וגם בייחודיים למיניהם. הכי בולט בהתעמלות, שנלמדת במגרש הספורט יותר מאשר בחדר ההרצאות.

       

      כן, יש גם דברים טובים במערכת החינוך :)  

        8/2/10 09:46:

      גם אני תמיד יוצאת מושכלת מפה;

       ומכאן שחושבת שהנכון הוא גם וגם (-:)

      שילוב בין השכלתני לטבעי; ונדמה לי שיש כבר מספר בתי"ס שמיישמים זאת (או לפחות מנסים....) לא?

        7/2/10 19:00:


      אכן, נתערבבו עליי שניהם :-) אם כי ביודעין

      (אני מוצאת קשר ולכן כרכתי את הדברים).

      תודה .

      (תמר).

        4/2/10 23:59:

      תאמאר תודה על הדברים, אבל לא נראה לי שיש פה מחלוקת:

      השיטה הטבעית לא עוסקת בתוכן (טבע או מחשבים) אלא בשיטה (התנסות פעילה או 'העברת חומר').

      נראה לי שמדעי הטבע לא מעניינים כשהלימודים מנותקים מכל טבע ומכול ממש; ולימודי המחשב מעניינים משום שהילדים מתנסים בגלישה ובשימוש במחשב עצמו.

       

      והכי חשוב (לדעתי): זה לא העניין שיוצר נכונות ללמידה - אלא בזכות למידה שהיא בעלת משמעות נוצר עניין.

       

       

        4/2/10 22:34:

      רגע, 'התפלק' לי יש עוד :-)

       

      מערכת החינוך הקונבנציונאלית,

      מתפקדת כיום בכתות המונות 35-40 תלמידים, (על פי רוב)

      הצומחים בחברה שבה סף הגירוי של ילדיה - הולך ומרקיע שחקים.

      כך שאם לא השלכת אותם רתומים לחבל באנג'י מגובה המגדל בדובאי -

      לא פיצחת את ליבם ומוחם.

       

      בתקופתו של אפשטיין, ניתן היה לו, ללמד את הילדים:

      "שבעים ושבעה זבובים מסתובבים סביב כד החלב הלבן" ב"בּ" דגושה

      ולדעת שמשפט כזה ישעשע את הילדים, יאתגר אותם

      וכדי לימוד -אף ימלא את אמתחתם...

      כל שכן, ניתן היה לרדת לנחל ראש פינה, שלמרגלות מושבתם,

      ולהווכח, כיצד הילד לומד את סביבתו ומתוכה.

       

      אני לא חושבת שלמידה - מתוך שינון, או מקריאה, או מהרצאה מדוקלמת-

      מצליחה להשיג את מטרתה.

      אבל אולי ההמצאה של תקופה זו, היא לימוד מתוך שיטוט באינטרנט..?

      אכן, זהו לימוד הפוסח על התרבות שלנו - לרבות השפה,

      פוסח על ערכי הקירבה לאדמה ולטבע -

      ואת אלו גם אלו - מנוון!

      אך מעניק כנראה אינפורמציה אחרת הנדרשת לחיים המתקיימים כיום.

       

      לימוד טבעי - כפי שעולה מאפשטיין,

      לענ"ד, יכול כיום להתקיים, רק אם נעשה מבית, ומלידה

      כמשהו מובנה אליו צומח הפעוט וממנו מתפתח

      ואין לצפות שבמערכת החינוך הממלכתית,

      המסורבלת בראש ובראשונה פיזית - יתקיים "לימוד טבעי" גורף.

        4/2/10 22:23:
      גיל, תודה על הדברים. מעניין!
        31/1/10 21:07:
      תודה שאתה תמיד משכיל אותי נשיקה
        31/1/10 18:55:

      לאחר שבדקתי (אצל איילת) ש"וואו" פירושו (במקרה זה):  "הנה משהו איכותי, חומר מעניין לקריאה"

      אני מודה לך גם בפומבי :)

        31/1/10 18:42:
      וואו
        29/1/10 21:58:

      בטח יש עוד אנשים טובים, ותודה על הציטוטים המדוייקים.

      לשם אנחנו חותרים: שהביטחון העצמי יתפתח על המינון הנכון, כך שלא יגדלו פחדנים, ובכל זאת ישארו צנועים.

        29/1/10 20:26:

       עוד מישהו הסבור כמוהו:


      "צפה הייטב בחוקי הטבע בפעולה בעולם סביבך, וחיה על פיהם.

      אם תמלא אחריהם, תלמד את המוסריות של הצניעות,

      המתינות, החמלה, וההתחשבות

      (לא רק חוקיה ותקנותיה של החברה),

       

      את החכמה של לראות דברים כפי שהם,

      (לא רק ללקט עליהם "עובדות"),

       

      והאושר של לחיות בהרמוניה עם הדרך

      (שאין לה דבר עם דיבוקים ודמיונות "רוחניים",

      המצדיקים את עצמם).

       

      או אז תחיה בקלות,

      בספונטניות וללא מאמץ".

       

      בנג'מין הוף.

        29/1/10 10:38:


      תודה אקטיבסטית, מסכים איתך מאוד.

      הלחץ שיצרה האקדמיה על התיכון, והלחץ שיצר התיכון על היסודי, אכן מלחיצים את מורינו "להקנות" במקום "להבנות", במטרה מוזרה "להספיק את החומר", כאילו מדובר בהאבסה של אווזים ולא בחינוך של בני אדם.

        29/1/10 03:48:

      איזה מידע מדהים ומרתק הבאת לנו,

      נשאלת השאלה:

      איך התרחקנו כל כך משורשינו?

      נולדתי וגדלתי בקיבוץ,

      עד שלב מסוים הלימוד והחינוך תאמו את רוח תפיסתו לש אפשטיין,

      האקדמיה וההשכלה הגבוהה (עלק)

      יצרה בהלה וצורך אובססיבי ברכישת ידע לא רלונטי,

      בדרך שכלתנית גרידא,

      שאינה מועילה ומקדמת את הברייה.

      אני מקווה שכל הקבוצות המתארגנות כיום לחינוך אחר,

      יאמצו חלק מדרכו.

        28/1/10 21:05:

      מרווה תודה,

      אין פה בעיה של שינוי, הרי לא הייתה פה מערכת חינוך עם אקסיומות כלשהן לפני דורו.

      הוא היה בין המייסדים של מערכת החינוך העברית.

      להיפך - לקחו רעיונות נפלאים שלו ושל בני דורו, עיוותו אותם ושכחו אותם.

      צריך להבין למה זה התקדם בנסיגה, כדי שיהיה אפשר לחדש שוב.

        28/1/10 20:55:
      זה מעניין, אני יכולה להבין את החשיבות ויחד עם זאת אני מבחינה  כמה קשה לשנות דפוסים של הוראה.

      בלוג חינוך דרך הטבע

      רשימה

      פרופיל

      גיל גרטל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין