כותרות TheMarker >
    ';

    על הריצפה

    אני מבקש לשמור על פונט 12 וצבע שחור, אני אלרגי לנסיונות התבלטות ומרפקנות כפי שהם מתבטאים בצבעים וגדלים מוגזמים.

    היחידי שמותר להשמיצו בבלוג הוא אותי (כל המרבה הרי זה משובח).

    תוכנית החומש של אובמה - משאל

    18 תגובות   יום שישי , 29/1/10, 05:10

    בנאום מצב האומה מאתמול הציב אובמה יעד מאוד שאפתני לכלכלה האמריקאית: להגדיל את היצוא פי שתיים תוך חמש שנים. מדובר בצמיחה ביצוא שרק מעט מדינות הצליחו להגשים וברובן מדובר במדינות עולם שלישי.

     

    מאוד נהנתי אתמול מנאום מצב האומה של אובמה ויש שם הרבה נושאים שראויים לדיון אבל היום מטרידה אותי התוכנית התמוהה הזאת של אובמה. אני לא חושב שהוא אמר את זה סתם כדי לעלות את המורל, לדעתי לכלכלנים שלו יש רעיון די ברור מאיפה הצמיחה הזאת תגיע. 

     

    יש שני מנועי יצוא שאני מצליח לחשוב עליהם שעשויים לגדול בקצב סביר (אין לי מושג מה יכול לצמוח ב 100% תוך חמש שנים), חקלאות וטכנולוגיה.


    במידה ומדובר בצעדים שהממשלה מתכננת לעשות כדי לתמוך בצמיחה שכזאת מדובר בהזדמנות השקעה חד פעמית למי שיבין לאיפה זה הולך.


    אם יש לקוראי המלומדים רעיונות אני מאוד אשמח לשמוע.

     

    מתוך "מצב האומה":

     

    Third, we need to export more of our goods. Because the more products we make and sell to other countries, the more jobs we support right here in America. So tonight, we set a new goal: We will double our exports over the next five years, an increase that will support two million jobs in America. To help meet this goal, we’re launching a National Export Initiative that will help farmers and small businesses increase their exports, and reform export controls consistent with national security.


    We have to seek new markets aggressively, just as our competitors are. If America sits on the sidelines while other nations sign trade deals, we will lose the chance to create jobs on our shores. But realizing those benefits also means enforcing those agreements so our trading partners play by the rules. And that’s why we will continue to shape a Doha trade agreement that opens global markets, and why we will strengthen our trade relations in Asia and with key partners like South Korea, Panama, and Colombia.

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/1/10 19:04:

      צטט: חץ עין נץ 2010-01-30 18:50:50

      צטט: איתמר פרחי 2010-01-30 18:19:15

       

       מה שהם אומרים זה שב 2004 למרות שלכאורה היה גרעון של 4.5 טריליון דולר בעצם היה עודף של יותר מחצי טריליון. זה לא אומר שבאמת אמריקה היתה בעודף אבל היא עדיין נהנתה מהכנסות פיננסיות כאילו היא היתה בעלת חוב ולא חייבת. זה שהיא נהנתה מהכנסת ריבית במקום לשלם 200 מליארד אומר אחד משני דברים או שילוב של שניהם:

       

      א. וואלסטרייט ייצר רווח של רבע טריליון דולר לאמריקה ב 2004 שזה כמעט נס אם הם באמת מצליחים לעשות זאת בצורה סיסטמאטית.

       

      ב. החוב האמיתי של ארה"ב הרבה יותר קטן או אפילו לא קיים ב 2004: לחלק הזה יש כל מיני הסברים חשבונאים מעניינים אבל לא ניתנים להוכחה. קשה להאמין שארה"ב בעודף אמיתי אבל כנראה היא גם לא בגירעון כל כך גדול כמו שחושבים (וגם לא קרוב לזה).

       

      בכל מקרה אפילו אם א. נכון טיפה זה די אומר שרק על החלק הבלתי נראה של רווחי וולסטרייט הוא חלק גדול מאוד מהתוצר האמריקאי (וחלק משמעותי מאוד מהיצוא).

       

       אם זה נכון מה שאתה אומר אז בעצם אמריקה מצליחה לממן את החוב הלאומי שלה מהכנסת הפיננסיות שלה שהן נובעות ממקדם הסיכון הנמוך של מכשירים פיננסים אמריקאים? זה סקופ גדול לדעתי אם זה נכון. 

       

       

       זה היה נכון ב 2004, הגרעון הרשמי עלה מאז בכ 8 טריליון דולר. אם אני זוכר נכון אז נכון לסוף 2008 הגרעון ה"אמיתי" כפי שהוא משתקף מהכנסות/הוצאות מימון היה בסביבות 4 טריליון אחרי התחזקות הדולר (ההתחייבויות עלו והנכסים הזרים ירדו) אבל מכיוון שהדולר כבר הספיק לחלש ולהתחזק בחזרה לך תדע.... לאור תזוזות ההון המהירות בעולם בשנה האחרונה אני אפילו לא מסוגל לנחש מה קרה שם.

       

       

        30/1/10 18:50:

      צטט: איתמר פרחי 2010-01-30 18:19:15

       

       מה שהם אומרים זה שב 2004 למרות שלכאורה היה גרעון של 4.5 טריליון דולר בעצם היה עודף של יותר מחצי טריליון. זה לא אומר שבאמת אמריקה היתה בעודף אבל היא עדיין נהנתה מהכנסות פיננסיות כאילו היא היתה בעלת חוב ולא חייבת. זה שהיא נהנתה מהכנסת ריבית במקום לשלם 200 מליארד אומר אחד משני דברים או שילוב של שניהם:

       

      א. וואלסטרייט ייצר רווח של רבע טריליון דולר לאמריקה ב 2004 שזה כמעט נס אם הם באמת מצליחים לעשות זאת בצורה סיסטמאטית.

       

      ב. החוב האמיתי של ארה"ב הרבה יותר קטן או אפילו לא קיים ב 2004: לחלק הזה יש כל מיני הסברים חשבונאים מעניינים אבל לא ניתנים להוכחה. קשה להאמין שארה"ב בעודף אמיתי אבל כנראה היא גם לא בגירעון כל כך גדול כמו שחושבים (וגם לא קרוב לזה).

       

      בכל מקרה אפילו אם א. נכון טיפה זה די אומר שרק על החלק הבלתי נראה של רווחי וולסטרייט הוא חלק גדול מאוד מהתוצר האמריקאי (וחלק משמעותי מאוד מהיצוא).

       

       אם זה נכון מה שאתה אומר אז בעצם אמריקה מצליחה לממן את החוב הלאומי שלה מהכנסת הפיננסיות שלה שהן נובעות ממקדם הסיכון הנמוך של מכשירים פיננסים אמריקאים? זה סקופ גדול לדעתי אם זה נכון. 

       

        30/1/10 18:19:

      צטט: eli baram 2010-01-30 08:34:05

      צטט: איתמר פרחי 2010-01-30 06:25:54

       

       

       מה שמאוד פופולארי לדבר עליו הוא החוב האמריקאי.

       

      על ההשקעות האמריקאיות והחוב הזר שהאמריקאים מחזיקים בחו"ל פחות מדברים....

       

      אבל יש עוד חלק של השקעות אמריקאיות בחו"ל שבגלל כל מיני תרגילים חשבונאים אי אפשר לראות אותו אבל בעוד שהחוב האמריקאי בין 1980 ל 2004 גדל ב 4.5 טריליוני דולרים ההכנסה המימונית של ארה"ב נשארה יציבה על פלוס 30 מליארד (תקרא את המחקר הזה, הוא קצת ישן אבל מצויין ומאוד מפתיע). 

       

      די ברור שאחרי המשבר הכלכלי גם החומר השחור קטן אבל לך תדע, הם עדיין לא משלמים כמעט ריבית בוולסטרייט ויש המון הזדמנויות השקעה בעולם.. אתה חושב שזה סתם שהם לא מלווים מספיק בארה"ב ?

       

       

      קראתי חלק מהמאמר. מאמר מעניין מאוד תודה, אני אקרא את כולו בהמשך. אני הבנתי ממנו ככה- ב- 1980 ארה"ב (כל ארה"ב) הרוויחו נטו 30 מיליארד דולר הכנסות מימון על נטו נכסים חיוביים מול חו"ל של 365 מיליארד דולר. מאז הגרעון המסחרי המצטבר עמד על 4.5 טריליון דולר, לכן מן הסתם אפשר היה לצפות לנטו חובות שליליים של בערך 4.1 מיליארד דולר והוצ' מימון כל שנה. אבל מה שמצחיק שב- 2004 ארה"ב עדיין עמדה על הכנסות מימון של בערך 30 מיליארד דולר. איך הם מסבירים את זה? 1. נכון שהיה גרעון של 4.5 טריליון אבל ארה"ב ייצרה במקביל 1.6 טריליון של רווחי הון (בין היתר באמצעות שימוש ב- 4.5 טריליון גרעון ייצוא הזה לצריכת מה שנדרש לרווחי הון), לכן הגריון האמיתי עומד על 2.5 טריליון. אבל בגלל שארה"ב משלמת הרבה פחות על החוב שלה וממה שהיא מרוויחה על נכסים אז למרות גרעון נטו בנכסים של 2.5 מיליארד דולר הנכסים של ארה"ב בממוצע מניבים יותר מההתחייבויות שלהם וזה מסביר הכנסות מימון של 30 מיליארד דולר

       

      והאמת שאני די קונה את ההסבר הזה בינתיים (אני עוד אקרא את כל המאמר) וזה הסבר מאוד טוב. זה עדיין לא סותר את הגעון הממשלתי האמריקאי האדיר שאותו הם צריכים לממן מהכנסות ממיסים וההוצ' מימון על הגרעון הזה היום מהווים כבר אחוז די גבוה מההכנסות ממיסים, וגם סביר להניח שבגלל המשבר הם עברו לנטו של הוצ' מימון כבר, אבל זה מציג תמונה הרבה יותר טובה לגבי הגרעון המסחרי שלהם והחוב של ארה"ב בכלל. לא יודע אם אמורה להיות לזה השלכה על החוב הממשלתי אבל

       

       מה שהם אומרים זה שב 2004 למרות שלכאורה היה גרעון של 4.5 טריליון דולר בעצם היה עודף של יותר מחצי טריליון. זה לא אומר שבאמת אמריקה היתה בעודף אבל היא עדיין נהנתה מהכנסות פיננסיות כאילו היא היתה בעלת חוב ולא חייבת. זה שהיא נהנתה מהכנסת ריבית במקום לשלם 200 מליארד אומר אחד משני דברים או שילוב של שניהם:

       

      א. וואלסטרייט ייצר רווח של רבע טריליון דולר לאמריקה ב 2004 שזה כמעט נס אם הם באמת מצליחים לעשות זאת בצורה סיסטמאטית.

       

      ב. החוב האמיתי של ארה"ב הרבה יותר קטן או אפילו לא קיים ב 2004: לחלק הזה יש כל מיני הסברים חשבונאים מעניינים אבל לא ניתנים להוכחה. קשה להאמין שארה"ב בעודף אמיתי אבל כנראה היא גם לא בגירעון כל כך גדול כמו שחושבים (וגם לא קרוב לזה).

       

      בכל מקרה אפילו אם א. נכון טיפה זה די אומר שרק על החלק הבלתי נראה של רווחי וולסטרייט הוא חלק גדול מאוד מהתוצר האמריקאי (וחלק משמעותי מאוד מהיצוא).

        30/1/10 08:44:

      צטט: חץ עין נץ 2010-01-30 06:31:55

       

       

       אני לא מבין מה הבעיה? אם חוב זה סחורה עוברת לסוחר אז אם קונים אותה בחו"ל זה יצוא. אם בנק אמריקאי מוכר חוב של לקוח שלו ועוד באיזה רווח  לבנק הפועלים תל אביב  הסיכון של החוב עבר לתל אביב. אולם אין צורך במכירת החוב עצמו אפשר דרך נכסים ברי קימא בעיתות בועה למשל היפנים רכשו בשנת 1987 את רוקפלר סנטר  במילארד נקודה שתיים ומכרו את זה ארבע שנים אחרי זה ב480 מליון דולאר נדמה לי זה בדיוק יצוא של חוב.....כי המוכר הייה חייב למישהו את הכסף ואחר כך הרוכש היפני היה חייב את הכסף לאזרחים יפנים שהם אכלו את הנקניקה. 

      התמיהה שלך לגבי האפשרות של יצוא חובות היא מצחיקה רק בעולם גלובלי שמישהו אומר שאני אצמצם את מאזן היבוא יצוא? זה עולם אנטי גלובלי. כי בעולם גלובלי אין שום משמעות למיקום של החייב והנושה. בעולם שבו ממשלות בנסיבות אוכפות כללים  כלכלים שונים על גבולות לאומיים  בהחלט אפשר ליצא חוב ואת הסיכון שהוא נושא. הרי מה הבעיה עם חוב? שצריך להחזיר אותו. אם ההחזרה תלויה במשאת ליבו של איזה שהוא מדיני או פוליטקאי אזי זה בהחלט יצוא.

       

      . אחד הניסים והדברים הכי מעודדים מהמשבר של 2008 היה התגיסות הבין לאומית לפתרון הבעיה (הרבה יותר מאשר המעשים של בוש ואובמה) זה היה דבר חסר תקדים בתולדות האנושות.  

       

      זה אכן עולם אנטי גלובלי מהבחינה של מאזן מסחרי אכן... בעולם גלובלי המאזן המסחרי תמיד אפס ממילא, ואין משמעות לקיבוץ חובות.

       

      אני חושב שיש הבדל בין ייצוא חוב לייצוא סחורות אחרות לגבי מדינה ומאזן מסחרי - מדינה שמוכרת מוצרים או כל דבר אחר מוכרת משהו שכבר קיים תמורת מזומן, וברווח. מדינה שמוכרת חוב מוכרת זכויות עתידיות - כלומר זכויות למוצרים עתידיים שהיא תצטרך לייצר - ובהפסד. יש הבדל אם קיבלתי כסף עבור משהו שכבר נתתי וגם הרווחתי בנטו לבין מצב שקיבלתי כסף תמורת התחייבויות לייצר משהו בעתיד וגם בהפסד (בגלל הוצ' מימון)

       

      מהבחינה של סחירות אני מסכים איתך שחוב סחיר כמו כל דבר אחר. כמו שראינו במשבר זה גם יכול ליצור בעיות מסויימות ב"איכות" המוצר... כשהמוצר שלך זה זכויות עתידיות לקבלת X לפעמים אתה עלול לא להעריך נכון את השווי שלהן ולקבל סחורה פגומה...

        30/1/10 08:34:

      צטט: איתמר פרחי 2010-01-30 06:25:54

       

       

       מה שמאוד פופולארי לדבר עליו הוא החוב האמריקאי.

       

      על ההשקעות האמריקאיות והחוב הזר שהאמריקאים מחזיקים בחו"ל פחות מדברים....

       

      אבל יש עוד חלק של השקעות אמריקאיות בחו"ל שבגלל כל מיני תרגילים חשבונאים אי אפשר לראות אותו אבל בעוד שהחוב האמריקאי בין 1980 ל 2004 גדל ב 4.5 טריליוני דולרים ההכנסה המימונית של ארה"ב נשארה יציבה על פלוס 30 מליארד (תקרא את המחקר הזה, הוא קצת ישן אבל מצויין ומאוד מפתיע). 

       

      די ברור שאחרי המשבר הכלכלי גם החומר השחור קטן אבל לך תדע, הם עדיין לא משלמים כמעט ריבית בוולסטרייט ויש המון הזדמנויות השקעה בעולם.. אתה חושב שזה סתם שהם לא מלווים מספיק בארה"ב ?

       

       

      קראתי חלק מהמאמר. מאמר מעניין מאוד תודה, אני אקרא את כולו בהמשך. אני הבנתי ממנו ככה- ב- 1980 ארה"ב (כל ארה"ב) הרוויחו נטו 30 מיליארד דולר הכנסות מימון על נטו נכסים חיוביים מול חו"ל של 365 מיליארד דולר. מאז הגרעון המסחרי המצטבר עמד על 4.5 טריליון דולר, לכן מן הסתם אפשר היה לצפות לנטו חובות שליליים של בערך 4.1 מיליארד דולר והוצ' מימון כל שנה. אבל מה שמצחיק שב- 2004 ארה"ב עדיין עמדה על הכנסות מימון של בערך 30 מיליארד דולר. איך הם מסבירים את זה? 1. נכון שהיה גרעון של 4.5 טריליון אבל ארה"ב ייצרה במקביל 1.6 טריליון של רווחי הון (בין היתר באמצעות שימוש ב- 4.5 טריליון גרעון ייצוא הזה לצריכת מה שנדרש לרווחי הון), לכן הגריון האמיתי עומד על 2.5 טריליון. אבל בגלל שארה"ב משלמת הרבה פחות על החוב שלה וממה שהיא מרוויחה על נכסים אז למרות גרעון נטו בנכסים של 2.5 מיליארד דולר הנכסים של ארה"ב בממוצע מניבים יותר מההתחייבויות שלהם וזה מסביר הכנסות מימון של 30 מיליארד דולר

       

      והאמת שאני די קונה את ההסבר הזה בינתיים (אני עוד אקרא את כל המאמר) וזה הסבר מאוד טוב. זה עדיין לא סותר את הגעון הממשלתי האמריקאי האדיר שאותו הם צריכים לממן מהכנסות ממיסים וההוצ' מימון על הגרעון הזה היום מהווים כבר אחוז די גבוה מההכנסות ממיסים, וגם סביר להניח שבגלל המשבר הם עברו לנטו של הוצ' מימון כבר, אבל זה מציג תמונה הרבה יותר טובה לגבי הגרעון המסחרי שלהם והחוב של ארה"ב בכלל. לא יודע אם אמורה להיות לזה השלכה על החוב הממשלתי אבל

        30/1/10 06:31:

      צטט: eli baram 2010-01-30 05:39:18

      צטט: איתמר פרחי 2010-01-30 02:50:11

       

      לא כוללים את זה בנתוני התל"ג כמעט אבל זה לא מצחיק, וואלסטרייט זה ענף הייצוא הגדול ביותר של ארה"ב. כתבתי לפני כמה חודשים על חישוב של כמה ריבית בשנה וואלסטרייט חסכה לאמריקה ומדובר בטריליונים של דולרים.

       

      ייצוא החוב נטו אגב זה ענף שפותח בעיקר תחת ממשל בוש. אצל קלינטון הם היו בעודף לא קטן.

       

      איך וול סטריט זה ענף ייצוא? ממה שאני מבין וול סטריט בסה"כ יוצר פלטפורמה נוחה למשקיעים זרים להזרים כסף לרכישת חובות ובעלות למימון חברות אמריקאיות - דבר שהוא כמובן מצוין אבל לא מהווה ייצוא

       

      יש באמת דבר כזה "ייצוא חוב"? ובכל מקרה אם יש וזה מתייחס למה שאני חושב שזה - מכירת חוב דומסטי החוצה - זו לא פעולת ייצוא חיובית

       

       

       אני לא מבין מה הבעיה? אם חוב זה סחורה עוברת לסוחר אז אם קונים אותה בחו"ל זה יצוא. אם בנק אמריקאי מוכר חוב של לקוח שלו ועוד באיזה רווח  לבנק הפועלים תל אביב  הסיכון של החוב עבר לתל אביב. אולם אין צורך במכירת החוב עצמו אפשר דרך נכסים ברי קימא בעיתות בועה למשל היפנים רכשו בשנת 1987 את רוקפלר סנטר  במילארד נקודה שתיים ומכרו את זה ארבע שנים אחרי זה ב480 מליון דולאר נדמה לי זה בדיוק יצוא של חוב.....כי המוכר הייה חייב למישהו את הכסף ואחר כך הרוכש היפני היה חייב את הכסף לאזרחים יפנים שהם אכלו את הנקניקה. 

      התמיהה שלך לגבי האפשרות של יצוא חובות היא מצחיקה רק בעולם גלובלי שמישהו אומר שאני אצמצם את מאזן היבוא יצוא? זה עולם אנטי גלובלי. כי בעולם גלובלי אין שום משמעות למיקום של החייב והנושה. בעולם שבו ממשלות בנסיבות אוכפות כללים  כלכלים שונים על גבולות לאומיים  בהחלט אפשר ליצא חוב ואת הסיכון שהוא נושא. הרי מה הבעיה עם חוב? שצריך להחזיר אותו. אם ההחזרה תלויה במשאת ליבו של איזה שהוא מדיני או פוליטקאי אזי זה בהחלט יצוא.

       

      . אחד הניסים והדברים הכי מעודדים מהמשבר של 2008 היה התגיסות הבין לאומית לפתרון הבעיה (הרבה יותר מאשר המעשים של בוש ואובמה) זה היה דבר חסר תקדים בתולדות האנושות.  

        30/1/10 06:25:

      צטט: eli baram 2010-01-30 05:39:18

      צטט: איתמר פרחי 2010-01-30 02:50:11

       

      לא כוללים את זה בנתוני התל"ג כמעט אבל זה לא מצחיק, וואלסטרייט זה ענף הייצוא הגדול ביותר של ארה"ב. כתבתי לפני כמה חודשים על חישוב של כמה ריבית בשנה וואלסטרייט חסכה לאמריקה ומדובר בטריליונים של דולרים.

       

      ייצוא החוב נטו אגב זה ענף שפותח בעיקר תחת ממשל בוש. אצל קלינטון הם היו בעודף לא קטן.

       

      איך וול סטריט זה ענף ייצוא? ממה שאני מבין וול סטריט בסה"כ יוצר פלטפורמה נוחה למשקיעים זרים להזרים כסף לרכישת חובות ובעלות למימון חברות אמריקאיות - דבר שהוא כמובן מצוין אבל לא מהווה ייצוא

       

      יש באמת דבר כזה "ייצוא חוב"? ובכל מקרה אם יש וזה מתייחס למה שאני חושב שזה - מכירת חוב דומסטי החוצה - זו לא פעולת ייצוא חיובית

       

       

       מה שמאוד פופולארי לדבר עליו הוא החוב האמריקאי.

       

      על ההשקעות האמריקאיות והחוב הזר שהאמריקאים מחזיקים בחו"ל פחות מדברים....

       

      אבל יש עוד חלק של השקעות אמריקאיות בחו"ל שבגלל כל מיני תרגילים חשבונאים אי אפשר לראות אותו אבל בעוד שהחוב האמריקאי בין 1980 ל 2004 גדל ב 4.5 טריליוני דולרים ההכנסה המימונית של ארה"ב נשארה יציבה על פלוס 30 מליארד (תקרא את המחקר הזה, הוא קצת ישן אבל מצויין ומאוד מפתיע). 

       

      די ברור שאחרי המשבר הכלכלי גם החומר השחור קטן אבל לך תדע, הם עדיין לא משלמים כמעט ריבית בוולסטרייט ויש המון הזדמנויות השקעה בעולם.. אתה חושב שזה סתם שהם לא מלווים מספיק בארה"ב ?

       

        30/1/10 05:39:

      צטט: איתמר פרחי 2010-01-30 02:50:11

       

      לא כוללים את זה בנתוני התל"ג כמעט אבל זה לא מצחיק, וואלסטרייט זה ענף הייצוא הגדול ביותר של ארה"ב. כתבתי לפני כמה חודשים על חישוב של כמה ריבית בשנה וואלסטרייט חסכה לאמריקה ומדובר בטריליונים של דולרים.

       

      ייצוא החוב נטו אגב זה ענף שפותח בעיקר תחת ממשל בוש. אצל קלינטון הם היו בעודף לא קטן.

       

      איך וול סטריט זה ענף ייצוא? ממה שאני מבין וול סטריט בסה"כ יוצר פלטפורמה נוחה למשקיעים זרים להזרים כסף לרכישת חובות ובעלות למימון חברות אמריקאיות - דבר שהוא כמובן מצוין אבל לא מהווה ייצוא

       

      יש באמת דבר כזה "ייצוא חוב"? ובכל מקרה אם יש וזה מתייחס למה שאני חושב שזה - מכירת חוב דומסטי החוצה - זו לא פעולת ייצוא חיובית

       

        30/1/10 02:50:

      צטט: eli baram 2010-01-29 23:08:09


      אולי הם בונים על ייצוא CDOs כמו שהיה לפני המשבר :)

       

      יש ענף ייצוא אחד שארה"ב מובילה וזה ייצוא חוב אמריקאי..

       

       

      לא כוללים את זה בנתוני התל"ג כמעט אבל זה לא מצחיק, וואלסטרייט זה ענף הייצוא הגדול ביותר של ארה"ב. כתבתי לפני כמה חודשים על חישוב של כמה ריבית בשנה וואלסטרייט חסכה לאמריקה ומדובר בטריליונים של דולרים.

       

      ייצוא החוב נטו אגב זה ענף שפותח בעיקר תחת ממשל בוש. אצל קלינטון הם היו בעודף לא קטן.

        30/1/10 02:48:

      צטט: חץ עין נץ 2010-01-29 17:44:46

      אכן אתה יודע שאני חושב שהאיש קשקשן חסר תקנה. 100 אחוז בחמש שנים הצחקת את סבתא שלי אבל סבתא שלי היתה בולשביקית ציונית ואם אמרו לה תוכנית חומש היא התגלגלה מצחוק (כי היא עוד היתה ברוסיה בעת התוכנית ראשונה..) אבל אם אמרו לה ללכת לעבוד בפרדס ולעשות מושב בנגב כי ככה תהיה מדינה? היא לא שאלה שאלות אלא הלכה. היא כנראה גם כן היתה קצת אמריקאית בלי לדעת. 

       

      כי לדבר הוא יודע ולהכפיל את היצוא בחמש שנים זה יעד מאד שאפתני במיוחד אם אתה מתבונן בו דרך משקפים של כלכלן או דרך דוחות של תל"ג ושאר הקשקשתאות שכלכלנים משתמשים למדוד בהם  דברים.

       

      אבל גם לחלום על הליכה על הירח תוך 9 שנים ניראה כמו איזה הזיה של ילד מפוחד במיוחד שבעת שקנדי אמר את זה הטילים של אמריקה התפוצצו בקיפ קאנבראל ובקושי הצליחו להעלות איזה קופסה לשמים והרוסים כל יום שלחו לווין יותר גדול לחלל.....(אגב אף אחד לא זוכר את ההבטחה של ניכסון 12 שנים אחרי זה לרפא את הסרטן תוך עשר שנים וגם לא את ההבטחה של בוש לרפא את האידס (מה שהצליח למרבה ההפתעה של כולם)).

       

      סטאיט אוף דה יוניון זה היום של הבטחות הגדולות. זה חלק מהגדולה של אמריקה. יש יום בשנה שהקומאנדר אין צ'יף מתיצב לפני הממונים עליו ונותן דוח באנגלית פשוטה מה הוא עשה ומה הוא הולך לעשות. כל כך פשוט וכל כך ברור וניראה נשיא אחד שמנסה להתחמק מהחובה שכתובה בחוקה  ומנסה לתכמן אותה, כמו למשל שראשי ממשלת ישראל מתחמקים מהנוהג לתת דוח דומה בתחילת כל מושב של הכנסת. ושם כולם מוחאים לו כפים והוא משתדל לא להיות מפלגתי מדי אבל הוא אומר את מה עיקרי משנתו ואיש לא מזלזל לו במעמד ולא במשמעות שלו.

       

      זה אמריקה בגדולתה ולכן זה גם יכול להצליח. לא בדרך הרגילה של תוכנית כלכלית אלא בAMERICAN WAY זה לא סתם איזה ארץ זה THIS IS THE LAND OF THE FREE לא סתם כול ג'ו דו ממין סטריט ספרינגפילד אי שם במיד ווסט תולה דגל ובוכה ברביעי ביולי מתי שהוא עושה נקניקיות בבאק יארד. .  

       

      אני לא מאמין בו לרגע אבל אני מאמין בpapas and mamas from main street  והם אם הם יאמינו בזה? השמיים זה אפילו לא הגבול התחתון . זה אמריקה חביבי . האמריקאים FOR A CUSE ? יאכלו מזון כלבים אם צריך, יקומו לעבודה בארבע בוקר יעשו סנדוויץ' של חמאת בוטנים וג'לי  ישלחו ילדים לבית ספר וירוצו לעבודה שלהם , ילכו לכנסיה בראשון ויתנדבו לליט ליג יסעו לאיבוג'ימה או לנורמנדי לההרג שם לא ישאלו אף שאלה אם מישהו לוקח את כל הGDP שלהם ושם אותו באוניות באוקינוס שצוללות גרמניות מטביעות אותו. ואם יגידו להם רבותי מהיום אנחנו מגדילים את היצוא ומקטינים את היבוא? אתה לא מבין מה זה אמריקה אם אתה חושד שהם לא מסוגלים לעשות את זה . הם יפסיקו לנסוע במכוניות זרות ישתו יין מקליפורניה יאכלו רק תירס מאוקלהומה ותפוחי אדמה מאידהו ועוף מארקנסאו  יקנו רק בגדים וגאדג'טס שעשו באמריקה. ולא יציצו לרגע. 

       

      אבל יש בנאום הזה עוד אמירה נוקבת וזה שהוא הולך לאכוף את ההסכמים העולמים על הדדיות ביצוא יבוא. נושא שהוזנח בכוונה על ידי ריגאן ושני הבושים ולדעתי אחד המחדלים הכי גדולים של קלינטון.  כי אמריקה בלחץ אידואלוגי של הימין החדש ובלחץ עוד יותר גדול של החברות הגדולות שמרוויחות מהיצור הזול מעבר לים לא נגעה בעצם בהסכמי הטריד, אם היא תתחיל לכפות הדדיות ביצוא יבוא? זה לא עסק קטן. אם האמריקאים יוכלו למשל למכור אוכל ביפן בלי שכל אוניה של בשר שמגיעה לשם יעמידו אותה לשישה חודשים של אינספקשן בנמל? ואם יעמידו אז כל היצוא של יפן לאמריקה יחזירו אותו אחר כבוד ליפן? אתה לא מאמין איזה גידול יכול להיות. איך הוא יעשה את זה? אללא ירחמו אבל אם יאמינו לו ויש לו פוטנציאל שיאמינו לו ואם לא יראו את בכטל עושה מונקי ביזנס מאחורי הגב? הם יעשו מה שיגידו להם. יעבדו יותר יצרכו פחות ורק מקומי.

       

       

      אגב גנבת לי את הרעיון לפוסט זה בדיוק היה הלב של של הנאום והתכוונתי לכתוב פוסט על העניין הזה ועל האפשרות שזה יקרה.  זה לא יכול לפתור את כל הבעיות אבל אם הוא עושה את זה? יש לו עוד מליון בעיות כמו למשל החוסר במקורות לכסף לטווח ארוך כי בוש מכר את החסכונות של הילדים של אמריקה ואובמה מכר גם את החסכונות של הנכדים של היום....אבל? אם זה עובד זה עושה דינמיקה מאד מאד מעניינת. ויש לזה סיכוי להצליח , לא חייב 100 אחוז אבל באחוז מאד משמעותי אף אחד לא יעשה איתו חשבון. 

       

      אבל אם הם פתאום יראו את וולסטרייט עושה להם קונצים מאחורי הגב? הם לא יסלחו ולא ישכחו. אותם מרמים פעם אחת לא פעמים. והוא על הגבול, הוא קיבל כרטיס צהוב אתמול.וכמובן אם הוא לא יעשה שטויות במדיניות החוץ שלו כגון למכור את החברים הטובים של אמריקה מהמזרח התיכון בנזיד עדשים? השמים זה לא גבול זה אפילו לא הגבול התחתון. 

       

       

       


      זה לא כזה לא אפשרי, מצד אחד אתה מדבר על כך שארה"ב תעבור מ 9% ייצוא מתוך התוצר ל 18% ייצוא. 18% ייצוא זה לא מספר אסטרונומי לחלק די גדול מהכלכלות. מצד שני במספרים אבסולוטים זה ענק. אני באמת חושב שיש לו תוכנית ואירגון הסכמי הסחר הבין לאומיים זה התחלה טובה שבהחלט יכולה לסדר שנתיים מתוך החמש.

       

      לדעתי יש לו תוכנית מאוד מסודרת איך הם הולכים להשיג לפחות חצי מהצמיחה הזאת וזה יהיה מאוד מעניין לדעת אותה. לנחש לא יזיק ואני אשמח אם גם אתה תתן כאן ניחוש מושכל יותר או פחות :)

       

      התגובה הזאת ראויה לפוסט משל עצמה.

       

       

        30/1/10 02:43:

      צטט: pooloo 2010-01-29 15:05:35


      חשוב לזכור, שבנאומי האומה השנתיים הנשיאים תמיד יורים לשמיים ובהרבה מיקרים מגיעים בקושי לגג של השכנים.

      אובמה לא מקרה יחודי. "ההילה" סביבו נעלמה...

       

       

       

       

       אני בדעה שהוא מקיים כל מילה שהוא הבטיח עד עכשיו. יכול להיות שהרף הוא שאפתני מידי אבל אין לי ספק שהוא מבסס לפחות חלק מצמיחה הזאת על דברים שהוא כבר יודע שקורים.

        30/1/10 02:42:

      צטט: אחר40 2010-01-29 09:18:55

      אני באמת מקווה שפול ווקר יצליח להחזיר את הבנקים 40 שנה אחורה , אחרת המצב יתפוצץ שוב תוך מספר שנים לא גדול.

       

      ואז כבר ילתווה לזה פיצוץ חברתי שכבר מבעבע כנגד הבנקים (ויש לציין שבצדק ) .

       

      וכול מי שאומר שהממשל קיבל את כספו חזרה לא יודע על מה הוא מדבר , רק שינוי התקנות החשבונאיות שווה לבנקים מליארדים (על הנייר) 

       

      למרות שבסוף שום דבר לא נשאר כבור לעד , והזבל הרעיל יצוף 

       

       

       

       

       

       המס החדש שלו על הבנקים יכריח אותם להאיץ את הפירוק שהגבלת הבונוסים התחילה.

       

      בסוף יהיו הבנקים יעברו למודל המשעמם של וולקר ואת כל עסקי המסחר והיעוץ הם יעיפו החוצה כפי שהיה עד לפני עשר שנים.

        30/1/10 02:40:

      צטט: אחר40 2010-01-29 09:14:47

      לגבי טכנולוגיה ,הדבר היחידי שעולה לי בראש זה ידע טכנולוגי שזה ניתן להשגה עיי השקעה של כסף ממשלתי .

       

      ואתה צודק גם לגבי חקלאות .

       

      כמובן שיש תמיד את היצוא הצבאי שזה תמיד עובד אבל לא אוהבים לדבר עליו .

       

       אני חושב שהם יאכפו הרבה יותר חזק את כל הנושא של נכסים רעיוניים שזה כולל תוכנה ותרבות. ארה"ב היא היצרנית הגדולה בעולם של שניהם וכאשר לסינים יש כבר כסף לשלם המצב שממשיכים לגנוב את המוצרים הללו היא לא הגיונית לאור העובדה שסין מייצאת כל כך הרבה לארה"ב.

       

      על חקלאות אני בטוח אבל איך זה צומח בעשרות אחוזים אין לי מושג.

       

      הייצוא הצבאי לא יכול לצמוח בצורה משמעותית בכל מקרה.

        29/1/10 23:08:


      אולי הם בונים על ייצוא CDOs כמו שהיה לפני המשבר :)

       

      יש ענף ייצוא אחד שארה"ב מובילה וזה ייצוא חוב אמריקאי..

        29/1/10 17:44:

      אכן אתה יודע שאני חושב שהאיש קשקשן חסר תקנה. 100 אחוז בחמש שנים הצחקת את סבתא שלי אבל סבתא שלי היתה בולשביקית ציונית ואם אמרו לה תוכנית חומש היא התגלגלה מצחוק (כי היא עוד היתה ברוסיה בעת התוכנית ראשונה..) אבל אם אמרו לה ללכת לעבוד בפרדס ולעשות מושב בנגב כי ככה תהיה מדינה? היא לא שאלה שאלות אלא הלכה. היא כנראה גם כן היתה קצת אמריקאית בלי לדעת. 

       

      כי לדבר הוא יודע ולהכפיל את היצוא בחמש שנים זה יעד מאד שאפתני במיוחד אם אתה מתבונן בו דרך משקפים של כלכלן או דרך דוחות של תל"ג ושאר הקשקשתאות שכלכלנים משתמשים למדוד בהם  דברים.

       

      אבל גם לחלום על הליכה על הירח תוך 9 שנים ניראה כמו איזה הזיה של ילד מפוחד במיוחד שבעת שקנדי אמר את זה הטילים של אמריקה התפוצצו בקיפ קאנבראל ובקושי הצליחו להעלות איזה קופסה לשמים והרוסים כל יום שלחו לווין יותר גדול לחלל.....(אגב אף אחד לא זוכר את ההבטחה של ניכסון 12 שנים אחרי זה לרפא את הסרטן תוך עשר שנים וגם לא את ההבטחה של בוש לרפא את האידס (מה שהצליח למרבה ההפתעה של כולם)).

       

      סטאיט אוף דה יוניון זה היום של הבטחות הגדולות. זה חלק מהגדולה של אמריקה. יש יום בשנה שהקומאנדר אין צ'יף מתיצב לפני הממונים עליו ונותן דוח באנגלית פשוטה מה הוא עשה ומה הוא הולך לעשות. כל כך פשוט וכל כך ברור וניראה נשיא אחד שמנסה להתחמק מהחובה שכתובה בחוקה  ומנסה לתכמן אותה, כמו למשל שראשי ממשלת ישראל מתחמקים מהנוהג לתת דוח דומה בתחילת כל מושב של הכנסת. ושם כולם מוחאים לו כפים והוא משתדל לא להיות מפלגתי מדי אבל הוא אומר את מה עיקרי משנתו ואיש לא מזלזל לו במעמד ולא במשמעות שלו.

       

      זה אמריקה בגדולתה ולכן זה גם יכול להצליח. לא בדרך הרגילה של תוכנית כלכלית אלא בAMERICAN WAY זה לא סתם איזה ארץ זה THIS IS THE LAND OF THE FREE לא סתם כול ג'ו דו ממין סטריט ספרינגפילד אי שם במיד ווסט תולה דגל ובוכה ברביעי ביולי מתי שהוא עושה נקניקיות בבאק יארד. .  

       

      אני לא מאמין בו לרגע אבל אני מאמין בpapas and mamas from main street  והם אם הם יאמינו בזה? השמיים זה אפילו לא הגבול התחתון . זה אמריקה חביבי . האמריקאים FOR A CUSE ? יאכלו מזון כלבים אם צריך, יקומו לעבודה בארבע בוקר יעשו סנדוויץ' של חמאת בוטנים וג'לי  ישלחו ילדים לבית ספר וירוצו לעבודה שלהם , ילכו לכנסיה בראשון ויתנדבו לליט ליג יסעו לאיבוג'ימה או לנורמנדי לההרג שם לא ישאלו אף שאלה אם מישהו לוקח את כל הGDP שלהם ושם אותו באוניות באוקינוס שצוללות גרמניות מטביעות אותו. ואם יגידו להם רבותי מהיום אנחנו מגדילים את היצוא ומקטינים את היבוא? אתה לא מבין מה זה אמריקה אם אתה חושד שהם לא מסוגלים לעשות את זה . הם יפסיקו לנסוע במכוניות זרות ישתו יין מקליפורניה יאכלו רק תירס מאוקלהומה ותפוחי אדמה מאידהו ועוף מארקנסאו  יקנו רק בגדים וגאדג'טס שעשו באמריקה. ולא יציצו לרגע. 

       

      אבל יש בנאום הזה עוד אמירה נוקבת וזה שהוא הולך לאכוף את ההסכמים העולמים על הדדיות ביצוא יבוא. נושא שהוזנח בכוונה על ידי ריגאן ושני הבושים ולדעתי אחד המחדלים הכי גדולים של קלינטון.  כי אמריקה בלחץ אידואלוגי של הימין החדש ובלחץ עוד יותר גדול של החברות הגדולות שמרוויחות מהיצור הזול מעבר לים לא נגעה בעצם בהסכמי הטריד, אם היא תתחיל לכפות הדדיות ביצוא יבוא? זה לא עסק קטן. אם האמריקאים יוכלו למשל למכור אוכל ביפן בלי שכל אוניה של בשר שמגיעה לשם יעמידו אותה לשישה חודשים של אינספקשן בנמל? ואם יעמידו אז כל היצוא של יפן לאמריקה יחזירו אותו אחר כבוד ליפן? אתה לא מאמין איזה גידול יכול להיות. איך הוא יעשה את זה? אללא ירחמו אבל אם יאמינו לו ויש לו פוטנציאל שיאמינו לו ואם לא יראו את בכטל עושה מונקי ביזנס מאחורי הגב? הם יעשו מה שיגידו להם. יעבדו יותר יצרכו פחות ורק מקומי.

       

       

      אגב גנבת לי את הרעיון לפוסט זה בדיוק היה הלב של של הנאום והתכוונתי לכתוב פוסט על העניין הזה ועל האפשרות שזה יקרה.  זה לא יכול לפתור את כל הבעיות אבל אם הוא עושה את זה? יש לו עוד מליון בעיות כמו למשל החוסר במקורות לכסף לטווח ארוך כי בוש מכר את החסכונות של הילדים של אמריקה ואובמה מכר גם את החסכונות של הנכדים של היום....אבל? אם זה עובד זה עושה דינמיקה מאד מאד מעניינת. ויש לזה סיכוי להצליח , לא חייב 100 אחוז אבל באחוז מאד משמעותי אף אחד לא יעשה איתו חשבון. 

       

      אבל אם הם פתאום יראו את וולסטרייט עושה להם קונצים מאחורי הגב? הם לא יסלחו ולא ישכחו. אותם מרמים פעם אחת לא פעמים. והוא על הגבול, הוא קיבל כרטיס צהוב אתמול.וכמובן אם הוא לא יעשה שטויות במדיניות החוץ שלו כגון למכור את החברים הטובים של אמריקה מהמזרח התיכון בנזיד עדשים? השמים זה לא גבול זה אפילו לא הגבול התחתון. 

        

        29/1/10 15:05:


      חשוב לזכור, שבנאומי האומה השנתיים הנשיאים תמיד יורים לשמיים ובהרבה מיקרים מגיעים בקושי לגג של השכנים.

      אובמה לא מקרה יחודי. "ההילה" סביבו נעלמה...

       

       

       

        29/1/10 09:18:

      אני באמת מקווה שפול ווקר יצליח להחזיר את הבנקים 40 שנה אחורה , אחרת המצב יתפוצץ שוב תוך מספר שנים לא גדול.

       

      ואז כבר ילתווה לזה פיצוץ חברתי שכבר מבעבע כנגד הבנקים (ויש לציין שבצדק ) .

       

      וכול מי שאומר שהממשל קיבל את כספו חזרה לא יודע על מה הוא מדבר , רק שינוי התקנות החשבונאיות שווה לבנקים מליארדים (על הנייר) 

       

      למרות שבסוף שום דבר לא נשאר כבור לעד , והזבל הרעיל יצוף 

       

       

       

       

        29/1/10 09:14:

      לגבי טכנולוגיה ,הדבר היחידי שעולה לי בראש זה ידע טכנולוגי שזה ניתן להשגה עיי השקעה של כסף ממשלתי .

       

      ואתה צודק גם לגבי חקלאות .

       

      כמובן שיש תמיד את היצוא הצבאי שזה תמיד עובד אבל לא אוהבים לדבר עליו .

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איתמר פרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין