במילה אחת, כלום. בהרבה מילים, הנה... מכירים את ההרגשה שאחרי לילה כבד של שתיה? כן. מכירים. קוראים לזה הנג-אובר. לא אוהבת את התרגום העברי של הביטוי, חמרמורת. חמרמורת אינה תרגום להנג-אובר, חמרמורת מדברת על תחושה פיזית, של חמרמורת מעיים הנובעת משתיית אלכוהול, מי שתירגם הנג-אובר לחמרמורת לא שתה מימיו או שהיה שתיין טוב כל כך שלא חווה הנג-אובר מימיו. ראשית, מדוע תחושת אי הנוחות הפיזית מתבטאת דווקא במעיים? היא יכולה להתבטא במעיים רגישים או בצורך עז להאכיל את קיבתך בהמון נקניקים וביצה מטוגנת אבל לא בהכרח. לפעמים רק הראש כואב נורא, לפעמים זה מתבטא בכאבי גרון, רגליים, שרירי חזה, כאבים מקריים בכל הגוף, סימפטומים שונים של זעזוע מוח ועוד, חמרמורת מעיים? כן. לפעמים. אבל העיקר חסר מן הספר. אי הנוחות הפיזית היא חלק קטן ולא משמעותי מתחושת ההנג-אובר הכללית שהיא בעיקרה תחושה של אבדן רצון החיים. הנה מיצינו עד תום כימיקל מוחי כלשהו הגורם לנו להרגיש טוב, או לפחות לרצות לחיות ועכשיו עלינו להמתין תלויים ועומדים למשך יממה עד שמוחנו יחזור וייצר את אותו הנוזל הטוב הנקרא חיים בשפות שונות. ובלטינית בוודאי נקרא סרוטונין, למרות שלא בדקתי. - אז הנה, חברים, אתגר למתחילים בשפה. מי מרים את הכפפה ומתרגם הנג-אובר לעברית במילה אחת או שתיים, תרגום שיכיל את כל האמור לעיל. - אוטו? - לא יודע - ובכל זאת - מה בכל זאת? - תרגום להנג-אובר - אה, זה - כן זה. - למה בכלל צריך לתרגם, תגידי הנג-אובר וזהו - צריך. - אבל למה? - ככה. - טוב. אוטו מקמט את מצחו בקמטים בלתי נראים. כשאדם שוקל כחצי טון קשה לו לקמט את מצחו בקמטים אמתיים. יותר מידי אנרגיה שדרושה לו לפעולות חיוניות אחרות כמו מציאת תרגום להנג-אובר. - גמל שלמה, אולי? - למה גמל שלמה? - כי גמל שלמה הוא גמל שצמא נורא בסהרה והוא מתקרב לאורוות שלמה ומוצא בקבוק ישן של וודקה, שותה אותו ומת. - אתה לא חושב שזה תרגום אכזרי במקצת? הנג-אובר לא הרג איש מעולם - ודאי שהרג. אני מכיר לפחות שלושה אנשים שמתו מהנג-אובר. - אתה רוצה לספר לנו על זה? - כן. אוטו מפטם מירשאום שחור בטבק ערבי, מוציא מצית מוזהב, שקיבל בתמורה לבנותיו שמסר לאימוץ, ומדליק את המקטרת. - אז ככה, הראשון היה סבא שלי ויקטור. אוטו שואף מהמירשאום, וממלא את החדר בענני עשן לבנים. - אוטו. שוב ערבבת תה ירוק עם טבק. זה מסריח נורא. סבא שלי, ויקטור, גר בעיירה קטנה ליד מינסק ופעם היה צריך לנסוע למוסקבה לסדר איזה עניין ממשלתי. לעיירה שהוא גר בה קראו מנדובק וגרו בה שלושים משפחות, המון חזירים וסוס אחד. כל מנדובק התרגשה מהנסיעה למוסקבה. נסיעה למוסקבה היתה עניין של שלושה ימים לפחות ברכבת כל צד וזה אם הרכבות נוסעות. אם לא נוסעות יכול לקחת חודש. ולפעמים נתקעות בשלג ואז הולכים ברגל. בכל מקרה, היה עניין ממשלתי, אז היה חייב ליסוע. בלילה שלפני הנסיעה, סבא ויקטור חולם חלום. בחלום הוא רואה בניין עם הרבה קומות, לפחות שלושים. איך הוא ידע ששלושים? בהתחשב בכך שסבא ויקטור מעולם לא יצא ממנדובק והבניין הגבוה ביותר במנדובק הוא קומה וחצי, יכול היה כמובן לטעות בספירה. אם מישהו אחר היה חולם את החלום הייתי אומר שזה סביר שהוא טעה, אבל לא סבא ויקטור. לסבא ויקטור היתה הפרעה כפייתית לספירה של דברים, ואם הוא ראה בניין, היו בטוחים שהוא קודם כל ספר את הקומות. - אוטו, תפסיק לקשקש שטויות על סבך חולה האו.סי.די., איך כל העניין קשור להנג-אובר? - חכו בסבלנות, מיד מגיע לעיקר. אוטו נהנה מתשומת הלב שמופנית כלפיו ומבקש מנטשה להנמיך את הסימפוניה ה-49 של היידן כדי שישמעו אותו כולם. נטשה צורחת עליו שילך להזדיין, אבל בפנים של קדושה מעונה מנתקת את האייפוד מהרמקולים ודוחפת אוזניות לאוזניה. בחלומו רואה סבא ויקטור מעלית עולה בבניין, מגיעה לקומה שמינית ונעצרת ואז נופלת כל הדרך למטה ומתרסקת. בסוף סבא נסע למוסקבה ואף הגיע אליה. כשהלך לבניין הממשלתי לסדר את העניין, שהיה דרך אגב קשור לרשיונות להאכלת חזירים באוכל המיועד לסוסים, צלצל פעמון מוכר במוחו. הבניין היה בדיוק אותו בניין שראה בחלומו וכשנכנס לבניין ראה שיש בו גם מעלית. סבא ויקטור לא היה טיפש, והחליט לעלות ברגל את עשרים ושש הקומות. סבא ויקטור לא נהג לסכן את חייו בגלל עצלות. כשהגיע לקומה השמינית ראה את המעלית חולפת על פניו וממשיכה לעלות. חכו, חכו, אמר בליבו לאנשים המסכנים שהיו בתוך המעלית, אתם לא יודעים את זה אבל אתם הולכים למות. בקומה 13, המעלית נעצרה ומישהו ירד. אחרי זה המשיכה לדרכה עד הקומה ה-23, שם נעצרה, נפלה והתרסקה. - אוטו! מה זה קשור להנג-אובר? - אה, זה לא קשור. אבל לסבא ויקטור היה בן שקראו לו ליאופולד שעבר לגור במוסקבה וגר בקומה עשירית. לליאופולד היתה חתול שגרה איתו בבית. יום אחד הוא חוזר הביתה ורואה שהיא שתתה לו את כל הוודקה. הוא מתעצבן וצורח עליה. הוודקה היתה בשבילו לא רק אוכל אלא גם שתיה. החתולה נעלבת וקופצת מקומה עשירית אל מותה. - אמרת אנשים, אוטו. - טוב אז לא אנשים. חתולים. אנחנו מסכמים את הדיון בכך שחיי אדם מוערכים יתר על המידה ויש לדון מדוע חיי חתול אינם מוערכים מספיק. מוחלט לדון בחיי חתול בדיון הבא. |