את השיר השני "חש" כתבתי כהשראה שקיבלתי מתגובתה של נאטלי לשיר הראשון, הוא מוקדש לכול הנשים שמרשות לעצמם לחוש באמת.
עורג רִאשׁוֹנִי, בָּרָק עֵינַיִם - מִלִּים לְלֹא דַּפִּים, רֶגַע אֶחָד בּוֹ יָדַעְנוּ כִּי הַפַּרְפַּרִים הֵם שֶׁלָּנוּ, קוֹרְאִים לְזֶה אַהֲבָה ממַבָּט רִאשׁוֹן אֲבָל בִּכְלָל זוֹ תִּרְכּוֹבֶת כימית שֶׁל אֲטוֹמִי לֵב וּתְשׁוּקָה.
הָיְתָה מוּזִיקָה בָּרֶקַע וְהַרְבֵּה עֵירוֹם,
וְהִיא רָקְדָה רַק בִּשְׁבִילִי, אוּלַי תְּסַפֵּר מָחָר לְסָבְתָא עַל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁפָּגְשָׁה, סִימָן שֶׁהִיא בָּאֱמֶת שֶׁלּוֹ.
"אַף פַּעַם זֶה לֹא קָרָה לִי" אָמְרָה וְנִשְּׁקָה אוֹתִי לְמָוֶת עַל רֶקַע שִׁירַת אניגמה.
חש
מניח ליבי על פעימות ליבך געש חלומך מקצב האש למרות הזמן והמרחק חש רחשייך. הרוח מלטפת את עורך העירום חלומי יד רוחשת אור למרות הזמן והמרחק חש בחום חיבוקייך. נושק את שפתייך פרפרים מלטפים תחושות אחרות, למרות הזמן והמרחק חש תשוקותייך. מקשיב למנגינת החיים צליליך פעמוני עינבלים, למרות הזמן והמרחק חש באהבתך אלי. |